נערכים לעלייה בחולים הקשים: "לא בטוח שנסתדר עם אלף מונשמים"

לפי נתוני משרד הבריאות, 39 מתוך 2,369 הישראלים שאובחנו כחולי קורונה הינם חולים קשים ומונשמים. 64 חולים נוספים נמצאים במצב בינוני. במשרד הבריאות חוששים מעלייה משמעותית במספרים אלה, ונערכים על-ידי הכנת חמישה מלונות לאשפוז חולי קורונה במצב קל. בנוסף, המשרד נערך להרחבת התשתית בבתי החולים כדי להוסיף אלפי מיטות עם מכונות הנשמה לחולים בינוניים וקשים.

"לא יודעים מה סיכויי ההחלמה אחרי שהחולה מונשם". ההכנות באסותא, ארכיון(צילום: AFP)

נגיף קורונה: סיקור נרחב ב-ynet

עד כה נפטרו חמישה חולי קורונה במצב קשה בעקבות הידרדרות מהירה במצבם. ארבעה מהחולים היו מורדמים ומונשמים בבתי החולים שיבא, וולפסון, הדסה ושערי צדק. חולה נוסף, בן 87, הגיע במצב אנוש אל בית החולים מעייני הישועה ונפטר לאחר חמש שעות למרות מאמצי החייאה והנשמה.

ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד"ר ורד עזרא, אמרה היום (ד') כי במשרד הבריאות נערכים לתרחיש שבו יהיו בישראל הרבה מאוד חולים במצב בינוני וקשה. "אנחנו מדברים על היערכות עם מיטות ומכונות הנשמה. היעד שלנו הוא להיערך לאלפי מיטות כאלה", הסבירה. לדבריה, כרגע אין מצוקה בנושא, ובבתי החולים נערכים לקבל הרבה יותר חולים קשים. "יש כרגע כמעט אלפיים מכונות הנשמה בישראל. אנחנו עסוקים בלתגבר במכונות הנשמה נוספות, אנחנו רוצים עוד", אמרה. "יש אנשים שעסוקים יום ולילה כדי שלא ייחסר לנו ציוד ומכונות".

מנהל מערך ההנשמה בבית החולים שיבא, פרופ' חיים ברקנשטט, אמר שבמשרד הבריאות ערוכים בטווח המיידי למאות החולים הבאים, וכעת נערכים כבר לטווח הרחוק יותר. לדבריו, "יכול להיות שאם היו אלף מונשמים בארץ, לא היינו מסתדרים".

פרופ' ברקנשטט התייחס למצב החמור באיטליה והסביר: "התמונה שעולה משם היא של אנשים שנדבקים, סובלים ממחלה קשה והיא מחמירה אחרי כמה ימים. זה לא מיד בהתחלה. לכן, מה יקרה אם יום הדין של משרד הבריאות בישראל יגיע ויהיו בו מאות חולים בינוניים וקשים? אני באמת לא יודע".

חולי הקורונה הקשים מקבלים טיפול נשימתי המלווה לרוב במכונות הנשמה. לדברי פרופ' ברקנשטט, מחלת הקורונה תוקפת בעיקר את דרכי הנשימה והריאות. "כשחולה קשה מקבל הנשמה, מצפים שהיא תחליף את התפקוד הריאתי שלו", הסביר. "מכיוון שאין טיפול ספציפי, נותנים את ההנשמה בתקווה שהגוף יתחזק. אנו לומדים מהניסיון של הרפואה בחו"ל, בעיקר מהאיטלקים, מהסינים ומהגרמנים. באיטליה התמונה קשה – חולים קשים שזקוקים להנשמה פשוט מתים". פרופ' ברקנשטט הוסיף כי הוא מקווה שלחולים הקשים יש סיכוי להחלים, גם אם הוא נמוך.

לדברי פרופ' ברקנשטט, משרד הבריאות מתאר מצב אפוקליפטי אפשרי של מאות מונשמים. "לטובת זה מנסים להזמין מכונות נוספות מחו"ל, וגם להסב מנשמים אחרים. מעורבים בזה גם גופים פרטיים וגם משרד הביטחון", הסביר. בשיבא, לדוגמה, נפתח מתחם ייעודי לטיפול נמרץ בחולי קורונה קשים ומונשמים. בתי חולים נוספים נערכים בהתאם להוראות משרד הבריאות.

ד"ר הדר מרום, סגנית בכירה למנהל בית החולים אסותא באשדוד, מסבירה כי מיטות ההנשמה הן משאב מוגבל וכי משרד הבריאות פועל במדיניות שמטרתה קצב תחלואה מבוקר, כדי שלמערכת תהיה אפשרות לטפל בכל החולים הקשים והבינוניים. היא מספרת כי "עכשיו פועלים ומחמירים את ההנחיות במטרה שלא ידבקו עוד אנשים .כך לא נגיע למצב שלא נוכל להעניק לכל חולים בינוניים וקשים טיפול בבתי החולים".

לפי ד"ר מרום, ההחמרה במצב של חולה קשה מונשם תלויה בגילו ובמחלות הרקע שהיו לו לפני שנדבק בקורונה. "בהחלט יכולה להיות הידרדרות מהירה במצבו של חולה עם מחלות רקע, בעיקר אם הוא מבוגר", אמרה. "הנגיף למעשה תוקף את המערכות בגוף, זה יכול לקרות בתוך שבועיים-שלושה וזה יכול גם לקרות מיידית".

לדברי ד"ר מרום, בבתי החולים מנסים תחילה לתת לחולים טיפולים נשימתיים אחרים כמו מתן חמצן ותרופות. זאת, מכיוון שיצירת תלות במכונת ההנשמה עלולה להיות בלתי הפיכה. ד"ר מרום הסבירה כי "התמיכה הנשימתית לא נובעת רק מכך שיש בעיה בנשימה. הרבה פעמים מדובר בקריסת מערכות, ולכן הטיפול הוא כמו מעטפת טיפול נמרץ לסייע למערכות בגוף".

"אנחנו לא יודעים מה הסיכוי של אדם להחלים אחרי שהוא כבר מונשם", הוסיפה ד"ר מרום. "אנחנו אוספים את כל האינפורמציה שאפשר כדי להבין איך לפעול ולהתכונן".