רכש בית מעבריין מין וחויב לשלם פעמיים

מורה שאנס תלמיד נתבע לפצותו. במקביל לתביעה הוטל עיקול על כספים שהיה אמור לקבל על דירתו. הרוכש יצטרך להעביר כ-650 אלף שקל לביהמ"ש

עו"ד רז לבנת | פסקדיןפורסם: 10.04.20 , 07:49

השופטת תמר אברהמי מבית המשפט המחוזי בתל אביב חייבה לאחרונה רוכש דירה להעביר לקופת בית משפט השלום יותר מ-650 אלף שקל ששילם תמורת הנכס, וזאת חרף עיקול שהוטל במסגרת תביעה נזיקית שהוגשה נגד המוכר – מורה שהורשע בביצוע עבירות מין חמורות באחד מתלמידיו. המשמעות היא שהוא נדרש לשלם פעמיים – למוכר ולבית המשפט.

המורה הורשע ב-2012 בביצוע מעשי אינוס וסדום לאורך תקופה ממושכת, וכיום מרצה עונש מאסר של 13 שנים. לאחר הרשעתו הגיש נגדו התלמיד תביעה לפיצוי על הנזקים הנפשיים שהסב לו, ובמסגרתה הוטל עיקול על זכויותיו בדירה בבני ברק שמכר תוך כדי ההליך הפלילי, וכן על כספי התמורה שנשארו אצל הרוכש. תביעה זו טרם הוכרעה.

בתביעה הנוכחית נטען כי הסכם המכר היה פיקטיבי ונועד להבריח את הדירה כדי למנוע את מימושה לטובת הפיצוי שיצטרך לשלם המורה המורשע. הוא ביקש לפיכך לבטל את ההסכם כדי שאפשר יהיה להשאיר את העיקול על הדירה, שהזכויות בה טרם נרשמו על שם הרוכש, ולממן באמצעותה את הפיצויים שייפסקו לו.

לחילופין טען התובע כי המוכר העביר למורה את יתרת התמורה אחרי שהוטל עליה עיקול, וביקש להורות על העברת הכספים לקופת בית המשפט שדן בתביעה הנזיקית.

המורה ואשתו הבהירו שתכננו למכור את הדירה ללא שום קשר להליכים הפליליים או הנזיקיים, שכן היו שקועים בחובות ורצו לרכוש דירה זולה יותר ולהשתמש ביתרה כדי לכסות אותם, כפי שאכן עשו. הרוכש אף הוא טען כי רכש את הדירה בתום לב משום שהיה צריך לעזוב את הדירה שבה התגורר, והוא גר בדירה הזו מאז השלמת העסקה. עוד הוא טען כי הכספים שהעביר אחרי העיקול היו לבנק למשכנתאות, שזכויותיו גברו על זכותו של התובע.

(צילום: shutterstock)

השופטת אברהמי קבעה כי התובע לא הוכיח את הטענה החמורה לגבי האותנטיות של ההסכם. חתימת ההסכם, רישום הערת האזהרה והדיווח לרשויות המס – כולם נעשו לפני שהמוכר הורשע וחודשים לפני שהוגשה התביעה הנזיקית. בנוסף, התובע לא סתר את גרסאות הנתבעים לגבי הסיבות האישיות של כל אחד מהם לביצוע העסקה, ואף לא הוכח שהייתה ביניהם היכרות קודמת שיכולה הייתה לבסס איזשהו חשד לשיתוף פעולה.

עם זאת, השופטת קבעה כי התובע הוכיח שחלק מהתמורה שולם לאחר העיקול שלא כדין. השופטת הבהירה כי חצי מיליון שקלים שנועדו לכסות את המשכנתא של המוכרים הועברו ישירות לבנק בעקבות הסכמה פנימית בין הנתבעים. לרוכש עצמו לא הייתה מחויבות כלפי הבנק והוא לא היה רשאי להחליט שכיסוי המשכנתא קודם לזכויות התובע.

בנוסף, לאחר חישוב של כלל התשלומים שהעביר הרוכש עלה כי במועד הטלת העיקול נותרו אצלו עוד 150 אלף שקל שהיה עליו להעביר לקופת בית המשפט.

בהתאם לדברים האמורים, חויב הנתבע להעביר לקופת בית המשפט שדן בתביעה הנזיקית 650 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. כמו כן הוא חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.