אדמות קק"ל והמינהל: הולכים להפרדה
ההסכם הנוכחי מעניק לקק"ל %49 מזכויות ההצבעה במועצת מינהל המקרקעין, אבל הבלאגן חוגג * המתווכים, למשל, טוענים שהמינהל החכיר קרקעות שלא ברשותו * המינהל בודק
ויכוח רב שנים, הנוגע להפרדת ניהול אדמות קק"ל מקרקעות מינהל מקרקעי ישראל, יוכרע ככל הנראה עם כניסתה לתפקיד של ממשלת שרון.
על-פי תוכנית משרד השיכון, 2 הגופים המדוברים ינהלו את נכסיהם בנפרד, תוך תיאום שיבוצע על-ידי המשרד.
בשבוע שעבר ביצע מנכ"ל משרד השיכון ויוזם התוכנית, עו"ד שלמה בן- אליהו, סבב בין השרים, האמורים לאייש את הממשלה החדשה. לטענתו מצא כי תוכניתו תתקבל ברוב גדול. לדבריו, גם ראש הממשלה הנבחר, אריאל שרון, עשוי לתמוך בתוכנית.
כיום קיימת בתחום אנדרלמוסיה. על-פי ההסכם בין קק"ל והמינהל, מחזיקה קק"ל ב-49%מזכויות ההצבעה במועצת המינהל, אך לדברי יו"ר ארגון הגג של המתווכים (מלד"ן), נחמן שכטר, המינהל החכיר עשרות דונם של קרקעות שלא ברשותו.
דוגמה לכך היא ביטול מכרז של המינהל לבניית מאות יחידות דיור בהר-יונה בנצרת-עלית. המכרז בוטל לאחר שהתברר, כי לא ניתן לבנות על השטח ששווק, מכיוון שהוא נמצא בבעלות קק"ל. "הבעיה במקרים כאלו היא שקבלנים שזכו במכרז כבר שילמו עבור הקרקע. במדינה מתוקנת דבר כזה לא היה קורה", אומר נשיא התאחדות הקבלנים, סם אולפינר.
שכטר מביא כדוגמה נוספת את קרקעות החברה-הבת של קק"ל, הימנותא. קרקעות אלו אינן נכללות בקרקעות קק"ל שהועברו למינהל, ובהימנותא לא היו מודעים לעיסקאות שביצע המינהל באמצעות קרקעות אלו. העניין התגלה רק לאחר שאחד החוכרים הגיש באחרונה בקשה להקמת תחנת דלק על הקרקע, הנמצאת כיום בשימוש חקלאי.
"זוהי דוגמה אחת מיני רבות הממחישה את הבלאגן", אומר שכטר. "הימנותא רכשה קרקעות מאנשים פרטיים, כדי לבלום את מכירתן לאזרחים לא יהודים. המינהל החכיר את הקרקעות ללא ידיעת הימנותא, משום שהוא מנהל גם קרקעות אחרות באזור. עכשיו בודקים האם המינהל העביר לידיים אחרות קרקעות נוספות של קק"ל, שכלל אין לו זכויות עליהן". עוד מוסיף שכטר, כי "המתיחות בין 2 הגופים משבשת העבודה ומעכבת קבלת החלטות ענייניות". מהמינהל נמסר בתגובה, כי הנושא נמצא בבדיקה.
עניין מסירת קרקעות קק"ל לאזרחים לא יהודים עומד במרכז הקונפליקט בין קק"ל למינהל. לפני 40 שנה נחתמה אמנה בין קק"ל לממשלת ישראל, שהגדירה את מהות היחסים בין המכשיר הפיננסי שפעל בשליחות העם היהודי לגאולת קרקעות, לבין המדינה היהודית. אמנה זו היוותה בסיס לחוק מינהל מקרקעי ישראל. עיקרון היסוד באמנה ובחוקים קבע, שאדמות הארץ לא יימכרו לצמיתות, ובעלות העם היהודי על קרקע הלאום לא תועבר לידיים זרות. אך המינהל מייצג בפועל מדיניות שלא תמיד תואמת את מדיניות קק"ל.
בן-אליהו: "מדינת ישראל צריכה להעניק יחס שווה לכל תושביה, אולם קק"ל שבבעלותה כ-16% מאדמות ישראל, טוענת שנכסיה נרכשו מכספי העם היהודי עבור העם היהודי. קונפליקט מובנה זה יכול למצוא את פתרונו רק בהפרדת כוחות מוסכמת וחוקית".
לדבריו, הקונפליקט מנע במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל, עיצוב וגיבוש מדיניות קרקעית נאותה. בן-אליהו טוען, כי בשנות ה-2000 לא ניתן עוד לנהל עיסקי קרקע, ללא תפיסת עולם מוגדרת ובהירה. "האמוציות הציוניות של קק"ל והריאליזם הכלכלי של המינהל אינם יכולים לדור בכפיפה אחת", הוא קובע.
"ההפרדה בין הגופים אינה פשוטה כפי שזה נראה", טוען מ"מ יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אהרון בוץ, ומציג את ההיבט החוקי של הנושא. באחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מטעם הח"כים אמנון רובינשטיין ודן מרידור, בה מצוי תיקון לחוק מינהל. מטרת התיקון היא להפקיע מקק"ל את הזכויות לתת את הסכמתה, כשהמינהל מעביר או מחכיר את ההקרקע שלה לאזרחים לא יהודים. הבסיס להצעת השינוי בחקיקה נשען על הקביעה, כי המצב הקיים פוגע ביסוד השוויון בין כל אזרחי המדינה. "הצעת החוק מסבכת את הפלונטר, ולא מאפשרת להתיר אותו", קובע בוץ.
יו"ר קק"ל, יחיאל לקט, מגיב: "הנתיב החקיקתי בו מבקשים ללכת החכ"ים רובינשטיין ומרידור, אינו עולה בקנה אחד עם העיקרון הציוני, שהקרקעות בבעלות קק"ל הן של העם היהודי. יש למנוע מצב משפטי שיאפשר העברת נכסים אלו לידיים לא יהודיות".
"יהיו קשיים ביישום ההפרדה", אומר בן-אליהו, "חוכרי קרקעות החתומים על הסכמים עם המינהל ויושבים על קרקעות קק"ל אולי יאלצו לפצל חוזי חכירה בשל הבעלות המשתנה עליהם, אך בכל זאת חייבים להשתחרר מכבלי האנומליה".