שתף קטע נבחר

צילום: דוברות הדסה עין כרם, AFP

נערכים לסגר מיום שני: "לשלושה שבועות, עד אחרי פסח"

נתניהו מעוניין ב"סגר עם כסא מפלט", הורה להקטין את מספר העובדים והנחה להגביר אכיפה ברשתות המזון כדי להבטיח שמירת מרחק. למרות הסתייגויות בצה"ל: מהבוקר חיילים חמושים צפויים לפטרל עם שוטרים ולסייע לאכיפה. דרעי מתנגד לסגר, גם בנט שהתעמת עם בכירי משרד הבריאות: "אתם עושים לי דווקא"

 

 

הממשלה צפויה להתכנס היום (א') לישיבה מיוחדת שבה יוחלט על הידוק הסגר והחרפת הגבלות התנועה על הישראלים באופן שיצמצם את מספר השוהים מחוץ לבית. זאת, כדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה שכבר גבה את חייהם של 13 ישראלים - 12 בארץ ואחד באיטליה. 3,619 איש כבר נדבקו בנגיף, מצבם של 54 מוגדר קשה.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון שערך ביום שישי שאם לא נראה שינוי בשיעור הנדבקים ביומיים הקרובים לא יהיה מנוס מהטלת הסגר החל מיום שני. נתניהו הנחה את כל הגופים להציג לו ולשרים את התוכניות החדשות להידוק הגבלות התנועה בתוך 48 שעות. ראש הממשלה מכוון ל"סגר דיפרנציאלי".

בנימין נתניהו  (צילום: עמוס בן גרשום, לע
"אם ישתפר, נשחרר את המשק". נתניהו מעוניין בסגר עם "כיסא מפלט"(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
 

 

 

"אני רוצה שהחל מיום שני ניכנס להסגר של שלושה שבועות עד אחרי פסח. כל שבוע אסתכל על זה ויהיה לי כיסא מפלט. אם המצב ישתפר - אני אוכל קצת לשחרר את המשק", אמר נתניהו בדיון שנמשך כארבע שעות. הוא הורה לאוצר להוריד את מספר האנשים שייצא לעבודה מ-30% ל-15% ואפילו לעשרה אחוזים. ככל הנראה בסופו של דבר יירד מספר העובדים לכ-20%. ישנה כוונה לצמצם את מספר העובדים גם במגזר הציבורי. 

 

גורם בכיר אמר כי "נתניהו לא בטירוף של לכבות את המשק. יש הסכמה שהגופים החיוניים יעבדו. האווירה הכללית היא שמורידים את המשק למינימום תוך התחשבות בכלכלה".

 

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן אמר שהוא מוטרד מאוד מפסח. "אני לא רוצה להרוס את אווירת החג כדי שזה לא יהיה 'ליל הסגר' אלא ליל הסדר", אמר והסביר, "צריך לשים לב שהמשמעת של הציבור תהיה רופפת כי אנשים רוצים להיות עם המשפחה וללכת לסופרים לפני הסדר. הכל יהיה מפוצץ".

 

ארדן הזכיר שפסח והרמדאן הם נקודות שיכולות להיות מסוכנות מבחינת הדבקה. משרד הבריאות הציע לתגבר את העובדים האורזים בסופרים, כך שאנשים יגיעו לקחת משלוחים מהסופר. 

גלעד ארדן (צילום: אבי מועלם)
"אנשים ירצו להיות עם משפחותיהם ויילכו לסופרים". ארדן מזהיר מפני נקודת משבר(צילום: אבי מועלם)

שמירה על הנחיות משרד הבריאות בסופר בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
כניסה לסופר בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)
 

 

 

השר הציע לצמצם את טווחי המרחק שבהם יורשו אזרחים ללכת לקניות בסופר, כך שלא יהיו מרוחקים יותר משני קילומטרים ממקום מגוריהם. כך לדוגמא יימנע המצב שבו תושב תל אביב יעשה קניות בבני ברק ולהיפך. הצעה נוספת שעלתה היא להורות על חלון זמנים של בין שעתיים לשלוש שעות ביום בכל סופרמרקט שיוקצה אך ורק למבוגרים.

 

ארדן גם העלה את הבעיה של מחסור במדחומים בסופרים וביקש רכש ממשלתי דחוף כדי לתת מענה לבעיה הזאת. הצעה נוספת שהתקבלה היא הוספת אלף פקחים ממשלתיים למשטרה שיצטרפו לשמונת הגדודים של צה"ל לצורך תגבור.

 

שני שרים התנגדו בדיון לכיוון של החרפת הסגר. שר הפנים אריה דרעי חזר ואמר שהוא "אולי לא למד לימודי ליבה", אבל הוא חושב שלא צריך לשתק את המשק ועדיף להכריח את כל אזרחי ישראל שמעל גיל 65 לא לצאת מהבית. שרים שאלו איך הם יוכלו להצטייד במזון. דרעי השיב: "המשפחות ידאגו להם. מי שבמצוקה ולא יכול - המדינה תדאג לו".  

אריה דרעי  (צילום: אלכס קולומויסקי)
דרעי: "אסור לשתק את המשק, סגר על בני 65 ומעלה"(צילום: אלכס קולומויסקי)

 

 
שר הפנים רצה שהממשלה תהיה מתונה בצעדים שלה. דרעי גם הזהיר מכך שאין בידוד בבני ברק. "אני אומר לכם, יש שם יותר חולים מאשר מבודדים. זאת מדגרה", הסביר.

 

השר השני שהתנגד לסגר הוא שר הביטחון נפתלי בנט שאמר: "אני לא מבין למה צריך להוריד את המכה החזקה הזו על האזרחים. יש עוד כל כך הרבה מה לעשות לפני זה ואם אתם הולכים לשם אני אתנגד", אמר והציע להשתמש יותר בטכנולוגיה עם השב"כ ו-8200. "אני רוצה לחייב בחוק שכל אזרח יוריד את אפליקציית מגן".

 

בנט הרים את קולו במהלך הדיון בכל פעם שמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב דיבר. הוא האשים את משרד הבריאות ובמיוחד את פרופסור סיגל סדצקי בנקמנות אישית כלפיו. "אתם כל הזמן עושים לי דווקא", חזר ואמר בנט בהתייחסו לכך שנסגרו הבדיקות לקורונה במכון הביולוגי. נתניהו התערב: "מה אתה רוצה, הם פתחו את הבדיקות".

 

בר סימן טוב ניסה בשלב מסוים להציג גרף של העלייה בקורונה באוסטרליה ובנט קטע אותו בצעקות ואמר לו: "זה סתם גרף. מה אתה מראה אותו". לפי גורמים, בר סימן טוב שמר על קור רוח מלא ולא נגרר. נתניהו גיחך על בנט ובשלב מסוים דפק על הפטיש ונזף בו: "נפתלי, לא מבינים מה אתה אומר, אתה לא מפסיק לצעוק. בוא נדבר אחד לשני בכבוד".

חצי חצי נפתלי בנט משה בר סימן טוב (צילום: מוטי קמחי, משה בר סימן)
בנט: "משרד הבריאות מציג גרפים סתמיים"; נתניהו: "לשמור על שיח מכבד"(צילום: מוטי קמחי, משה בר סימן)
 

כמו כן ישנה כוונה להגביר את האכיפה במוקדים של הפרות ובמוקדי ההדבקה, בדגש על שכונות חרדיות, מגזר ערבי ואזורי עובדים זרים כמו בדרום תל-אביב. המשטרה תתוגבר במאות חיילים לאכיפת הסגר. "היום יש מיפוי של מוקדים כמו בני ברק, אזורים מסוימים ושכונות. במקום להכניס את כל המדינה לבידוד נתמקד באזורים האלה", אמר גורם בכיר.

 

הוא הוסיף כי הכיוון הוא הידוק הסגר ואפילו הכרזה על סגר מלא, כך שיהיה קל יותר למשטרה לאכוף את ההנחיות, וגם כדי שהאזרחים יתייחסו יותר ברצינות לעניין. "רוצים להפחיד", הוא ציין. סוגיה נוספת שנבחנת היא להכניס לסגר מלא בני 65 ומעלה.

 

נתניהו הנחה להיערך להידוק משמעותי של הגבלות התנועה באופן שיצמצם אף יותר את מספר השוהים מחוץ לבית כדי למנוע את התפשטות מגפת הקורונה ("סגר דיפרנציאלי"). ראש הממשלה הנחה להגביר את האכיפה ברשתות המזון ובפארמים כדי להבטיח שמירת מרחק, חיטוי והקפדה על הוראות משרד הבריאות.

 

בינתיים יש סימנים מעודדים שמגבלות התנועה והסגר בלמו את העלייה בקצב הגידול של מספר הנדבקים. גם בקצב המונשמים אין עלייה גדולה. שר הבטחון בנט הציג בישיבת הממשלה נתונים מעודדים לפיהם שיעור הפטירה בישראל בקרב נדבקים בקורונה הוא מהנמוכים בעולם ועומד על 0.3% בינתיים.

 

לצד השוטרים: חיילים חמושים ברחובות

הממשלה החליטה ביום חמישי לאשר את השימוש במאות חיילים חמושים ככוח סיוע לשוטרים לאכוף את ההגבלות בתנועת האזרחים. אמנם מדובר בהיקפים קטנים יחסית בשלב הראשון, של פלוגה עד גדוד לכל מחוז משטרתי, אך ככל הנראה כבר הבוקר יופעל המהלך חסר התקדים, ממנו הביעו הסתייגויות בצמרת מערכת הביטחון.

 

לרשות משטרת ישראל עומדות עתודות כוח אדם נרחבות, פנים משטרתיות וכן ממשמר הגבול, שכבר הופעלו בעיתות משבר כמו גל הטרור בישראל לפני כחמש שנים. לאלה ניתן להוסיף פקחי עיריות ופקחים מסיירות ביטחון עירוניות, שמנוסים ויעילים יותר במשימות מול אזרחים.

 

בצבא אף התנגדו תחילה לכך שהחיילים יישאו נשק במשימה זו במרכזי הערים, מחשש ששימוש בו יוביל לפגיעה באזרחים. מדובר בחיילים שמשרתים בסך הכל כחמישה חודשים בצבא, מאימון מתקדם ביחידות קרביות, נטולי ניסיון מבצעי וביטחון עצמי משמעותי ומיומנות בוסרית בהפעלת נשקם. זאת, לצד הצבתם במשימה חדשה ושונה להם, תחת פיקוד "כחול" של שוטר, בסביבה אזרחית שרחוקה ממה שציפו לה והתאמנו נגדה. בצבא אמנם ישקיעו בתדרוכים לחיילים אלה, לרבות במקרים ותגובות ויגבילו מאוד את השימוש בנשק, לצד הכנות מנטליות.

 

רובם אמנם היו אמורים גם ככה לקחת חלק במשימות שיטור בגזרות יהודה ושומרון בתום הכשרת היסוד שלהם כלוחמים, אך השוני הדרמטי בין מחסומים ופטרולים בחברון או בשכם לבין עמדות בידוק וסיורים ברחובות תל אביב וראשון לציון עלול להיות לרועץ, בתרחישי קיצון, בעודם חמושים.


פורסם לראשונה 28/03/2020 21:58

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים