שתף קטע נבחר

צילום: AP, EPA

חרדות, מצוקה נפשית וגל התאבדויות בקרב קשישים: ההשלכות של המשך ההגבלות

כבר שבועות רבים אזרחי ישראל וילדים נמצאים בתוך הבתים עם הגבלות תנועה. מומחים מזהירים מפני ההשלכות של השהייה המרובה בבית: עלייה במקרי חרדה ואלימות במשפחה והתאבדויות רבות בשלוש השנים הקרובות

 

 

בזמן שבמשרד הבריאות לוחצים על הממשלה להאריך את ההגבלות על אזרחי המדינה, במסגרת המאבק בקורונה, מומחים מזהירים מההשפעות לטווח הארוך לשהייה הממושכת בבית.  

 

 

חוסר הוודאות, החששות לגבי העתיד והחרדה למחסור בדברים בסיסיים כמו מזון, חשמל, מים ואמצעי תקשורת, עלולים להכניס פאניקה אצל אזרחים רבים שמתקשים להתמודד עם השינוי בשגרת חייהם.

 

השהייה במשך זמן רב תחת הגבלות היציאה מעלה תחושות רבות בשל החרדה מהווירוס או מהשלכות ההגבלות על החיים שאחרי, והן משפיעות על בעיות משפחתיות ופסיכיאטריות.

 

שוטרי תל אביב גילו לפני זמן קצר על הטיילת אדם שהפר בידוד (צילום: דוברות משטרת ישראל)
ההגבלות המחמירות עלולות להקשות על רבים להתמודד עם השינויים(צילום: דוברות משטרת ישראל)

 

חרדה

ד"ר צבי פישל, יו"ר האיגוד הפסיכיאטרי בישראל, צופה שכמיליון אזרחים יחוו תופעות של חרדה בשנה-שנתיים הקרובות, בעקבות ההגבלות שהוטלו במשבר הקורונה, ויזדקקו לטיפול נפשי ופסיכיאטרי כתוצאה מהלחץ המתמשך.

 

החרדה היא דבר טבעי ובמהלך החיים אדם לומד לשלוט בה ולהתמודד איתה. עם זאת, יש לפעמים מצבי קיצון או אנשים שפחות יודעים להתמודד ואז החרדה הופכת למשהו כבד מדי עבורם. "במצבים כאלה צריך לא ללבות את החרדה, אלא לשים אותה בפרופורציה הנכונה ובסופו של דבר להביא את האנשים למצב שבו יוכלו לפעול כמו שצריך", אמר פישל.

 

ד"ר פישל צופה שכמיליון אזרחים יחוו תופעות של חרדה בשנה-שנתיים הקרובות בעקבות ההגבלות שהוטלו במשבר הקורונה – הן על העבודה והן הגבלות התנועה. אותם אזרחים יזדקקו ככל הנראה לטיפול נפשי ופסיכיאטרי כתוצאה מהלחץ המתמשך של משבר הקורונה. "אנחנו לא יודעים להגיד מה יהיה חמור יותר בשלב הזה – הבידוד או הקורונה".

 

ד
"לשים את החרדה בפרופורציה". ד"ר צבי פישל(צילום: אביטל זימט)

גם הצוותים הרפואיים נמצאים בסכנה לסבול מחרדה בשנים הקרובות בעקבות הלחץ המתמשך והעבודה מסביב לשעון. לפי המומחים, צריך להעניק להם ליווי נפשי כדי שיוכלו להתמודד עם המצב.

 

אחד הדברים שמסייעים בהתמודדות הנפשית בתקופה הנוכחית היא תרבות המרפסות שנוצרה, שגורמת לתחושת סולידריות בין האזרחים ומחדדת את ההבנה שהם לא לבד.

 

בארגוני הנפש קוראים להגדיל את הסיוע וההסברה לאזרחים, כדי שיוכלו לצלוח את התקופה הקשה. "עשרה אחוזים מהאוכלוסייה עלולים להיפגע מבחינה נפשית בגלל הקורונה, השאלה איך נפעל עכשיו כדי למזער את הנזק", אמר ד"ר פישל.

 

אלימות במשפחה

חלק מההשלכות של שהייה ממושכת בתוך "סיר הלחץ", כפי שמכנים מומחי בריאות הנפש את הבתים בתקופת הקורונה, הן לפעמים תופעות כמו חרדה, דיכאון, פוסט טראומתיות, עצבנות והתבודדות. כל אלה הביאו בין היתר לעלייה במקרי האלימות במשפחה בישראל.

 

3084 ()
עלייה במקרי האלימות במשפחה בזמן הסגר

לפי המשטרה, ישנה עלייה של 15% במקרים של אלימות במשפחה בחודש החולף לעומת התקופה הזהה אשתקד. במשרד העבודה והרווחה מעריכים שלאחר שההגבלות יוסרו ומשבר הקורונה יחלוף המספר יעלה, מכיוון שכעת אנשים מדווחים פחות.

 

אחת האפשרויות של הרווחה לעקוב אחר המצב בבתי המשפחות שמוכרות למערכת היא באמצעות הילדים שמגיעים אל מוסדות החינוך. בגלל שאין גנים ובתי ספר, לא ניתן לברר עם הילדים מה מתרחש בבית.

 

"יש הרבה מאוד מקרים שלא באים לפתחנו ואנחנו נדע עליהם רק בדיעבד", אמר חגי מויאל, מנהל תחום אלימות במשפחה במשרד העבודה והרווחה. לדבריו, הימצאות הילדים בבית מגבירה גם היא את מצבי הקיצון שיכולים להוביל לאלימות בתוך המשפחה.

 

המצוקה של המשק הישראלי וחוסר הוודאות לגבי העתיד, מייצרים גם כן מצבים שעלולים לעורר אלימות במשפחה. "אנשים חוששים ממשבר בפרנסה, וזה עוד גורם שיכול להאיץ את האלימות", הוסיף מויאל. "אנחנו יודעים שהרבה מההשלכות יתוודעו לנו אחרי התקופה הזו".

 

  (צילום: AP)
בני ברק, היום(צילום: AP)

גם קשישים עלולים לסבול מאלימות בשל הזמן הממושך בבית. "במצבים שבהם נמצאים עובדים זרים עם קשישים ללא השגחה של בני משפחה במשך 24/7 או במקרה של בנים או בנות שגרים עם ההורים, יש שם מצב נפיץ", אמר מויאל.

 

לדבריו, בכל המקרים שמוכרים לרווחה או כאלה המעלים חשד מתקיימות שיחות טלפון לבירור המצב בבית ומתן מענה נפשי לזקוקים לכך.

 

התאבדויות

כשמסתכלים על משברים בהיסטוריה ניתן לראות שבזמן המשבר הייתה ירידה במספר ההתאבדויות, אך אחריו צפויה עלייה. מומחים בתחום בריאות הנפש מזהירים שזה מה שצפוי לקרות גם הפעם, כשיוסרו ההגבלות על האזרחים והם ייצאו מהבתים חזרה למציאות.

 

6 (צילום: מוטי קמחי)
הזינוק באבטלה עלול למצוקה נפשית בקרב מאבדי הפרנסה(צילום: מוטי קמחי)

אחד הגורמים המרכזיים שצפויים לגרום לעלייה במקרי האובדנות בימים שאחרי הקורונה זה הנושא הכלכלי. אחוז האבטלה בישראל הגיע בתקופה האחרונה לשיא ומומחים צופים עלייה במצוקה הנפשית לאור אובדן מקור הפרנסה, מקרים של פשיטות רגל ומקרים של קשיים כלכליים קשים.

 

באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות לא רואים כעת הצפה של המוקדים לסיוע נפשי. "אנשים יותר נוטים לעסוק במצבם הבריאותי, כולם עסוקים במשבר הבריאותי", אמרה מנהלת האגף, ד"ר טל ברגמן. "בדרך כלל רואים את הריקושטים בעיקר בחלוף הסערה. אני חושבת שצריך להיערך לתגובה ציבורית רחבה בהמשך".

 

המועצה למניעת אובדנות צופה גל התאבדויות שיימשך בשלוש השנים הקרובות בעקבות הקורונה. בין היתר, במועצה מעלים חשש לגבי אוכלוסיית הקשישים, שסובלים בשוטף מבדידות וכעת לא יכולים להתראות עם בני משפחה ומכרים.

 

3084 ()
חלוקת מזון לקשישים בבאר שבע

"הקשישים הם אוכלוסייה שמתאבדת בשיעורים גבוהים יותר מהשאר, לא רק בתקופות כמו של משבר הקורונה", אמר יו"ר המועצה, גיל זלצמן. "אוכלוסייה נוספת שיש לשים עליה את הזרקור היא הצוותים הרפואיים ואנשי מד"א ובריאות נוספים. המגפה של אחרי המגפה תעבור לשדה שלנו".

 

המומחים לבריאות הנפש מבינים שלא ניתן היה להימנע מהגבלת התנועה לאור התפשטות המגפה בישראל ובעולם, אבל מוסיפים שיש להסביר לאזרח שהסגר הוא לא עונש אלא כלי שניתן לו כתחמושת להילחם נגד המגפה.

 

המומחים קוראים למקבלי ההחלטות להתחשב גם בהיבט הנפשי בניהול המאבק בקורונה, כדי למנוע השלכות קשות עכשיו – ושנים אחרי המגפה.

 

במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מומחים מזהירים מהשלכות הסגר
צילום: shutterstock
מומלצים