שתף קטע נבחר

שיא הבושה: 19 שנה להפצצה האוסטרלית

ב-11 באפריל 2001 אוסטרליה התעללה בסמואה האמריקאית והביסה אותה 0:31 במשחק ששינה את ההיסטוריה ונכנס לספרי השיאים. העובדות מאחורי הביזיון שלא יישכח

 

אוסטרליה מול סמואה האמריקאית (צילום: getty images)
גם הם הובכו. שחקני אוסטרליה בסיום(צילום: getty images)

 

מהו הניצחון הגדול ביותר של נבחרת ישראל במשחק רשמי? 0:9 על טייוואן במרץ 1988. לא רע, אבל לא מרשים כמו ה-0:13 של גרמניה על סן מרינו בספטמבר 2006 – הניצחון הגדול ביותר אי פעם במוקדמות היורו. גם ה-0:26 של פרסטון נורת' אנד על הייד אפ.סי בסיבוב הראשון של הגביע האנגלי אי שם ב-1887 עשה היסטוריה משלו בכדורגל האנגלי.

 

ועדיין, השיא האמיתי (לניצחון הגדול ביותר של נבחרת במשחק רשמי) שייך לאוסטרליה, והיא קבעה אותו היום לפני 19 שנים, כשהתעללה בסמואה האמריקאית עם 0:31 בלתי נשכח.

 

המשחק הזה נכנס לדפי ההיסטוריה לא רק בגלל התוצאה, אלא גם בגלל האפקט האדיר והשינויים שהוא גרם לפיפ"א לעשות. שינויים שהיום אנחנו מכירים אותם כמציאות היחידה שקיימת. על מה מדובר? עד אותו טורניר מוקדמות (מונדיאל 2002), אוסטרליה שיחקה מול האיים הקטנים באוקיאניה וקיבלה את ההזדמנות להעפיל לגביע העולם בכל פעם מחדש – לא מפתיע כשהיריבות שלה היו נבחרות כמו איי קוק, טונגה וטובאלו (כן, וגם ניו זילנד, שלא באמת הקשתה יותר מדי).

 

התוצאה הבאמת לא שגרתית הזו גרמה למאמן הסוקרוז דאז פרנק פארינה לבקר קשות את הפורמט ולפקפק בצורך של משחקים כמו זה. העניין הוא שאם פארינה לא היה בוחר "לרחם" (כן, ביטוי קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שהמשחק הסתיים ב-0:31) על היריבה שלו, התוצאה יכלה להיות גם גבוהה יותר.

 

אוסטרליה מול סמואה האמריקאית (צילום: getty images)
כיף לא היה לו. שוער סמואה האמריקאית ניקי סלאפו(צילום: getty images)

 

מארק וידוקה והארי קיואל, הכוכבים הגדולים ביותר של הנבחרת, כלל לא התלבשו למשחק וג'ון אלואיסי, החלוץ המצוין שרק יומיים קודם לכן כבש שישייה ב-0:22 (שיא שהחזיק מעמד 48 שעות) על טונגה, נותר על הספסל ובמקומם קיבלו את הקרדיט שחקני המשנה – שלקחו את הקרדיט בשתי רגליים.

 

ארצ'י תומפסון, חלוץ בינוני להחריד ששיחק באותה תקופה בליירסה הבלגית, קיבל את הקרדיט במרכז ההתקפה ולא איכזב (וזה בעדינות). תומפסון כבש 13 (!) שערים והפך בכך לשחקן שהבקיע הכי הרבה שערים במשחק נבחרת רשמי. אגב, למרות שהוא מתקרב ל-42, תומפסון עדיין שחקן פעיל במועדון חצי מקצועני במלבורן.

 

"לשבור את השיא העולמי הוא חלום שהתגשם עבורי, כזה דבר לא משיגים כל יום", הוא אמר אז בסיום, אבל גם התריע לגבי הצד הספורטיבי, שלא ממש היה קיים. "אבל צריך להסתכל על הנבחרות שאנחנו משחקים מולן ולהתחיל לשאול שאלות. אנחנו לא צריכים לשחק משחקים כמו זה".

 

אוסטרליה מול סמואה האמריקאית (צילום: getty images)
חלוץ בינוני שהפך לשיאן כל הזמנים. ארצ'י תומפסון(צילום: getty images)

זה היה משחק מוזר מכל כך הרבה סיבות. סמואה האמריקאית הגיעה כנבחרת המדורגת במקום האחרון מבין כל 203 הנבחרות שהיו רשומות בפיפ"א באותה תקופה, ואפשר להבין למה – התוצאות שלה במוקדמות כללו גם תבוסות לפיג'י (13:0) ולסמואה ב"דרבי" (8:0) – וה"הישגים" הללו הגיעו עם השחקנים הבכירים וההרכב הראשון.

 

הסיפור מול אוסטרליה היה שונה. 19 שחקני סגל של הנבחרת הקטנה לא יכלו לשחק בשל בעיות ביורוקרטיות, שחקני הנוער שזומנו החליטו לא להגיע כי הם העדיפו להתכונן לתקופת הבחינות, ומי שכן שיחקו היו חבורת אנשים שרובם מעולם רשמו 90 דקות רצופות במשחק כדורגל.

 

אוסטרליה מול סמואה האמריקאית (צילום: getty images)
יותר אוסטרליה לא שיחקה באוקיאניה(צילום: getty images)

 

תשע הדקות הראשונות היו צמודות (הן לא, אבל תדמיינו שכן) ולא הובקע בהן אפילו שער אחד, ורק בדקה העשירית האוסטרלים מצאו את הרשת של סמואה האמריקאית – המשמעות היא שהם כבשו 31 שערים ב-80 דקות, שער בממוצע כל שתי דקות וחצי.

 

ההמשך היה פשוט לא נורמלי, כשבסיום גם האנשים שהיו אחראים על לוח התוצאות התבלבלו ופירגנו לאוסטרליה עם 0:32. פיפ"א כמובן הלכה לבדוק, בכל זאת שיא של כל הזמנים, והבינה שהתוצאה הנכונה היא 0:31. אגב, סמואה הקטנה הצליחה לבעוט פעם אחת לשער האוסטרלי, כשפאטי פאג'יאיי ניסה להבקיע, אבל מייקל פטקוביץ' החליט לעצור את הכדור שלו. אבל היי, פאג'יאיי תמיד ייזכר כבחור ההוא שבעט לשער מול אוסטרליה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: getty images
שוער סמואה האמריקאית בסיום
צילום: getty images
מומלצים