הסתבכות בדרך לאחדות: גנץ עשוי לבקש ארכה להקמת ממשלה

נתניהו וגנץ(צילום: רויטרס)

על רקע המשבר בשיחות על הקמת ממשלת חירום לאומית, התקשר היום (א') יו"ר כחול לבן בני גנץ לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין והעריך כי יזדקק לארכה נוספת להחזקת המנדט לצורך הרכבת הממשלה.

המנדט שיש לגנץ צפוי לפקוע ביום שני הבא (13 באפריל) בחצות, אולם בשל המשבר בשיחות והעיכוב בהצגת הממשלה, הודיע גנץ לנשיא כי להערכתו יבקש ארכה נוספת. החוק מאפשר לתת לגנץ ארכה של עד שבועיים להקמת ממשלה, אולם הנשיא יכול לקבוע כי יאפשר לכך שבוע.

נשיא המדינה ריבלין(צילום: לע"מ )

ההערכה היא שגנץ לא ירצה להגיע למועד האחרון שיש לו מבלי שהצליח להגיע להסכם על הקמת ממשלה, מאחר שבמקרה כזה המנדט עשוי לעבור לידיו של נתניהו. בסיטואציה כזאת יכולה מפלגת הליכוד לקבל את ראשות הוועדה המסדרת בכנסת, ויכולה לטרפד מהלכים פרלמנטריים שגנץ ירצה להוביל נגד נתניהו במקרה של פיצוץ או מבוי סתום בשיחות.

בשיחה עם הנשיא, גנץ עדכן את ריבלין בנוגע למשא ומתן להרכבת ממשלה. בכחול לבן טוענים כי בשל משבר הקורונה וחג הפסח, הנשיא ייענה לבקשתו של יו"ר המפלגה. עוד נמסר כי ריבלין השי לגנץ שהוא ישקול את הדברים בהתאם לנסיבות שיוצגו לו לקראת תום המנדט הצפוי כאמור ביום שני הבא בחצות.

"החוק הנורבגי" וה"דילוג" על אנשי לפיד 

מוקדם יותר היום העריכו גורמים משפטיים כי "החוק הנורבגי" שאותו מבקשים בכחול לבן ובליכוד לקדם צפוי לעורר לא מעט קשיים. לא ברור אם בג"ץ יתערב במקרה שבו בכחול לבן ידלגו על חברי רשימה קיימים וכניסת חברי כנסת רק ממפלגת חוסן לישראל של גנץ, אולם מאחורי הקלעים נשמעת ביקורת על ההצעה ועל הכוונה למעשה לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק.

הצורך בסעיף התקדימי שאמור להוביל לחוק, נולד מעצם העיקרון שהוסכם בין הליכוד לבין כחול לבן: ממשלה "פריטטית", שבה לשתי המפלגות מספר שווה של שרים כך שייווצר תיקו בממשלה. הממשלה אמורה לכלול יותר מ-30 חברי כנסת, ומכיוון שלכחול לבן 15 חברי כנסת בלבד - עלולה להיווצר בעיה ולא יישארו חברי כנסת פעילים בוועדות. גם כניסת עמיר פרץ ואיציק שמולי ממפלגת העבודה על מכסת כחול לבן, לא תפתור את הבעיה.

לפיכך עלה הרעיון שלפיו חלק מהשרים מטעם כחול לבן יתפטרו, ובמקומם ייכנסו לכנסת הבאים בתור ברשימת המפלגה. ואולם לפי הרשימה המקורית של כחול לבן שהוגשה לוועדת הבחירות, במצב כזה ייכנסו לכנסת אנשי יש עתיד של יאיר לפיד או תל"ם של משה (בוגי) יעלון, הסיעות שנפרדו מחוסן לישראל. ה"דילוג" שבהצעת החוק המיוחדת אמור למנוע זאת.

יו"ר יש עתיד-תל"ם ח"כ לפיד

בעקבות התפטרות יעל גרמן, יוראי להב הרצנו (יש עתיד) הוא הבא בתור להיכנס לכנסת מהמקום ה-35 ברשימה, ואחריו מיכל קוטלר (תל"ם). בהמשך עינב קאבלה מחוסן לישראל (היועצת של יו"ר הסיעה אבי ניסנקורן), תהילה פרידמן (יש עתיד), הילה שי ואזן (חוסן לישראל) ויעל בן משה (חוסן לישראל). בכחול לבן מעוניינים כאמור להחריג מהרשימה את אנשי יש עתיד ותל"ם, אולם לפיד ויעלון צפויים לעתור לבג"ץ אם יקודם חוק כזה.

"לפי החוק הקיים מי שנכנס זה הבא בתור ברשימה. ככה היה בחוק הנורבגי בכנסת הקודמת-קודמת-קודמת", מסביר ד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "אם רוצים לתקן זאת, מדובר בתיקונים גם לחוק יסוד: הממשלה וגם לחוק יסוד: הכנסת.

"בעיקרון אצלנו בישראל אפשר לעשות הכול מכיוון שאין לנו חוקה. אם יש רוב של 61 ח"כים - ניתן לתקן את חוקי היסוד כפי שרוצים וניתן להעביר חוק נורבגי מתוקן. למעשה השיטה שלנו פרוצה לחלוטין ואפשר לחוקק חוקים פרסונליים לפי מצב פוליטי קונקרטי. בדומה לחוקים של ממלא מקום ראש ממשלה, או כמו שבימין ביקשו לשנות חוקי על עריקים ממפלגות", הוסיף פוקס.

גורמים במשרד המשפטים מודים כי מדובר בחוק שאם יעלה לאישור יעורר לא מעט שאלות. "בשלב זה מכיון שלא סוכמו ההסכמים הקואליציונים הם לא עברו את המסננת המשפטית הרשמית", אומר גורם משפטי. "חוות הדעת המשפטית נדרשת על מנת לקבל אישור אם ההסכמים עומדים בדרישות החוק ובעיקר חוקי היסוד. זאת לאור העתירות הצפויות לבג"ץ".

ההערכה היא שאם שתי הסיעות הגדולות יסכימו, ולא יהיו סעיפים מקפחים או פוגעים בזכויות חברי הכנסת, הצעת "חוק נורבגי מדלג" תהיה חוקתית. אף על פי כן, לפני אישור המהלך ההסכמים יידונו בפני היועץ המשפטי לממשלה ותעלה השאלה מה גובר על מה - הרכב סיעת כחול לבן כפי שאושרה על ידי ועדת הבחירות ערב הבחירות, או השינוי בהרכב הסיעה לאחר הבחירות.