מינוי סגני ראש העיר בוטל – והם יחזירו כסף

משרד הפנים לא אישר מינויים של אסתר פירון ואורי בוסקילה מבת ים. תביעתם להשאיר בידיהם את השכר שקיבלו בתקופת הביניים נדחתה

מערכת פסקדיןפורסם: 28.03.20 , 08:06

בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה ששני סגנים וממלאי מקום ראש העיר בת ים, שמינויים בוטל סופית ב-2015, ישיבו לעירייה שכר מצטבר של כ-393 אלף שקל שקיבלו אף שעבדו במהלך התקופה. השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה שהחזר השכר מתחייב בהתאם לפסיקה המפורשת של בית המשפט העליון בעניינם ולהתחייבות עליה חתמו השניים.

מדובר בחברי מועצת העיר אסתר פירון ואורי בוסקילה, שמונו לסגני ראש העיר וממלאי מקומו בישיבת מועצה שנערכה ב-2014. מאחר שכניסת המינויים לתוקף מותנית באישור משרד הפנים, חתמו השניים על התחייבות להשיב את השכר שיקבלו אם לא יאושרו. בחמשת החודשים הבאים עבדו השניים כשברקע התנהלה עתירה כנגד מינויים, ומשרד הפנים הודיע שאינו מאשר אותו.

בהמשך הורה המחוזי על ביטול המינויים ובפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בספטמבר 2015, בעקבות ערעור שהגישה העירייה, נקבע שהמינוי אינו תקף כלפיה וכי התובעים לא היו זכאים לקבל ממנה שכר. כדי לנסות לסייע לשניים בכל זאת, פנתה העירייה למשרד הפנים במטרה לבדוק אפשרות להשאיר בידיהם שכר מינימום אך המשרד סירב. בעקבות זאת נדרשו השניים להחזיר את השכר ששולם להם. פירון החזירה 163,860 מתוך 180,487 שקל, ואילו בוסקילה החזיר 3,000 שקלים מתוך 121,808 שקל.

בתביעה שהגישו לאחר מכן לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד אוראל הרשקוביץ, טענו השניים שהעירייה הפרה את הסכם העבודה עמם וגרמה להם לנזקים כבדים.

הם הוסיפו כי לא ניתנה להם הזדמנות לטעון נגד ההחלטה לשלול את שכרם, וביקשו להשאיר בידיהם את מלוא השכר או לפחות שכר מינימום וזכויות סוציאליות. בנוסף הם תבעו פיצויים על נזק לא ממוני בסך 40 אלף שקל, ובוסקילה עתר גם לדמי הודעה מוקדמת ופיצויי הסתמכות בסך כולל של כ-160 אלף שקל.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

העירייה, שיוצגה באמצעות עו"ד עודד שטרוזמן, טענה מנגד שעשתה כל שביכולתה כדי לסייע לתובעים, אך בית המשפט העליון החליט את שהחליט, ועל כן תבעה החזר מלא מהתובעים.

הממונה על השכר במשרד האוצר, שיוצג על-ידי עו"ד איריס גלילי-יולזרי, הוסיף כי התובעים ידעו שהמינוי כפוף לאישור והפנה לכתבי ההתחייבות עליהם חתמו. עוד נטען כי התובעים בחרו שלא לקחת חלק בהליכים שהתנהלו לגבי המינוי ולכן כעת הם מושתקים מלהעלות טענות בנושא.

השופטת גילצר כץ קיבלה טיעון זה והבהירה כי התובעים צריכים לשאת בתוצאות הבחירה שלהם שלא להתגונן בהליכים או לבקש מבית המשפט העליון לבחון את נושא השכר. משכך, הקבע, פסק הדין של העליון הפך סופי ולבית הדין לעבודה אין כל סמכות לקבוע אחרת. אם לא די בכך, צוין, התובעים היו מודעים לאפשרות ההשבה נוכח כתבי ההתחייבות.

השופטת הזכירה שהעירייה פעלה למען התובעים ככל יכולתה, אך בסופו של דבר בית המשפט אמר את דברו. היא הוסיפה שמאחר שהתובעים לא עמדו בתנאי החוק לקבלת שכר כנבחרי ציבור, הרי שהם לא זכאים גם לשכר מינימום. על כן התביעה העיקרית נדחתה ואילו תביעתה הנגדית של העירייה התקבלה. נקבע כי התובעים צריכים להחזיר את מלוא השכר שקיבלו אך הם לא חויבו בהוצאות.