שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הבדיקה שמאפשרת להימנע מטיפולים קשים לסרטן השד

    לבנה סלמה חלתה בסרטן שד לפני עשור וחששה מתופעות הלוואי של טיפול כימותרפי. הרופא המליץ לה לעבור בדיקת אונקוטייפ שד שמצאה כי הסיכוי להישנות המחלה נמוך ולכן נמנע ממנה הטיפול הקשה. מחקרים מצאו כי הבדיקה יכולה גם לנבא את אחוז חזרת המחלה לאחר שנים

    בשיתוף אונקוטסט

     

    לפני כעשור, כשהיא בריאה לחלוטין חוותה לבנה סלמה (57) מחזור מוגבר וחריג. ''במשך כל אותו השבוע המחזור לא הפסיק'', היא מתארת, ''הכול הרגיש מוזר מאוד. אני אישה בריאה ללא מחלות רקע, ולכן נדלקה אצלי נורה אדומה. אבל ממש לא דמיינתי אפילו בתרחישים הכי קיצוניים שיכול להיות שזה סרטן".

     

    לבנה הגיעה לבדיקה אצל הגניקולוג וביקשה לקבל מרשם לטיפול תרופתי שיסייע בהסדרת המחזור, ויאפשר לה לחזור לשגרה. ''יש לי שלושה ילדים, אני מחוברת אליהם מאוד ובאותו שבוע היה לי קושי רב לבצע פעולות פשוטות'', נזכרת לבנה. למרבה ההפתעה הרופא סירב לתת לה מרשם. ''מכיוון שאני מעשנת המון שנים הרופא חשש לתת לי את הכדור", היא מסבירה. "הוא טען שהטיפול עלול לגרום לבעיות בקרישיות הדם, לכן פשוט קבעתי תור לרופא אחר וקיוויתי שהוא יסכים לרשום לי את התרופה".

     

    לבנה הגיעה לחוות דעת אצל רופא נוסף, אולם כשהסבירה לו על הבעיה התעורר אצלו החשד שמשהו אינו כשורה. ''הרופא הסביר לי שמדובר בסיטואציה חריגה, ולכן הציע לבדוק את הגורם לבעיה ולא רק את הסימפטומים. באותו הרגע התחלתי להילחץ", נזכרת לבנה. הרופא שלח אותה לסדרת בדיקות במטרה לאתר את המקור לבעיה הרפואית. "רצו לי תסריטים נוראיים בראש. היה לי קשה להתמודד עם חוסר הוודאות עד לקבלת התוצאות", היא מוסיפה.

     

    תוצאות הבדיקות איששו את הפחד הגדול של לבנה. "הרופא התקשר וכבר בשיחת הטלפון אמר שהתוצאות לא טובות. אני זוכרת בבירור את דפיקות הלב המתגברות בנסיעה לקליניקה. כשנכנסנו, הרופא הסביר שהתגלה גידול סרטני בשד ושככל הנראה אאלץ לעבור ניתוח להסרתו, ואחר כך טיפולי הקרנות ואולי גם כימותרפיה", מספרת לבנה.

     

       ( )
    לבנה סלמה. הבדיקה חסכה ממני את טיפולי הכימותרפיה

     

    הבדיקה שהצליחה למנוע את הטיפולים הכימותרפיים

    "הדבר שהכי חששתי ממנו היה הכימותרפיה", מספרת לבנה, "באותם ימים עבדתי כמנהלת לוגיסטית, וחוץ מקצת עייפות לא הרגשתי שום דבר חריג. הצלחתי להישאר חזקה. חששתי מאוד שהכימותרפיה שידועה כטיפול עם תופעות לוואי קשות לא תאפשר לי לקיים את שגרת החיים". הרופא הציע לה לערוך בדיקת אונקוטייפ שד.

     

    בדיקת "אונקוטייפ שד" היא בדיקה מולקולרית המתבצעת על רקמת גידול שהוסרה בניתוח אצל חולות סרטן שד המאובחנות בשלב מוקדם כדי לקבוע האם מתן טיפול כימותרפי עשוי להיות יעיל בהפחתת הסיכון לחזרת מחלה גרורתית. הבדיקה יצרה מהפכה של ממש בטיפול בסרטן שד וכיום היא נחשבת לבדיקת ה"גולד סטנדרט" המובילה והמועדפת בהנחיות המקצועיות של ארגוני הבריאות הגדולים בעולם.

     

    כיום "אונקוטייפ שד" היא הבדיקה הנפוצה ביותר וניתנת כמעט לכל חולה בסרטן שד בשלב מוקדם, אבל לפני כעשור היה מדובר בבדיקה חדשה יחסית. ''הרופא הסביר לי שמדובר בבדיקה שיכולה לחסוך את הטיפולים הכימותרפיים מהם חששתי מאוד", משחזרת לבנה, "התברר לי שאני מתאימה לביצוע של הבדיקה מפני שהיא מיועדת לנשים אצלן המחלה מתגלה בשלב מוקדם והגידול מבטא קולטנים להורמונים ואינו מבטא את האונקוגן HER2 ויש ביכולתה להעריך את הצורך בטיפולי כימותרפיה. במידה והסיכוי להישנות המחלה נמוך – ניתן לחסוך את הטיפולים הכימותרפיים".

     

    למרבה השמחה, לבנה קיבלה ציון נמוך בבדיקה. "התוצאות הראו שיש לי ציון נמוך מ-10" היא נזכרת "למעשה, הסבירות שתהיה חזרה של סרטן השד – גם ללא הטיפול הכימותרפי – היא נמוכה מאוד", מספרת לבנה. "הייתי פשוט מאושרת. זה היה רגע של אור בתוך כל המסע הארוך והקשה הזה. רגע מכונן שנתן לי כוח להמשיך להילחם. לשמחתי חלפו כבר עשר שנים ואני בריאה. אין ספק שהבדיקה הוכיחה את עצמה ונחסך ממני טיפול מיותר ורעיל''.

     

    הבדיקה הוכחה במהלך השנים ככלי יעיל ומדויק על מנת לסייע לרופא לקבל החלטה טיפולית. מרבית מהחולות בסרטן שד מאובחנות בשלבים מוקדמים – שלבים בהם סיכויי החלמה גבוהים. לאחר הסרת הגידול בניתוח, מטופלות רבות קיבלו טיפול בכימותרפיה במטרה להקטין את הסיכויים לחזרת מחלה בעתיד, ולוודא שגם תאים מיקרוסקופיים קטנטנים יחוסלו.

     

    מכיוון שלטיפולי הכימותרפיה ישנם תופעות לוואי – בטווח הקצר והארוך – פותחה בדיקת 'אונקוטייפ שד' על מנת לתת לרופא כלי שיוכל לסייע לו לקבל החלטה מי מבין החולות זקוקה לכימותרפיה בגלל סיכוי גבוה להישנות המחלה ועבור מי הטיפול מיותר. הבדיקה הוכיחה במחקרים רבים, ביניהם גם במחקר ה- TailorX, המחקר הגדול ביותר שנעשה על חולות סרטן שד בשלב מוקדם, רמת דיוק גבוהה ביכולת לנבא את הסיכוי לחזרת המחלה.

     

    הבדיקה בוחנת את רמת הביטוי של 21 גנים ברקמת הגידול ומסווגת אותם לתוצאה שנעה בין 0 ל-100. דירוג זה מנבא את רמת הסיכון העתידי לחזרת המחלה לצד מידת התועלת בתוספת טיפול כימותרפי כצעד מניעתי. החולות שמתאימות לבדיקה הן חולות שהגידול שלהן רגיש להורמונים (הגידול מבטא הורמונים לאסטרוגן ו/ או פרוגסטרון) ולא מבטא HER2.

     

    ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לארצות הברית שאימצה את הבדיקה ובשנים האחרונות היא נמצאת בשימוש נרחב וכלולה בסל בכל קופות החולים.

     

    מחקר חדש של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב בחן למעלה מ- 390,000 תיקים רפואיים של מטופלות בין השנים 2004-2015. החוקרים ביקשו לבדוק את מגמת השימוש בבדיקת 'אונקוטייפ שד' ומתן טיפול בכימותרפיה לאותן חולות שטופלו על בסיס תוצאות הבדיקה. מהממצאים עולה שככל שהשימוש בבדיקה הלך והתרחב כך גם חלה ירידה משמעותית במתן כימותרפיה לחולות.

     

    אצל חולות ללא עירוב של בלוטות נגועות, שיעור השימוש בבדיקת 'אונקוטייפ שד' באותם שנים עלה בהתמדה מ- 2% ועד ל- 42.7%, ובמקביל נרשמה ירידה משמעותית במתן טיפול בכימותרפיה בשיעור של עד 85% מהמטופלות. במקביל, בקרב חולות שמתוצאות הבדיקה שלהן התברר שהן נמצאות בסיכון גבוה להישנות מחלה, נצפתה עלייה במתן טיפול בכימותרפיה שכן הטיפול הזה הוא הכרחי וחשוב עבורן.

     

    עוד מצא המחקר, שלא הייתה מגמת שינוי במתן טיפול בכימותרפיה לחולות שלא ביצעו כלל את בדיקת 'אונקוטייפ שד'. על פי מסקנות החוקרים, נשים רבות טופלו בכימותרפיה מיותרת ושאין בה צורך כלל ועיקר.

    בנוסף, המחקר ערך הבדל בהישרדות בין החולות שטופלו לפי תוצאות בדיקת 'אונקוטייפ שד' לאלו שלא. לשם כך נבדקו קרוב ל- 65,000 מטופלות שאובחנו בין השנים 2010–2014. מהממצאים עולה ששיעורי ההישרדות של חולות שטופלו על-פי תוצאות הבדיקה היו גבוהים פי שתיים בהשוואה לחולות שטופלו מבלי שעברו את הבדיקה.

     

    בשיתוף אונקוטסט

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים