שתף קטע נבחר

סיסי החומות שנשארים ערים בכותל - בין מחקרי השנה

המחקר, שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ובו נבדקה השפעת התאורה בכותל המערבי על סיסי החומות - דורג במקום ה-58 מתוך כ-20 אלף מאמרים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports

כבוד לאקדמיה הישראלית: מחקר ישראלי על סיסי החומות דורג בין 100 המאמרים המובילים בכתב העת היוקרתי Scientific Reports. המחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי התאורה בכותל המערבי גורמת לסיסי החומות להיות פעילים 24 שעות ביממה. הוא דורג בין 100 המאמרים המדעיים המובילים במספר ההורדות מהאינטרנט בכתב העת Scientific Reports לשנת 2019, מבין כ-20,000 מאמרים מדעיים שפורסמו בו.

 

סיסים בכותל המערבי בירושלים (צילום: Lothar Schiffler)
סיסים בכותל המערבי בירושלים(צילום: Lothar Schiffler)

 

המחקר, בהובלת פרופ' נגה קרונפלד-שור וד"ר ערן עמיחי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצא כי הציפור סיסי החומות המקננת בין אבני הכותל המערבי, פועלת ללא הפסקה בשל התאורה במקום.

 

המאמר פורסם ביולי 2019, והורד 14,944 פעם במהלך השנה. מאז כבר חצה את סף ה-15,000 ההורדת. כרגע הוא ממוקם במקום ה-58 ונמצא במגמת עלייה. המאמר הוא חלק ממאמרים פופלאריים של חוקרים מרחבי העולם. בין המחקרים הפופולריים הנוספים - מחקר שבדק את הקשר בין שהיית שעתיים בשבוע בטבע ובריאות טובה, ומחקר שמצא שכלבים יכולים לזהות באמצעות הריח התקף אפילפטי בבני אדם, יצירת קרני קרנף מלאכותיים משיער סוסים ועוד.

סיסים בכותל המערבי בירושלים (צילום: Lothar Schiffler)
סיסים בכותל המערבי בירושלים(צילום: Lothar Schiffler)

 

במכתב הברכה שנשלח לחוקרים כתב העורך הראשי של כתב העת, כי "זהו הישג יוצא דופן (המעיד כי) עבודתכם המדעית היא בעלת ערך ממשי לקהילת המחקר". פרופ' קרונפלד-שור סיפרה שהכול החל כשסטודנטית מהמעבדה ביקרה בכותל המערבי, ושמה לב שמערכת התאורה הוחלפה. המערכת החדשה פועלת במשך כל שעות הלילה בעוצמה גבוהה מאוד של 120 לוקס (יחידה למדידת שטף אור). ד"ר ערן עמיחי, אף הוא חוקר במעבדה, פנה לרב הכותל וקיבל ממנו אישור לחקור את השפעת האור על סיסי החומות המקננים במקום.

 

"סיס החומות הוא ציפור יומית קטנה, שמגיעה לארץ בפברואר מדי שנה כדי לקנן", מסבירה פרופ' קרונפלד-שור, שחוקרת את השעון הביולוגי בבעלי חיים מסוגים שונים. "בכותל המערבי, שמציע לציפורים נקיקים רבים לקינון, יש מושבה גדולה של סיסים. במחקר שלנו ביקשנו לבדוק האם התאורה החזקה לאורך הלילה משפיעה על שגרת הפעילות שלהם".

 

סיס חומות (צילום: shutterstock)
סיס חומות(צילום: shutterstock)

 

פרופ' נגה קרונפלד-שור (צילום: אריק סולטן)
פרופ' נגה קרונפלד-שור(צילום: אריק סולטן)

 

במהלך שבועיים בחודש מאי 2019 הקליט ד"ר עמיחי את הקולות האופייניים שמשמיעים הסיסים כשהם ערים, ב-4 אתרי קינון שונים: בכותל המערבי, באוניברסיטת בר-אילן, בתל אביב ובמצוק במדבר יהודה. כמו כן נמדדו רמות התאורה בלילה במקומות אלה: 120 לוקס בכותל, 4 לוקס בבר-אילן, 1 לוקס בתל אביב ו-0.005 לוקס במדבר. "מצאנו שבמדבר, בחיק הטבע, הסיסים התעוררו בזריחה והפסיקו את פעילותם עם שקיעת השמש; בתל אביב ובבר-אילן הם נדמו מעט לאחר שקיעת השמש, ואילו בכותל הם היו פעילים לאורך כל הלילה," אומרים החוקרים.

 

לדברי החוקרים, הממצאים מעידים כי לזיהום האור יש השפעה מכרעת על בעלי החיים ועל בתי הגידול הנחשפים לאור מלאכותי בשעות הלילה. "אנחנו חושבים שהמאמר עורר עניין כה רב כי הוא עוסק בנושא סביבתי מרכזי, שנחקר רבות בשנים האחרונות: השפעת זיהום אור על בעלי חיים," מסכמת פרופ' קרונפלד-שור.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Lothar Schiffler
סיסי חומות בכותל המערבי
צילום: Lothar Schiffler
מומלצים