הופעת מילואים

מבקר המדינה קבע השבוע שישראל לא בדיוק יודעת איך להתכונן למגפות, אבל אין מתורגלת כמוה בפתיחת מחסני החירום של הנוסטלגיה. פרקים שלמים באתוס של הבידור המקומי מבוססים על היכולת להתגייס בעיתות משבר ולתת עבודה בתנאים כמעט מאולתרים.

הקאמבק של "קומדי סטור", כ-25 שנה אחרי הפריצה בערוץ 2, נראה בדיוק כמו הגירסה הטלוויזיונית להופעת מילואים במאחז נידח: הכוח של האירוע לא נמצא בכתיבה ובביצוע, אלא בעצם קיומו. העובדה שדווקא הקורונה השיבה לחיינו את ז'וז'ו חלסטרה ו"יש לי יש לי" יוצרת, לפחות בקרב הדור שהתבגר על ההומור המאוד תקופתי הזה, מעין תחושה אוטומטית של חמימות. היא אמנם נמשכת רק שמונה דקות, אבל בתוך סיוט בלתי נגמר גם זה משהו.

האם זה גם מצחיק? ובכן, לא כמו ההתנהלות הפוליטית של בני גנץ, אם כי נרשמו כמה יציאות היכן ש"קומדי סטור" ממילא היו הכי חזקים: בדיחות של בנים. אוהדי הספורט המושבתים, למשל, שנטפלים לאנשים בגלל שאין יותר את מי לעודד. גם המונולוג של ז'וז'ו, עם כל הפרובלמטיות העדתית של הדמות, היה לא צפוי בהסתלבטות על המשימות החדשות של גופי הביטחון, שעברו משחרור חטופים לגאולת מטושים. רק במזל פספסו שם את ההתפתחות הקורעת של אתמול, לפיה סיירת מטכ"ל נשלחה לחפש אחרי מידע אבוד על חולי קורונה.

"זהו זה", ערוץ 11, 21:35

עבור "זהו זה", הנוכחות בשעת משבר לאומי היא חלק מהמיתולוגיה, עיין ערך מלחמת המפרץ. לכן הציפייה לאיחוד התרוממה עוד לפני שמישהו דמיין געגועים לימי החדר האטום. וכצפוי, אחרי מערכון פתיחה ארוך מדי, הפציע מוני מושונוב עם 'באבא בובה' וחישובי הגימטריה השרלטניים. לרבים זה אולי נשמע כמו סאטירה. בתוכנית של אמנון לוי בטח קיבלו רעיון לאייטם.

"זהו זה" 2020 לא יכולה להתחרות בעבר המפואר שלה ומי שלא התחבר (או נולד) בזמן אמת, ספק אם יבין את הקטע. ואכן, המערכונים אמש נראו כמו מסיבה פנימית של דור אחר, לא טלוויזיה להמונים. אבל כשאי אפשר לבקר את סבא וסבתא, קשה שלא לרצות לחבק חבורת בדרנים ותיקה ומיומנת, שנענתה לקריאה כדי שיהיה קצת יותר נחמד: בקיבוץ, בכפר ובקרת.

בקטנה

עמית סגל הרבה לעקוץ אמש את החבטות שהוא ודפנה ליאל ספגו ברשתות בעקבות כל דיווח בנוגע לחילוקי הדעות בצמרת כחול לבן. אפשר להבין אותו (טוויטר לא מתאפיין בביקורת עדינה, פרופורציונלית ו/או מחוברת למציאות), אבל במעמדו זה גם קצת נשמע מתבכיין. חוץ מזה, כפי שהראתה רינה מצליח, את חוסר הסובלנות המזלזל והמרגיז באמת הוא סופג בבית שלו.