שתף קטע נבחר

"חוקרים פרטיים": על סנכרון מוחי ופרשנות

במחקר באוניברסיטת תל אביב גילינו שכאשר אנחנו גורמים לאנשים להבין בצורה שונה את אותו סיפור, ההבדלים בפרשנות מתבטאים רק באזורים במוח שאחראיים על תהליכים קוגניטיביים גבוהים, בעוד שאזורים האחראים על הקלט החושי הגיבו באותה צורה

לפני כ-15 שנה, הייתי בארוחת ערב עם חברים והשיחה התגלגלה לסרט שראינו די מזמן ("העולם שבפנים"). אני זכרתי שזה היה סרט מטריד על מבוגר שמפתה נערות, בעוד שחבר זכר שהבנות היו דווקא בתפקיד הפתייניות. למה זה קרה? כי אני לא זוכרת טוב סרטים? כי אני אישה והוא גבר? כי אני אופטימית והוא פסימי? האם בכלל ראינו את אותו הסרט?

 

"חוקרים פרטיים " - לכל הכתבות הקודמות

 

המחשבה הראשונית שלי הייתה שניתן להשתמש בדרך שבה אנחנו רואים, מפרשים וזוכרים סרטים כשיטת טיפול - כדרך להבין את הפסיכולוגיה שלנו. לקח לי עוד כמה שנים להבין שהתופעה הזו היא לא רק מראה לפסיכולוגיה האישית המיוחדת של כל אחד, אלא גם לתהליכים המוחיים הבסיסיים המשותפים לנו כבני אדם.

 

"נבדקים" צופים במשחק כדורגל, בתקופה שעוד מותר היה לשחק(צילום: חזי ישורון)

 

השאלות שמעניינות את המעבדה שלי, בבית הספר לפסיכולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, נוגעות בדיוק לכך - מה הם המנגנונים המוחיים העומדים בבסיס הפרשנויות השונות שאנשים נותנים לאותו אירוע? האם ההבדלים מתחילים כבר ברשתית העין - האם אוהדי הפועל ומכבי תל אביב לא מסתכלים על אותם דברים כשהם צופים בדרבי? או אולי ההבדלים מתחילים להופיע באזורים המוחיים שאחראים על עיבוד המידע החושי? או שמא ההבדלים האלה מתגבשים רק כאשר אנחנו מתחילים לארגן את המידע ולהעניק לו משמעות באזורים מוחיים האחראיים על תהליכים קוגניטיביים?

 

אנחנו משתמשים בכלים חדשניים כדי למדוד את הפעילות המוחית, מדדים פיזיולוגיים ותנועות עיניים של אנשים בזמן אינטראקציה חברתית, במטרה לבחון האם הפרשנות של אירועים ו/או מדדים אלו משתנים בהתאם לאינטראקציה עם אנשים שמסכימים או לא מסכימים איתנו.

 

במחקר שלנו עד כה גילינו שכאשר אנחנו גורמים לאנשים להבין בצורה שונה את אותו סיפור (על-ידי הצגה של פרטי רקע שונים), ההבדלים בפרשנות מתבטאים רק באזורים במוח שאחראיים על תהליכים קוגניטיביים גבוהים, בעוד שאזורים האחראים על הקלט החושי הגיבו באותה צורה.

ד
ד"ר יערה ישורון(צילום: גידי דישון)

 

בנוסף, ראינו שהבדלים קטנים באזורים החושיים, הובילו להבדל גדול יותר באזורים שאחראים על ארגון ופירוש המידע. כעת, אנחנו מנסים לבדוק מה קורה כאשר הפרשנות הזאת נובעת מהבדלים חברתיים מושרשים - ימנים ושמאלנים הרואים את אותו נאום פוליטי, או נשים וגברים הרואים סרטון העוסק במאבק פמיניסטי. האם במקרה כזה נראה הבדלים כבר ברמת החושים - לאן אנשים מסתכלים, ומה הם שומעים, או מה הם מצליחים לא לשמוע?

 

כרגע יש לנו יותר שאלות מתשובות, כמו ברוב המקרים במחקר, אבל לפחות אי אפשר להגיד שלא לקחתי ברצינות את העובדה שהחבר לא זכר נכון את הסרט.

 

ד"ר יערה ישורון, אוניברסיטת תל אביב

 

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חזי ישורון
מדידת פעילות מוחית בזמן אינטראקציה חברתית
צילום: חזי ישורון
מומלצים