מה ההבדל בין נכונות לדיוק?
האם תוצאות מחקר יכולות להיות נכונות אך לא מדויקות, או להפך? ובכן, כן
חידויני טריוויה, ניסויים מדעים ועוד פעילויות שיעבירו לכם את הזמן - באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
דוגמה פשוטה להבדל בין דיוק לנכונות היא דוגמת החץ והקשת. "נכונות" מציינת את הקִרבה בין נקודת הפגיעה של החץ לבין מרכז המטרה, ואילו "דיוק" מתייחס לסדרת יריות של החץ, ומציין את הקרבה בין נקודות הפגיעה של החץ בכל הפעמים שבהן ירו אותו. אם היורה הוא מיומן, נצפה שגם הדיוק וגם הנכונות יהיו גבוהים, כלומר שהחץ יפגע תמיד באותו המקום: במרכז המטרה.
אך אם היורה אינו מיומן בירי בחץ וקשת, ייתכן שפעם אחת ישיג באופן מקרי נכונות מושלמת, כלומר יפגע בדיוק במרכז המטרה; אך בפעמים אחרות יחטיא את המטרה ויפגע בכל פעם בחלק שונה של הלוח – זהו מצב שבו גם הדיוק וגם הנכונות נמוכים. ניתן לחשוב גם על מצב שבו הנכונות נמוכה ואילו הדיוק גבוה - למשל, אם היורה נוטה למשוך את הקשת ימינה כאשר הוא משחרר את החץ, ולכן פוגע בכל פעם באותה הנקודה, הנמצאת ימינה מלב המטרה. יכול להיווצר גם מצב שבו הנכונות גבוהה והדיוק נמוך – למשל, אם היורה פוגע תמיד בנקודות המרוחקות כמה סנטימטרים מלב המטרה, בכיוונים שונים.
לכאורה, אם נבצע את אותו המחקר פעמים רבות, אנו אמורים לקבל תמיד את אותן התוצאות (דיוק גבוה), ותוצאות אלה אמורות לשקף את המצב בעולם האמיתי (נכונות גבוהה). אך בתחומים מדעיים רבים, זה איננו המצב. השאיפה לדיוק ולנכונות בעולם המדע היא תמידית. כל חוקר וחוקרת עושים מאמצים רבים לערוך ניסויים טובים ומהימנים ככל האפשר, שיניבו אותן תוצאות בכל חזרה עליהם. אך קשה לממש תמיד את השאיפה הזאת. במחקרים ביולוגיים, למשל, מעורבים תמיד משתנים רבים העלולים להשפיע על התוצאות: הזמן ביממה שבו התבצעה הבדיקה, התנאים במעבדה שבה התבצעה הבדיקה, הכלים שבעזרתם נעשתה המדידה ועוד. לכן יש רמה מסוימת של אי-דיוק ואי-נכונות שחוקרים מוכנים לקבל במסגרת המחקר.
נכונות ודיוק גבוהים הם בעלי חשיבות רבה מאוד בעולם המדע. מאמצים וכספים רבים מושקעים בפיתוח שיטות ומכשירי מדידה בעלי נכונות ודיוק גבוהים, כדי לשפר את היכולות המחקריות והרפואיות, להבין טוב יותר תופעות ידועות ולהגיע לתגליות חדשות.
לפנייה לכתב/ת 
