נפל דבר, סוף סוף יש תוכנית סבירה להתמודדות עם הקורונה

הבוקר נפל דבר בישראל. סוף-סוף משרד ממשלתי הכין ופרסם תוכנית אסטרטגית כוללת וסבירה להתמודדות עם מגפת הקורונה. על התוכנית חתום שר הביטחון נפתלי בנט. 

בנט היה זה שקידם את התוכנית ברמה הציבורית עוד לפני שהונחה על שולחן הממשלה, אולם די ברור שהאסטרטגיה והתוכנית שנגזרה ממנה היא פרי עבודה מאומצת של מומחים לנושא וכי היא נשענת על שתי רגליים: האחת - המידע האיכותי, העדכני והמקיף ביותר שאפשר היה לאסוף ולקבל עד כה מרחבי העולם ומישראל על הנגיף; על התפשטות המגפה בקהילות ובאוכלוסיות שונות; על מאפייני המחלה ועל שיטות האיבחון הטיפול המדעיות בה ובסיבוכיה ועל הנזק הכלכלי האדיר שגורמת מנגפה והדרכים להתגבר עליו. השנייה - היא הנסיון הארגוני, הלוגיסטי והתכנוני שכמותו יש במדינת ישראל רק במערכת הביטחון. ה"רגל" הזו עושה את התוכנית לריאלית ולניתנת ליישום במהירות.

התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet:

בנט בביקורת על טיפול הממשלה בקורונה: "פועלים מתוך עיוורון"

נערכים לסגר מיום שני: "לשלושה שבועות, עד אחרי פסח" 

בני ברק: 400 איש בהלוויה באישון לילה - המשטרה לא אכפה

"נערכים ל-100% תפוסת קורונה בבתי החולים ול-5,000 מונשמים"

אין לחשוד בנפתלי בנט שלא טובת אזרחי מדינת ישראל עמדה בראש מעייניו כשחיבר את התוכנית יחד עם צוות גדול ומגוון שאסף סביבו. אבל לא צריך להתאמץ כדי להבחין שהיה לשר הביטחון שכסאו מתנדנד, גם אינטרס פוליטי ואישי מובהק לפרסם מהר את תוכניתו. 

גם אם יופקד תיק הביטחון בממשלת האחדות בידי בני גנץ או גבי אשכנזי מסיעת חוסן לישראל, יירשם בנט בדפי ההיסטוריה כמי שהעלה את המערכת השלטונית בישראל על המסילה הנכונה בהתמודדותה עם מגפת הקורונה. אם התוכנית והאסטרטגיה יוכחו כמוצלחים זה עשוי בהחלט לקדם את שאיפתו להיות יום אחד ראש ממשלה בישראל.

עיקרי תוכנית שר הביטחון להתמודדות עם מגפת הקורונה:

1. מבנה ארגוני לקבלת ההחלטות - קבינט קורונה בראשות ראש הממשלה, גוף מידע לאומי שיעביר מידע ויאסוף חידושים מהעולם, הקמת מטה חירום לאומי בראשות שר הביטחון.

2. הקמת גוף הסברה מרכזי (המלצה: פיקוד העורף / מערך ההסברה הלאומי).

3. קביעה בתקנות של כללי ההתנהגות הבאים כמחייבים לציבור:

איסור התקהלות.

איסור יציאה מן הבית למטרות לא חיוניות.

חובת חבישת מסיכת פנים.

חובת מדידת חום בכניסה לכל בית עסק, לכל בניין.

חובת התקנת אפליקציית "מגן" לכל בעלי טלפון חכם.

 חובת דיווח על תסמינים.

 חובת בידוד לנשאי קורונה.

4. הקמת מערך נרחב לבדיקות ואיתור נשאי קורונה - שיכלול ביצוע של כ-50,000 בדיקות ביום.

5. הפעלת מערכת מחשוב מרכזית מיוחדת במקום חקירות אפידמיולוגיות פרטניות: הקמת מערכת מידע מרכזית, המעניקה לכל אזרח ישראלי ציון הידבקות בין 1 ל-10 אשר מתאר בכל נקודת זמן את הסבירות שאותו אזרח נושא את נגיף הקורונה.

6. מינוי צוות ייעודי להקמת מערך בדיקות דם לצד בדיקות ה-PCR (לא קורה היום).

7. שמירה על האוכלוסייה הבוגרת תוך דאגה פיזית ונפשית (מבצע "משמרות הזהב")

 הטלה על פיקוד העורף לקחת אחריות מלאה על מיגון בתי החולים הגריאטריים ומוסדות דומים.

 השיטה: לדאוג לצוות העובדים שימוגנו, לבדוק אותם, לקיים ניטור צמוד להידבקות, ולבצע פעולות בידוד מיידיות עם הופעת הנגיף.

 איסור יציאת אוכלוסייה בוגרת מהבית.

 אפשרות החרגה לפי מצבים שונים (למשל, אנשים חיוניים במשק או נסיבות משפחתיות).

פיקוד העורף יהיה אחראי על מיגון של מוסדות גריאטריים ודומיהם(צילום: חיים הורנשטיין)

8. בידוד נשאי קורונה - הפניית מרבית נשאי הקורונה לבידוד הרמטי במלוניות ולא לבידוד ביתי אשר מדביק בפועל את שאר בני המשפחה, ודרכם את הקהילה.

9. בידוד גיאוגרפי ממוקד:

קיום סגר ממוקד למוקדי הדבקה ספציפיים, למשל קריית יערים או שכונות מסוימות.

 יש לתפור "חליפת" סגר ייחודית לכל מצב.

הטלת המשימה על משטרת ישראל / פיקוד העורף.

10. הגדלה מואצת של קיבולת מערכת הבריאות לחולים קשים הזקוקים להנשמה - מ-2,000 כיום ל-10,000 מכונות הנשמה.

11. בקרה על כניסה מחו"ל:

חובת חבישת מסיכות פנים משך הטיסה, הפרדה פיזית בין נוסעים חשודים לבין שאר הנוסעים.

חתימת כל נוסע על התחייבות לבדיקה עם נחיתתו בישראל ולהיכנס לבידוד ביתי מלא של 14 יום.

עם הנחיתה יש לבצע בדיקת PCR ובדיקת תסמינים (חום, מילוי שאלון תסמינים) לכל נוסע.

נוסעים עם תסמינים יישלחו למלונית מעבר עד לקבלת התוצאות.

 שאר הנוסעים ייסעו הביתה, שם עליהם לקיים בידוד ביתי הרמטי עד לקבלת תוצאות הבדיקה.

 אם התוצאה חיובית, הם יעברו למלוניות ההבראה. אם התוצאה שלילית, הם יישארו בבית בבידוד מונע.

הנחיות ונהלים ברורים לכל מי שינחת בארץ מחו"ל(צילום: מוטי קמחי)

12. עזה והרשות הפלסטינית - הסגר המלא על עזה יימשך בשלב זה, הערכות לסיוע מאסיבי לרשות בבדיקות וטיפול בחולים, השארת כ-60,000 פועלים מיהודה ושומרון בישראל.

להערכתי, חסר בתוכנית בנט (אולי לא במקרה) פירוט של צעדים ואמצעים שבהם צריך לנקוט כדי להתגבר על בעיית היעדר משמעת ציבורית ועצמית בקרב הציבור החרדי ובמגזר הערבי.

ממדי ההתעלמות מהנחיות הסגר במגזר הערבי לא ברורים לי, אבל התנהגות חלק ניכר מהמגזר החרדי גלויה לכל עין והיא שערורייתית בממדיה ומסוכנת לכולנו בתוצאותיה. לכן נחוץ לאכוף בנוקשות את הצעדים שתוכנית בנט מציעה גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי גם אם יידרש תוך כדי כך שימוש בכוח ובאמצעים לא-הורגים לפיזור התקהלויות. זו לא השעה לעשות חשבונות עם מגזר זה או אחר אבל צריך שמשבר הקורונה ישמש קו פרשת מים במערכת היחסים שבין הקיצוניים בציבור החרדי ורבניהם לבין מדינת ישראל.

התוכנית נועדה למלא את הריק שנוצר מה-27 בפברואר 2020, היום בו התגלה הישראלי הראשון שחלה בקורונה (הוא נדבק ארבעה ימים קודם לכן באיטליה). מאז ועד היום ניהלו ראש הממשלה, משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי את ההתמודדות של אזרחי מדינת ישראל עם המגיפה ועם השלכותיה הכלכליות בשיטת ניסוי וטעייה.

אי אפשר לסלוח על ההזנחה של מערכת הבריאות בעשר השנים האחרונות אבל אפשר לסלוח על הטעויות שעשה משרד הבריאות כשהמגפה כפתה עצמה עלינו. אם מפני שהמחלה שחולל הנגיף לא הייתה מוכרת, ובעיקר מפני שהמגפה התפשטה בעולם במהירות לא-נודעת עד כה ולא היו עבורה חיסון ואפילו לא תרופה מוכרת ומנוסה. לכן נאלץ משרד הבריאות להסתמך על רופאים ועל מומחים למחלות זיהומיות ולבריאות הציבור, על הניסיון שנצבר בעולם בעיקר בסין, ובעיקר על השכל הישר.

עזה תישאר תחת סגר מלא

רוב הצעדים שנקטו היו נכונים; למשל ההחלטה לצמצם הגעה של אזרחי מדינות זרות לישראל ולהכניס לבידוד אזרחים ישראלים שחזרו מחו"ל. אולם היה גם מחדל קריטי כשמשרד הבריאות סירב בעקשנות להכיר בתועלת הרבה שהאזרחים המועדים להדבק והמערכת הכלכלית עשויים להפיק מביצוע המוני ומהיר של בדיקות מהירות לאלפי מי שחשודים כנשאים ואפילו נשאים פוטנציאליים של הנגיף.

את ההתנהלות הזו, מהיד אל הפה, מנאום דרמטי אחד של ראש הממשלה למשנהו אפשר היה להבין בשבוע ואפילו בשבועיים הראשונים להופעת המחלה בישראל. אבל כיום יותר משלושה חודשים אחרי שהמחלה הופיעה בסין ויותר מחודש שהמגפה נחתה בחיקנו כבר הייתה צריכה להיות לפורום הממשלתי המנהל את ההתמודדות איתה אסטרטגיה מגובשת, מקיפה הכוללת היבטים רבים ושונים זה מזה כמו הסברה, נהלי בידוד-חברתי, פיצוי וסיוע ממשיים לנפגעים כלכלית מהמשבר, התגברות על צווארי בקבוק רפואיים וכו'.

למרבה הצער והדאגה, אסטרטגיה כזו לא קיימת ואפילו הפורום המנהל את ההתמודדות עם המגפה הוא גוף אד-הוק מאולתר שכל כולו תלוי בהחלטותיו ובמוצא פיו של נתניהו. ראש הממשלה מנהל אמנם את המשבר במיומנות ובשכל ראויים לציון אבל בה בשעה הוא מנצל את הסיטואציה לצרכי הישרדות פוליטית. עובדה זו גורמת לכך שמיליוני אזרחים חושבים שנתניהו מגזים ואינם רוחשים לו אמון או שמצפצפים על הוראותיו.

אסטרטגיה כוללת ושקופה לציבור כמו זו שמציע בנט עשויה לתקן מכשלה זו. מעלה נוספת של אסטרטגיית בנט היא "תוכנית היציאה" הכלכלית והרפואית שכלולה בה. אפשר ואף נדרש להתווכח על סעיף זה או אחר בתוכנית ואפילו על האסטרטגיה כולה לפני שמיישמים אותה. אבל זה צריך לקרות מהר. התוכנית צריכה לעלות בעדיפות ראשונה לדיון על סדר יומה של ישיבת הממשלה הבאה בין אם תקום ביום-יומיים הקרובים ממשלת אחדות ובין אם לאו.