שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אומת הסטארט-אפ מתגייסת למאבק בקורונה

    זיהוי של הנגיף לפי ריח גוף, איתור התקהלויות אסורות, אבחון באמצעות הסמארטפון: המוחות המבריקים בישראל ובעולם מחפשים פתרון למשבר - או לפחות הקלה. "האנושות זקוקה לסל טכנולוגי מקיף, עד שנחזור לשגרה"

    אומרים עליהם לפעמים שהם רודפי פרסום, שהם נהנתנים ומתעניינים בעיקר במשכורת השמנה, באופציות ובאקזיטים. אבל הם, אנשי ההייטק, מגלים בימים אלה פנים אחרות. רבים מהם התגייסו למאבק בקורונה בכל מוקדי פעילות הפיתוח בישראל, במעבדות, בחממות הטכנולוגיות. המוחות המבריקים ביותר בישראל עשויים להיות אלה שיביאו את התקופה הנוראית הזו לסופה.

     

    אראל מרגלית בריאיון באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ, חגי דקל)

    אראל מרגלית בריאיון באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ, חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    חיסון לקורונה בקרוב? (צילום: Shutterstock)
    חיסון לקורונה בקרוב?(צילום: Shutterstock)
    מי שהרימה את הדגל היתה רשות החדשנות, שפרסמה לפני כשבוע שלושה קולות קוראים להתמודדות עם משבר הקורונה. ביחד עם משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, הוקצבו לפרוייקטים החדשים 50 מיליון שקל. חברות הייטק, אנשי אקדמיה ויזמים מוזמנים להציע כל פיתרון שעולה על הדעת, מתרופות ומכשור רפואי ועד עיבוד נתוני אמת ותהליכים תעשייתיים מתקדמים להתמודדות עם הקורונה. לוחות הזמנים קצרים ביותר: מועד הגשה ראשון נקבע כבר להיום (חמישי), ולאחריו נפתח מועד הגשה שני ב-7 באפריל. 

     

    שומרת שורץ, מנהלת פיתוח עסקי בזירת צמיחה של רשות החדשנות, אומרת שהרשות הוצפה במאות פניות טלפוניות ובמיילים, שרבות מהן צפויות להפוך להצעות מעשיות. וכל זה מעורר אצלם אופטימיות רבה. מסגרת אחת נועדה לקבלת רעיונות מכל הסוגים, Ideation, מכנים את זה שם. "אלה רעיונות של אנשים שעדיין לא פיתחו מוצר, אנשים עם נגיעה אקדמית, רעיונות כמו חלבון שיכול לסייע, חומר כימי שיכול למגר, אפילו רעיונות מספרי הקודש", היא מספרת. אחרי מיון ובחירת הרעיונות בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר, יקבלו היזמים תקציב ראשוני לקידום הרעיון.

     

    המסגרת השנייה נועדה להצעות למוצרים ממש, במפעל, במעבדה או בתחום האלגוריתמיקה. אומרת שורץ: "למשל בתחום אשפוזי הבית, לא שמנו לב שבישראל מספר המאושפזים בבית עבר את המאושפזים בבתי חולים. אותי זה מרגש כי יש לנו חלק עצום בזה באמצעות הפיילוטים של בריאות דיגיטלית. באמצעות הטכנולוגיות החדשות יכול חולה להישאר בבית ולהיות מנוטר על ידי הצוות הרפואי בבית החולים".

     

    שומרת שורץ רשות החדשנות (צילום: דוברות רשות החדשנות)
    שומרת שורץ. רשות החדשנות הוצפה בפניות(צילום: דוברות רשות החדשנות)

     

    שורה של טכנולוגיות רפואיות נוספות מפותחות כעת בתמיכה של רשות החדשנות. למשל הפיתרון שמפתחת חברת קמהדע להוציא נוגדנים לנגיף הקורונה מדם של אנשים שהחלימו מהמחלה, ולהשתמש בהם לריפוי חולים קשים. "יש כמובן חשיבות לרגולציה, אבל במשרד הבריאות מבטיחים שאם יהיה משהו מבטיח, הם ימנעו עיכובים", אומרת שורץ.

     

    שורה של הצעות נוספות עוסקות בטכנולוגיה במרחב הציבורי. למשל מערכת שיודעת לזהות התקהלויות בשיטה שונה מאלה של השב"כ, ולהתריע עליהן. יש טכנולוגיה שמסוגלת לבדוק מרחוק את מצבם הבריאותי – חום, דופק - של העוברים והשבים או של הנכנסים לבניין. יש שיטות חדשניות לחיטוי המרחב הציבורי.

     

    מעבדות קמהדע. להפיק נוגדנים מחולים שהבריאו ()
    מעבדות קמהדע. להפיק נוגדנים מחולים שהבריאו

     

    מספר לא מבוטל של יזמים מציעים מערכות לעיבוד נתוני חולי קורונה והפקת תובנות חדשות. כך למשל מאמינים אנשי מדעי הנתונים, שניתן יהיה להתריע על חולים קלים שמצבם עומד להידרדר, וגם לחזות התפרצויות ומוקדי הפצה. פרויקטים כאלה יצטרכו לאסוף הרבה מידע מבתי החולים, פעולה שעלולה להיתקל בהתנגדות בתי החולים. אומרת שורץ: "הפרויקט הזה יהיה מעשי בתוך כמה שבועות, והלוואי ונוכל לדאוג לאיגום של כל המידע מכל בתי החולים. בינתיים יש בעיה של נתונים. אם כל העולם היה יכול לאחד פה כוחות, אני בין הראשונים שפה מרימה את הדגל לחבר חברות ישראליות למאמץ בינלאומי כזה".

     

    גם בקרן ההשקעות הירושלמית JVP מנסים ליצור שיתוף פעולה בינלאומי. הקרן קיימה השבוע ועידת חירום בינלאומית מקוונת בניסיון לגייס את קהילת החדשנות הבינלאומית למציאת פתרונות למשבר הקורונה. הועידה התקיימה בשלושה מוקדים: איטליה, ניו יורק וישראל. יו"ר JVP אראל מרגלית, אמר: "אסור למנהיגי העולם להתבדל ולסגור גבולות. זה הזמן לייצר בסיס 'ביג דאטה' בינלאומי בהשתתפות קהילת הסטארט-אפים במשימה להצלת חיים. בואו נעבוד יחד ונעשה את הדבר הגדול הבא שיעזור לאנושות".

     

    אראל מרגלית ועידת קורונה (צילום: ריקי רחמן)
    אראל מרגלית. לעשות את הדבר הגדול הבא(צילום: ריקי רחמן)

     

    בוועידה השתתפו ראשי החדשנות בשתי מדינות מוכות תמותת קורונה: מאיטליה השתתף ראש מערך החדשנות של הממשלה, ומניו יורק יו"ר החדשנות של העיר ניו יורק, לינדסי קלינטון, שאמרה: "אנחנו מרכז המגפה והקצב מוכפל מדי יום. המחסור הגדול שלנו הוא בציוד הרפואי. הוצאנו קול קורא לעיצוב וייצור מסיכות ומסננים וקיבלנו אלפי פניות תוך יממה". דוד פלסקוני, המדען הראשי של איטליה, אמר: "אנחנו במצב שלא עמדנו בפניו מעולם. יש לנו אזורים תחת לחץ עצום. אנחנו מציעים שירותים דיגיטליים חינם לתושבי איטליה".

     

    ד"ר ערן זהבי, ראש מערך החדשנות במכון הביולוגי בנס ציונה, אמר: "הסטנו את כל המחקר שלנו לטובת פיתוח חיסון שינטרל את נגיף הקורונה. תוצאות הניסויים מעודדות. עד כה בדקנו שיתופי פעולה עם לפחות 50 סטארט-אפים והסכמי שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים".

     

    גם בחממות הטכנולוגיות ברחבי המדינה פועלים לקידום מהיר של טכנולוגיות למאבק בקורונה. בחממת NGT3, חממה יהודית-ערבית בנצרת, חברת גייד-אין מדיקל הסבה בתוך שבועיים את המנשם האוטומטי שפיתחה כך שיוכל לתת מענה למחסור החמור במכונות ההנשמה, בסיוע התעשייה אווירית, משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה וגם ועדת החירום של בית החולים שיבא. השבוע החל תהליך ייצור 150 המנשמים הראשונים שיועברו לשיבא. מתברר כי יש ביקושים עצומים למוצר, ראש העיר ניו יורק הצהיר שהוא זקוק ל-15 אלף מנשמים והנשיא טראמפ דיבר על 100 אלף יחידות.

     

    דר' שי פליישון מנהל ביו-ירושלים (צילום: יח
    שי פליישון. בחברות עובדים מסביב לשעון(צילום: יח"צ)

     

    בחממת אינסנטיב באריאל מסבה בימים אלה חברת קורדיו מכשור לאיבחון מצב של בצקת ריאות לחולי כשל לב, כך שיתאים לחולי קורונה. החברה עובדת עם בית החולים רמב"ם על פרטי הניסוי הקליני שאמור להתחיל בעוד שבועיים. בחממת סנארה ונצ’רס של טבע ופיליפס, מפתחת חברת מייהומדוק שירותי רפואה מרחוק, שמאפשרים אבחון של חולים באמצעות הסמארטפון שלהם: סטטוסקופ, אוטוסקופ (בדיקת אוזנים), חום, דופק, סטורציה, בדיקת גרון ועור. כעת מתגייסת מייהומדוק כדי לאפשר לחולי קורונה קלים אישפוז ביתי, וכך תתרום להפחתת עלויות מערכת הבריאות ולפינוי מקום בבתי החולים.

     

    בבית החולים אסותא אשדוד התקיים השבוע מרתון COVID-19 SPRINT לפיתוח פתרונות לקורונה בשמונה אתגרים שונים שהוצבו למשתתפים על בסיס צרכי אמת של בתי חולים: פיתוח יכולת אינטראקציה עם חולי קורונה שנמצאים בבידוד, הגנה אישית על עובדי מערך הבריאות, בדיקות לא פולשניות לקבוצות גדולות של אנשים בו בזמן, עדכון הצוות הרפואי בכל הממצאים והמחקרים המעודכנים, ועוד. השמות שמאחורי האירוע הזה יכולים לרמז על חשיבותו: החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חת"ל) במשרד הביטחון, רפא"ל, חברת אמזון (AWS), וחברות הייטק כמו וויקס, מאנדיי, קלטורה ועוד.

     

    ארגון ביו-ירושלים של הרשות לפיתוח ירושלים מרכז את אקוסיסטם הביומד בעיר ומחבר את התעשייה, האקדמיה והמשקיעים בירושלים. ד"ר שי פליישן, מנהל ביו-ירושלים, אומר: "אנחנו לא מחכים רק לתרופה אחד או חיסון אחד שיחסל את הקורונה. האנושות זקוקה כעת לסל טכנולוגי מקיף, עד שנחזור לשגרה". לדבריו חברות ירושלמיות פועלות בדיוק בכיוון הזה, למשל חברת Novamed , שמפתחת כעת בדיקת נוכחות הקורונה בליחה של הנבדקים. חברה ירושלמית אחרת, Salignostics, מפתחת מקלון בדיקה שמזכיר מקלוני בדיקת הריון, אשר יאפשר לזהות נוכחות נוגדני קורונה באמצעות בדיקת רוק פשוטה. המוצר אמור להיכנס לשימוש בתוך מספר שבועות.

     

    מסיכה בלתי חדירה 

    חברת ארגמן הירושלמית פיתחה בד בעל יכולות אנטי מיקרוביאליות משולב יונים מתכתיים, שמאפשר לה לייצר מסיכת פנים בלתי חדירה לווירוסים. פליישן אומר כי בימים אלה החברה עובדת מסביב לשעון כדי לספק את הדרישות למסיכות בישראל ובעולם. ויש גם חברות נוספות שמתייצבות למאבק, כמו למשל Pepticom, שמנתחת את מבנה הוירוס ובעזרת בינה מלאכותית ומפתחת חלבון שיתקוף את הוירוס, Biofence, שפיתחה ציפוי אנטי-ויראלי שעשוי להיות יעיל נגד וירוס הקורונה, EDAS, שפיתחה אלגוריתם שמזהה מחלות זיהומיות, BioBeat, שפיתחה חיישן לניטור 16 מדדים פיזיולוגיים בבת אחת שתאפשר להאיץ את בדיקות חולי הקורונה ולצמצם את המגע איתם, ועוד.

     

    פרויקט מעניין שיצא השבוע לדרך הוא יוזמה של הפרופסורים ערן סגל ובנימין גיגר ממכון ויצמן ויובל דור מהאוניברסיטה העברית, שמטרתו לחזות את התפשטות מגפת הקורונה ולזהות אזורים בהם צפויה התפרצות. השיטה מבוססת על שאלונים שמופצים בקרב הציבור וניתוח הנתונים באמצעות בינה מלאכותית. למאמץ להפיץ את השאלונים נרתמה גם הסדנא לידע ציבורי, עמותת מתכנתי קוד פתוח למען הציבור, שפיתחה צ'אט בוט שמאפשר לציבור הרחב לענות על השאלון במהירות. עד כה כבר מילאו יותר מ-100 אלף אנשים את השאלון והתוצאות הראשונות מנבאות כי התחלואה בישראל היא במצב של טרם ההתפשטות.

     

     

    ד"ר איתי קלע, ראש ענף בריאות ברשות לחדשנות, עוקב אחר התקדמות המאמצים לפיתוח פתרונות לקורונה ברחבי העולם וגם בישראל. לדבריו בטווח הקצר הצורך העיקרי היא במערכות לביצוע בדיקת קורונה בכל בתי החולים ולא במעבדות מרכזיות. כעשרים חברות בעולם כבר פיתחו טכנולוגיות "נקודת טיפול" כזו, ומה שמונע את הפצתן הוא כושר הייצור המוגבל כעת. חברה מטקסס פיתחה בדיקת קורונה ביתית שאדם עושה בעצמו, ושולח אותה בדואר לפיענוח, ויש נסיונות ראשונים לפיתוח בדיקות קורונה באמצעות הסמארטפון אבל החידוש המשמעותי ביותר לדבריו הוא בבדיקת קורונה מבססת הנדסה גנטית שפיתחו שתי חברות בארה"ב, אך אלה יהיו בשלות לשימוש ככל הנראה רק בגל הבא של הווירוס. קלע מציין כי פיתוח החיסונים לקורונה יארך עוד כ-18 חודש. כ-60 חברות בעולם מפתחות כעת חיסונים לקורונה בשיטות שונות, וכ-125 ניסויים קליניים מתנהלים בימים אלה ממש. החשש שמדאיג את המומחים הוא שהווירוס עלול להשתנות עד שיפותח החיסון.

     

    גם במשרד הביטחון מרכזים מאמצי פיתוח ובמשרד הוקם צוות החירום הלאומי בראשות ראש מפא"ת דני גולד, מפתח כיפת ברזל. עשרות צוותי העבודה כאן פועלים לפיתוח פתרונות שונים כמו למשל אפליקציית Indoor שתאפשר במקרה של חולה קורונה שמתגלה בבית חולים לזהות ולהתריע לכל האנשים שהיו בסמיכות אליו, ממש כמו אפליקציית מגן שפותחה על ידי צוות מהמוסד להתרעה על קרבה לחולה קורונה במרחב הציבורי.

     

    איתור חולי קורונה (צילום: יח
    אפליקציית הרמוני סמארט. מבלי לפגוע בפרטיות(צילום: יח"צ)

     

    פרויקטים נוספים שנמצאים בפיתוח במסגרת זו: כפפה ייחודית שתמנע העברת מצבורי קורונה בין משטחים, חיטוי אלקטרו-מגנטי לחדרים שלמים באמצעות הקרנת גלי מיקרו, זיהוי נוכחות וירוס קורונה על בסיס הבל פה, על בסיס ריח וגם על בסיס שינויים בקולו של החולה.

     

    בבתי החולים איכילוב ושיבא עומדת להיכנס לשימוש מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שמתריעה על הידרדרות במצבם של חולי קורונה. הטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת CLEW הישראלית מאפשרת לצוות הרפואי לעקוב מרחוק אחרי עשרות ואף מאות חולים מחדר בקרה אחד. המערכת שעד כה פעלה בניסויי פיילוט בבתי חולים בארה"ב נכנסת כעת לראשונה לשימוש רפואי מלא.

    חברת סינאל הישראלית הציעה לממשלה להשתמש ללא תשלום במערכת "הרמוני סמארט" שפיתחה למעקב אחרי מבודדים וחולי הקורונה. המערכת מותקנת אצל לקוחות רבים בעולם ומשמשת למעקב אחר עובדי שטח. הטכנולוגיה מבוססת על מעקב אחר נתוני רכיב ה-GPRS בטלפון, ומבלי לפגוע בפרטיות. לדברי החברה השימוש במערכת עשוי לחסוך את הצורך בשליחת שוטרים לבדוק אם המבודדים שומרים על תנאי הבידוד. במועצה לביטחון לאומי בודקים בימים אלה את ההצעה.

     

    זיהוי קורונה בריאות Surgical Theater (צילום: יח
    Surgical Theater הקורונה במציאות מדומה(צילום: יח"צ)

     

    מאמצי מחקר קדחתניים נערכים בעולם כולו. חברת Surgical Theater מקליפורניה, שהוקמה על ידי שני יוצאי חיל האוויר הישראלי, יישמה טכנולוגית מציאות מדומה למאבק בקורונה. הטכנולוגיה של החברה משמשת להמרת סריקות CT ו-MRI לתמונת מציאות מדומה במהלך ניתוחים מורכבים. כעת נעשה שימוש בטכנולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי ג׳ורג׳ וושינגטון לבחינת מצב הריאות של חולה קורונה, שנזקק למכונת הנשמה. באמצעות הדמיה בתלת-ממד של הריאות שלו ניתן היה לזהות בבירור את מוקדי הפגיעה המסוכנים ולטפל בהם במהירות.

     

    לפני כעשרה ימים פנה ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון למייסד חברת שואבי האבק ג'יימס דייסון וביקש כי חברת דייסון תפתח מכונת הנשמה חדשה, שתתן מענה למחסור הגלובלי במכונות הנשמה. הטכנולוגיה של דייסון, שממוקדת בדחיסת אוויר ובסינונו מהווה בסיס טוב לפיתוח כזה. מהנדסי דייסון פיתחו בתוך זמן קצר מכונת הנשמה חדשה לחלוטין - The CoVent, שמיועדת לתת מענה לצרכים הקליניים הספציפיים של חולי Covid-19. עד כה האתגר היה כיצד לתכנן ולספק מוצר רפואי חדש עם אפקטיביות גבוהה בזמן קצר במיוחד. כעת המירוץ הוא להכניס אותו לייצור. דייסון קיבלה הזמנה ראשונית של 10 אלפים יחידות מממשלת בריטניה. ג'יימס דייסון אמר כי מכיוון שמדובר במשבר בינלאומי חמור, הוא יתרום בשלב ראשון 5 אלפים יחידות למאמץ הבינלאומי, אלף מהן לבריטניה.

     

    חברת IBM הקימה שותפות עם הממשל האמריקני, שתעניק לחוקרים מרחבי העולם גישה ל-16 מחשבי-על, במטרה לסייע ולהאיץ את גילוי החיסונים או הטיפולים התרופתיים למלחמה בנגיף הקורונה. מחשבי העל מתאימים לניתוח כמויות עצומות של מידע באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, בין השאר לפיתוח תרופות וטיפולים רפואיים. החל מהשבוע הבא יוכלו חוקרים מכל העולם לבקש גישה למחשבים לצורך מחקרים בתחומים הרלוונטיים למאבק בקורונה.

     

    אם התחזיות יתגשמו, נתחיל לראות את הטכנולוגיות האלה נכנסות לשימוש במהלך השבועות הקרובים. חולים יאותרו מהר יותר, הטיפולים יינתנו מוקדם יותר, ואולי גם יהיו תרופות שיאפשרו פחות תמותה מהמחלה. עכשיו נותר רק להישאר בבית ולחכות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים