הקרבות מתחילים: איך מחלקים 17 תיקים לגוש הימין?

עם חתימת הסכם האחדות עם רשימת כחול לבן, מהבוקר (שלישי) יתפנו בכירי הליכוד לקרב קשה לא פחות - חלוקת התיקים. המסמך שנחתם אמש במעון ראש הממשלה קבע כי כפי שגנץ מקבל 17 תיקים - כך גם גוש הימין יצטרך לקבל מכסה דומה. כלומר, נתניהו יצטרך לחלק כמות דומה של משרדי ממשלה גם לחברי מפלגות אחרות.

(צילום: יואב דודקביץ, שאול גולן)

אחד התיקים כבר צפוי לרדת ממכסת הליכוד עבור אורלי לוי-אבקסיס שהעבירה את תמיכתה לראש הממשלה, ושלושה תיקים נוספים לפחות יועברו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים - שניים לש"ס (אריה דרעי במשרד הפנים וח"כ נוסף למשרד הדתות) ותיק נוסף ליהדות התורה (ליצמן המיועד למשרד הבריאות). אם בסופו של דבר מפלגת "ימינה" תיכנס גם היא לממשלה, שני תיקים נוספים יעברו גם אליה.

בליכוד עדיין לא התפנו למלאכת חלוקת התיקים, אך בחלק מהשיחות עלתה החלוקה הבאה: יו"ר הכנסת יהיה יריב לוין במקום יולי אדלשטיין, ישראל כץ יעמוד בראש משרד האוצר, זאב אלקין יישאר במשרד להגנת הסביבה ובמשרד לענייני ירושלים - אך ייתכן שהאחרון יועבר לניר ברקת. מירי רגב וגלעד ארדן הם המועמדים המובילים לתיק ביטחון הפנים, אך ארדן יתמודד עם רגב ועם אדלשטיין גם על תיק התחבורה.

לפי השיחות אמש, יובל שטייניץ ימשיך במשרד האנרגיה, ויואב גלנט יעבור ממשרד הקליטה (שיהיה בידי כחול לבן) למשרד לענייני מודיעין. השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי ככל הנראה יישאר באותו התפקיד. שר הכלכלה אלי כהן, שתפקידו עובר לעמיר פרץ, והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל מועמדים לתיק הבינוי והשיכון. בשל אי-הוודאות בעניין כניסתה של ימינה לממשלה, עדיין לא ידוע אם התיק החינוך יעבור לידי הליכוד או יישאר אצל ימינה.

בתוך כך, ל-ynet נודע כי כחול לבן שוקלת למנות שר חיצוני לתפקיד חדש - המשרד לענייני מיעוטים. המועמד שנשקל כעת הוא פרופ' עליאן אל-קרינאוי, נשיא המכללה האקדמית אחוה שהיה המועמד של עמיר פרץ בבחירות לתפקיד שר.

יתמודדו על תיקי ביטחון הפנים והתחבורה. ארדן ורגב(צילום: אוהד צויגנברג)

הסכם האחדות, כפי שפורסם אמש, כולל לא מעט סעיפים חדשים ותקדימיים. מלבד העובדה שהוא יוליד את הממשלה המנופחת ביותר בתולדות המדינה הוא כולל גם תיקונים של חוקי יסוד וחקיקה שיצטרכו לעבור עוד בטרם תושבע הממשלה. לפי ההסכמות, הממשלה תורכב מלפחות 32 שרים, וכל צד יקבל 16 סגני שרים - תקדים בפני עצמו. בהסכם נכתב גם כי כל שר יוכל למנות לעצמו גם שני סגנים. בינתיים, בכחול לבן טוענים כי הם לא ימנו סגני שרים.

בנוסף, ההסכם כולל גם סידורי אבטחה ודירת שרד בעלויות גבוהות במיוחד לראש הממשלה החלופי - בזמן שהשותף השני עומד בראש הממשלה. תיקוני חקיקה חריגים נוספים שנגזרו מהסכם הרוטציה כוללים גם את ההשבעה המשותפת לגנץ ונתניהו, ואת מנגנון הרוטציה האוטומטי שנכנס לתוקף במצבים שנקבעו מראש ובתום תקופת הכהונה הראשונה שעומדת על 18 חודשים.

זמן קצר לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, הוגשו לבג"ץ שתי עתירות המבקשות למנוע את כהונתו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עימן קלון.

העתירה הראשונה היא של 123 אנשי ביטחון, רוח והיי-טק, המבקשים מבג"ץ להצהיר כי בהתאם לדין אסורה כהונה בתפקיד ראש הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עימן קלון. בעתירה השנייה, שהגישו העמותות "חוזה חדש" ו"משמר הדמוקרטיה", דרשו העותרים למנוע מנשיא המדינה את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.

בית המשפט אף התבקש להוציא צו ביניים שימנע את השבעתה של הממשלה החדשה, ולקבוע דיון דחוף בעתירה בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון. בג"ץ דחה בעבר עתירות דומות שהוגשו בנושא בטענה כי הן היו מוקדמות מידי.

עו"ד דפנה הולץ לכנר, אשר הגישה את העתירה מיד עם חתימת ההסכם הפוליטי, אמרה כי "העתירה הינה המשך ישיר ומתחייב מהעתירות הקודמות שהגישו העותרים באותו נושא. החל מחודש דצמבר 2019 ועד היום בכל צומת עקרונית שעמדה בקשר להטלת הרכבת ממשלה על נאשם בפלילים. בחודש דצמבר קבעה כבוד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי הסוגיה בה עוסקת העתירה "הינה סוגיה עקרונית וחשובה, הנוגעת לליבת ערכי היסוד שעליהם מושתתת שיטת המשפט הישראלית, עקרון שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור ואמון הציבור במוסדות השלטון".