שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: עידו ארז , מוטי קמחי, shutterstock

    אסטרגיית יציאה: כך סגר אחיד עלול דווקא להגדיל את שיעור התמותה

    מדינת ישראל נמצאת תחת מגבלות תנועה חמורות, סוג של סגר, כבר כמה שבועות, בעיקר עבור אוכלוסיות מסוימות. האם המשך הסגר יועיל לנו, ובאמת יצמצם את מספר הנדבקים והנפטרים? זהו, שלא בדיוק

    בשבועות האחרונים נתונה מדינת ישראל תחת הגבלות מחמירות תחת הכותרת של "בידוד חברתי", שמטרתו לצמצם את ההדבקה בנגיף הקורונה. וכעת, כשרואים כיפוף קל למטה של עקומת ההידבקות, מדברים על "יציאה מהסגר". והרי ספוילר: כשישחררו את הסגר "בהדרגה", קצב ההדבקה יעלה. ואז מה? יסגרו שוב? והנה עוד ספוילר: סגר כפי שננקט כרגע לא יצמצם את מספר הנפטרים עד סיום המגפה.

     

    ההיפך הוא הנכון: הוא יעלה את מספרם. האלטרנטיבה של בידודן של קבוצות הסיכון, במקביל לשחרור מיידי של צעירים ובריאים, תחסוך לפחות מחצית ממספר הנפטרים הצפויים לפי התחזיות של התוכנית הנוכחית.

     

    התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

     

     

      (צילום: AFP)
    את מי לשחרר מהסגר ואת מי להשאיר(צילום: AFP)

     

    אין מחלוקת שבמקביל למתן הקלות בסגר, יש צורך להמשיך ואף להגביר את ההגנה על הקבוצות שנמצאות בסיכון לחלות במחלה קשה ולמות, והן מוגדרות בעיקר לפי גיל ומחלות רקע. עם זאת, יש לזכור כי גם קבוצות אלה ראויות, למען בריאותן הפיזית והנפשית, לצאת מהסגר - ומוטב כמה שיותר מהר.

     

    כאן אנחנו מגיעים למודל המוצע, שלפיו הבריאים מתייצבים בחזית ההדבקה למען קבוצות הסיכון. הסוגיה העיקרית בדיון על שחרור הקבוצה בסיכון נמוך היא מהו הסיכון הצפוי בפעולה זאת, הן מבחינת בריאותם של הפרטים בקבוצה והן מבחינת מערכת הבריאות.

     

    ברור כי מעקב אחר מספר החולים החדשים היומי אינו נותן תמונה נכונה של מצב התחלואה, במיוחד כאשר יש קיצוב במספר הבדיקות הנלקחות, דבר המשפיע על התעדוף של אוכלוסיית הנדגמים. במצב שבו אנחנו לא חשופים למידע על אסטרטגיית הדיגום, נותר לנו כלי המעקב אחר מספר החולים הקשים ואומדנים על שיעור ההדבקה האמיתי (שכולל אנשים שנדבקו ולא פיתחו סימנים או אנשים עם סימנים קלים שלא נבדקו), המחושב במודלים שונים.

     

    מחקר האימפיריאל קולג' מ-30.3.20 בדק 11 מדינות אירופיות, והגיע למסקנה בסבירות של 95% ששיעור הנדבקים בפועל עומד על כ-2% בממוצע. במספרים ישראלים מדובר על כ-180,000 נדבקים – יותר מפי 20 ממספר החולים המאומתים ביום החישוב (28.3.20).

      

     

    ונזכיר את ההערכות של עשרות אלפי נדבקים בפועל רק בבני ברק. ככל שיחס הנדבקים למאומתים יותר גדול, כך קטן באותו יחס שיעור התמותה האמיתי מהמחלה. הנתונים המצטברים בארץ מראים ששיעור התמותה הוא פחות מ-1% מכלל החולים המאומתים. נתוני הנפטרים בחתך של קבוצות הסיכון לא זמינים בעת הזאת בישראל.

     

    להשיג חסינות עדר ולהגן על האוכלוסיות שבסיכון

    נתונים מהעולם מראים שסיכוי התמותה בקרב חולים מקבוצת הסיכון הגבוה גדול לפחות פי 10 מסיכון זה בקבוצת הסיכון הנמוכה. שקלול של נתונים אלה מעמיד את שיעור התמותה של אדם עד גיל 50 ללא מחלות רקע על 0.01% (1:10,000) או פחות. לאור זאת, ברור כי אסור להקל את הסגר על קבוצות הסיכון הגבוה עד שנייצר מצב של חסינות עדר ו"סביבה בטוחה ליציאה" לקבוצות אלה. זאת, בהנחה שהחיסון שיגאל את כולנו לא צפוי בשנה הקרובה. חיסון עדר יושג רק כאשר כ-50% עד 60% מהאוכלוסייה יפתחו נוגדנים.

     

    היות שהאוכלוסייה שבסיכון תצטרך להישאר בסגר, ובהנחה ששיעור התחלואה אצלה יישאר נמוך, שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיית הסיכון הנמוך צריכים להגיע לכ-70% כדי שנוכל להגיע לחסינות בכלל האוכלוסייה של כ-60%. שחרור מיידי של הצעירים הבריאים הוא הדרך להשגת חיסון העדר לפני חורף 2021, שיציל אלפים מבני הקבוצה בסיכון גבוה, בעוד שהחלת מדיניות סגר לסירוגין על כלל האוכלוסייה, כפי שמתכנן משרד הבריאות, לפי שעה רק תאט את ההידבקות ולא תביא לחיסון עדר.

      

     

     

    השגת שיעורי ההידבקות הנדרשים בקרב האוכלוסייה שבסיכון נמוך לא תקרה אם לא נפעל מהר לשחרר את קבוצת הסיכון הנמוך תחילה, ובכך לאפשר לרבים להידבק ולהחלים תוך חודשים ספורים. מכאן מתבקשת ההחלטה לשחרר מהגבלה את קבוצת האנשים ללא מחלות רקע מתחת לגיל 50 מיד לאחר הפסח, ולחדש את הלימודים והעבודה.

     

    על בסיס נתוני האמת של האשפוזים בישראל, ומודל המניח שיעור הדבקה בפועל של 1% מכלל האוכלוסייה ושיעור ציות לבידוד בקרב הקבוצה בסיכון גבוה של 70%, לא צפוי שמערכת הבריאות תוצף בחולים מעבר ליכולות הנתונות. לצד זאת, יש להאיץ בדיקות סרולוגיות באוכלוסייה כדי לוודא את העלייה בשיעורי ההתחסנות.

     

    פרופ' תמי שוחט היא רופאה אפידמיולוגית, עד לפני שנה מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות (ICDC) במשרד הבריאות וחברת סגל ביה"ס לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ובועז בריגר הוא מהנדס ומורה למתמטיקה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלי מנדלבאום
    להמשיך בסגר או להפסיק?
    צילום: אלי מנדלבאום
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים