שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock, עמית שאבי, ירון ברנר

אינטרסנטים, ככה לא בונים חוקה

המו"מ על ממשלת האחדות המחיש באיזה זלזול מתייחסים הפוליטיקאים הישראלים לחוקי היסוד. הכול אישי, זמני, תככני ושטחי. בעולם היו מתביישים

 

פטיש בית משפט מנתץ שלשלאות (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשבועות האחרונים שבים ועולים רעיונות לשינויים בחוקי היסוד בשירות צרכים פוליטיים משתנים. בתחילה רצו לשנות חוקי יסוד כדי לפגוע בראש הממשלה בנימין נתניהו, וכעת, במסגרת המו"מ, מועלות הצעות שמטרתן לעגן את קיום הסכם הרוטציה עם בני גנץ להבטיח שנתניהו יוכל להמשיך לכהן כמשנה לראש הממשלה חרף כתב האישום. ההצעה האחרונה, כך דווח, היא של הליכוד שדורש לשנות את "חוק היסוד: הממשלה" כדי להבטיח שבג"ץ לא ידיח את נתניהו.

 

 

ההצעות התכופות מעידות על מחלה חוקתית קשה שממנה סובלת שיטת הממשל הישראלית: זילות במעמדם החוקתי של חוקי היסוד.

 

אחרי קום המדינה התנהל ויכוח סביב הצורך לכונן חוקה, ולבסוף נמצאה פשרה שפירותיה הם "חוקי היסוד". ב-13 ביוני 1950 התקבלה "החלטת הררי", שלפיה "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו... כל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".

 

היציבות היא נשמת אפה של החוקה: היא המאפיין המבדיל המרכזי בין חוק רגיל לבין נורמה חוקתית. חוקה שאין בה יציבות - יכולה להפוך במהירות לכלי ריק. הרעיון של שלטון פוליטי המוגבל על ידי חוקי משחק ברורים – בחירות, מוסדות שלטון, זהות המדינה, זכויות אדם – יקרוס אם השלטון יוכל לעשות בחוקה כבשלו.

 

המקרים הרבים שבהם שונו חוקי היסוד למען צרכים פוליטיים חולפים מלמדים עד כמה חמורה הבעיה בישראל. למשל, ב-2013 תוקן "חוק יסוד: הממשלה" לפי דרישתו של יאיר לפיד, ומספר השרים הוגבל ל-19. ואולם חיש מהר לאחר בחירות 2015, כשלא היה עוד צורך במפלגתו של לפיד, הוקפאה הוראה זו ובהמשך בוטלה.

 

דוגמא נוספת היא השינוי התדיר ב"חוק יסוד: משק המדינה" לשם מעבר לתקציב דו-שנתי. מאז 2009 העבירה הכנסת פעם אחר פעם הוראות שעה וקבעה תקציב דו-שנתי על רקע נוחות פוליטית, בניגוד לעמדת כל גורמי המקצוע.

 

דוגמה נוספת נמצאת בתיקון החפוז שנעשה ב-2017 ל"חוק יסוד: הממשלה" לכבודו של ח"כ יעקב ליצמן, שהתיר לו לכהן כסגן שר הבריאות עם סמכויות של שר. התיקון נבע מצורך קואליציוני לעקוף את פסיקת העליון, שקבע שיש לבטל את המוסד של "סגן שר במעמד שר" מחמת אי-חוקיותו. התיקון התקבל בהליך בזק של כ-36 שעות במסגרת "דיל פוליטי", כשבמקביל הוסדר נושא סגירת מרכולים בימי שבת.

 

מן הסתם, שינוי חוקי יסוד לצרכים קואליציוניים אינו חדש. ב-1994 תיקנה ממשלת רבין את "חוק יסוד: חופש העיסוק", והוכנסה בו פסקת התגברות לשם חקיקת חוק בשר כשר, וכל זאת לשם מניעת משבר קואליציוני עם ש"ס.

 

לשם המחשה, בחוקה האמריקנית, בחלוף כ-230 שנה מאז כינונה, בוצעו 27 תיקונים בלבד. בחוקה הצרפתית בוצעו מאז 1958 כ-25 תיקונים. ובישראל? ב"חוק יסוד: הכנסת" לבדו נערכו 47 תיקונים עוד בטרם מלאו לו 60 שנה. "חוק יסוד: הממשלה" הוחלף פעמיים במלואו מאז קום המדינה.

 

הנורמה החוקתית קובעת את כללי המשטר כמו גם את חלוקת התפקידים, הסמכויות והחובות בין רשויות השלטון, ואת מערכת היחסים בינן לבין עצמן ובינן לבין האזרח. היא הבסיס של שיטת הממשל. חוקי היסוד אמורים להיות היהלום של שיטתנו החוקתית, אבל בפוליטיקה הישראלית הם הפכו לפלסטלינה המעוצבת לפי צרכים פוליטיים חולפים. ככה לא בונים חוקה.

 

  • מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי, מוסמך מאוניברסיטת הרווארד ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר שימש כעוזר משפטי בבית המשפט העליון ועוזר לנשיא אהרן ברק

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים