שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    חכו רגע עם הסגר וההגבלות. אין בזה צורך

    הנחיות הקורונה מגבילות את הרוב הגדול של אוכלוסיית ישראל שלא לצורך, ומנגד – המיעוט הפגיע לא מקבל את העזרה והמידע הדרושים לו להתגונן

     

      (צילום: EPA)
    שוק הכרמל ריק, הבוקר בתל אביב(צילום: EPA)

    כל כמה ימים, במרווחים מתקצרים והולכים, מחליטה ממשלת ישראל על החרפת ההנחיות המגבילות את אזרחיה כחלק ממאבקה בנגיף הקורונה: לא ללכת לעבודה, לא לצאת שלא לצורך, לא להתרחק מהבית, בלי להיפגש, בוודאי שעל אירועים חברתיים אין מה לדבר. אלא שהרוב הגדול של אוכלוסיית ישראל מוגבל בתנועה שלא לצורך, ומנגד – המיעוט הפגיע לא מקבל את העזרה והמידע הדרושים לו כדי להתגונן. כדי להבין מדוע חשוב לשנות את הנהלים הקיימים יש לזכור כמה עובדות חשובות לגבי מחלת הקורונה בעולם בכלל ובארץ בפרט.

     

     

    כיצד מתפשט הווירוס והאם אפשר לעצור אותו?

    חשיפה למי שנדבק בווירוס (נשא) עלולה להוביל להדבקה, אך לא כל מי שנחשף נדבק. הדבקה עלולה להוביל למחלה, אך לא כל מי שנדבק מפתח את המחלה.

     

    בידוד של כל מי שנבדקו ונמצאו נשאים, ושל כל מי שהיה במגע אתם, אמנם יכול לעצור את התפשטות הקורונה, אבל כשהמחלה מתחילה להתפשט בתוך קהילות - ולא ניתן עוד לשחזר את שרשרת ההדבקה - בידוד מסוג זה כבר אינו אפשרי. ישראל נמצאת כרגע בנקודה זו.

     

    כיום, כלל האוכלוסייה בישראל נתונה להגבלות, וזה מצב שעלול להוות סיכון בטווח הארוך, אם וכאשר הווירוס יופיע שוב. אי-חשיפתם של ילדים לווירוס מונעת היווצרות נוגדנים, כלומר חסינות אצלם.

     

    מהן הסכנות שבמחלת הקורונה?

    מחלת הקורונה לא מהווה איום בריאותי משמעותי על מרבית האוכלוסייה בישראל, שהיא צעירה יחסית (רק 10% מעל גיל 65). אוכלוסיית הילדים עמידה באופן ייחודי למחלה (אף לא מקרה מוות אחד בעולם בגילאי 10-0). במרבית מקרי ההדבקה (כ-80%), הנשאים חווים סימפטומים קלים בלבד, או שאינם חווים סימפטומים כלל.

     

    מנגד, ובכך אסור לזלזל: אצל זקנים וחולים עלולה מחלת הקורונה לגרום לסימפטומים קשים הדורשים אשפוז ואף למוות. וזאת כשמערכת הבריאות הציבורית בישראל נמצאת בסכנת קריסה בשל משאבים מצומצמים מלכתחילה.

     

    אילו צעדים יש לנקוט כדי למתן את הסכנות?

    אוכלוסיות פגיעות צריכות להיכנס לבידוד מחמיר ולא לעזוב את הבית. לא למכולת ואפילו לא למרפאה. מטפלים/ות סיעודיים שמתגוררים תחת אותה קורת גג עם מטופליהם צריכים להימצא בבידוד דומה. כדי לאפשר זאת, אוכלוסיית הזקנים והחולים תזדקק למערך משלוחים עד-הבית של כל המוצרים הדרושים להם - אוכל, תרופות ותכשירי היגיינה. רשת המשלוחים תופעל על ידי מתנדבים ו/או תמומן על ידי הממשלה (בישראל אכן החלו במשהו דומה באמצעות הרשויות המקומיות, משרד הרווחה ומתנדבים).

     

    כל אדם שבא במגע עם אוכלוסיות פגיעות צריך לעבור בדיקת נשאות לקורונה. בכלל זה כל הצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים וכל מי שעיסוקם כולל טיפול באוכלוסיות אלו (מטפלים/ות אזרחי/יות ישראל, זרים/ות, צוותים בבתי האבות ובמרכזים/מחלקות הסיעודיות). מי שנדבק חייב לנתק מגע עם האוכלוסיות הפגיעות, עד שיימצא נקי מהווירוס.

     

    בינתיים אפשר להסיר את ההגבלות והסגר על מוסדות לימוד ובתי עסק. רק מי שנמצאים בקבוצות הסיכון יצטרכו לעבוד מהבית או להפסיק לעבוד. בינתיים, אין צורך לבצע בדיקות ובידוד בקרב האוכלוסייה הרחבה.

     

    מה יהיו תוצאות המהלכים האלה?

    קצב ההדבקה באוכלוסייה הרחבה ימשיך לעלות בטווח הקצר, ללא נזק משמעותי לבריאות הציבור ולשירותי הבריאות. אלא שקצב ההדבקה בקבוצות הסיכון ירד, ובכך ירד העומס על מערכת הבריאות ובתי החולים. הצעדים הללו יקנו את הזמן הנדרש לסיום פיתוח חיסון והטיפולים התרופתיים, שיאפשרו הגנה הולמת לזקנים ולחולים

     

    • ענת ביאגון היא פרופסור לרדיולוגיה ונוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטוני ברוק במדינת ניו יורק, ומנהלת המרכז למגדר, הורמונים ובריאות

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים