יום הזיכרון לשואה: צפירה וטקסים ללא קהל ב"יד ושם" ובכנסת
ב-10:00 נשמעה צפירת דומייה ולאחריה נערך טקס הנחת הזרים ב"יד ושם". בהמשך שודר טקס "לכל איש יש שם" שצולם מראש בכנסת ללא קהל, ובו הקריאו ראשי המדינה שמות נספים. עמותות קראו לציבור לצאת למרפסות בזמן הצפירה ולשיר בסופה את ההמנון
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערכים היום (ג') במתכונת שונה, בשל המגבלות על התקהלות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. בשעה 10:00 נשמעה צפירת דומייה בת שתי דקות ברחבי הארץ, ומיד לאחר מכן התחיל טקס הנחת הזרים לרגלי אנדרטת מרד גטו ורשה ב"יד ושם" - שמתקיים ללא קהל. בהמשך שודר טקס "לכל איש יש שם" בכנסת, שהוקלט מראש.
יו"ר הכנסת בני גנץ פתח את הטקס בכנסת, ואמר בנאומו כי "מהרוע האכזר הזה קמנו והקמנו את מדינת ישראל, בטוחה ליהודים, דמוקרטית כלפי כל אזרחיה וחזקה מול אויביה. הכרנו אותה גם כבית לכל אותם אלו שחוו את זוועות השואה, בהם אימי מלכה ז"ל ששרדה את מחנה ברגן-בלזן והורישה לי את הוקרת הטוב ואהבת המולדת. הקמנו את מדינת ישראל שלנו גם כדי לזכור ולא לשכוח".
גנץ הוסיף: "השיר 'לכל איש יש שם' שעל שמו קרוי הטקס הזה נפתח במשפט 'לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים, שנתנו לו אביו ואמו'. בשואה ובשנים שקדמו לה באירופה, שמות הפכו למספרים, ומספרים הפכו לאבק אדם בעשן המשרפות שהחתים את האנושות. אנחנו ניצבים כאן היום כדי להחזיר שמות ופנים לכל הנרצחים. אנו נמצאים כאן היום כדי לזכור את שמותיהם ומורשתם של ששת המיליונים ולשמור על המדינה שלנו שתמיד תהיה העוגן היציב". לאחר מכן הקריא גנץ שמות של 12 ילדים שנספו בשואה.
נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בנאומו כי הקפיד בכל שנה להגיע לטקס עם רעייתו נחמה, שהלכה השנה לעולמה. "השנה אבקש לקרוא ברשותכם בשמה של נחמה את שמותיהם של בני משפחתה שנספו בשואה", ציין.
ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר בנאומו על חמו שמואל בן ארצי, שעלה ארצה בשנות ה-30 כחלוץ ציוני בזמן שכל משפחתו בפולין נשארה מאחור והושמדה בשואה. הוא הקריא שיר שכתב, וציין את שמותיהם של בני משפחתו שנספו, בהם אחותו התאומה יהודית: "עד יומו האחרון, כששמואל היה מדבר על יהודית הוא היה מתחיל לבכות. הוא נפטר בגיל 97".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה כי "קריאת השמות בטקס המרגש הזה משמר את זכר הנספים וכבודם לאחר שהעמלק הנאצים ביקש ליטול מהם לא רק את חייהם אלא גם את זהותם ושמם וחרט מספרים על ידיהם".
עמותות "אביב לניצולי השואה" קראה לציבור לצאת למרפסות בזמן הצפירה ובסופה לשיר את ההמנון, כאות סולידריות עם ניצולי השואה בתקופה זו שבה הם בודדים יותר מתמיד. גם עמותת "עמך" בשיתוף "זיכרון בסלון" קראו לציבור לצאת למרפסות בזמן הצפירה עם שלט "זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק".
יו"ר הכנסת ויו"ר כחול לבן גנץ נשא דברים במליאת הכנסת מיד לאחר הצפירה: "מדינת ישראל לא קמה בגלל השואה, אבל היא נושאת ב-DNA שלה מחויבות ללקחי השואה, ומחויבות לשורדי השואה. בימים כאלה, כשאזרחי ישראל נושאים אלינו את עיניהם, האחריות המוטלת עלינו כנבחרי ציבור גדולה שבעתיים. עלינו לשמור על המדינה הזאת ועל שתי העוצמות המרכזיות שלה: עוצמתה הצבאית כלפי חוץ - להבטיח שישראל תהיה המקום הבטוח ביותר ליהודים ולכלל אזרחיה. ושלעולם לא עוד. ולא פחות מכך, חשובה עוצמתנו המוסרית, להיות טובים יותר. אור לגויים, במלוא מובן משמעות הביטוי. לדרוש מאיתנו, יותר ממה שאנחנו מצפים מאחרים".
גנץ הוסיף: "לקחתי על עצמי את המשימה לשמור על הדמוקרטיה, משום שאני מאמין שהיא מקור הכוח המשמעותי שלנו כחברה. עלינו להוות דוגמה לאזרחי ישראל, ודוגמא לכל העמים. ובימים כאלה, כשמגפה מסוכנת משתוללת, המחויבות הזאת נדרשת יותר. לשמור על המדינה, וגם לשמור על בני הדור ההוא, ההולך ונעלם. הם זקוקים לנו, זקוקים לגב שלנו. בימים מאתגרים אלה, כשהבדידות נדרשת מהם על מנת להגן על בריאותם, חשוב שיידעו ניצולי השואה בפרט, וכל אזרחי ישראל המבוגרים שבינינו בכלל, שהם לא לבדם. אנחנו מחויבים לשמור על בריאותם ואנחנו מחויבים לדאוג לרווחתם, הפיזית והנפשית. זה קודם לכל שיקול כלכלי או עסקי. זהו צו מוסרי וקיומי".
במקביל, במסגרת ביקור הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, בירושלים הבוקר, התקיים טקס קצר ב"בית גיל הזהב" רמות של חברת עמידר להקראת פקודת יום של הרמטכ"ל. הטקס נערך בהשתתפות הרמטכ"ל, מפקד פיקוד העורף, מפקד מחוז ירושלים וכמובן הדיירים שצפו בטקס מחלונות חדריהם.
גם בשירות הביטחון הכללי התקיים טקס לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות, מעמד הזיכרון התקיים ללא קהל ושודר באופן מקוון לכלל עובדות ועובדי השירות. חרף המגבלות, הובאה עדותו של שורד השואה מרדכי צ'כנובר, יליד 1924 ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בצורה מקוונת לכלל עובדי הארגון.
ראש השב"כ נדב ארגמן אמר בטקס: "עדותו של מרדכי מחדדת עוד יותר את חשיבות הזיכרון לדורות הבאים ואת תפקידנו בשמירה על המשכיות שרשרת הדורות. למול מראות השואה - הייעוד והערכים שלנו, כאנשי שירות הביטחון הכללי, מקבלים משמעות עצומה: מחויבות ללא פשרות, להגן על מדינת ישראל ועל ביטחון אזרחיה. נמשיך להתייצב כ'מגן ולא יראה' בחזית ההגנה והשמירה על ביטחון מדינת ישראל, על מנת להבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית".
הטקס "לכל איש יש שם" התקיים זו השנה ה-31 בכנסת, אך לראשונה במתכונת שונה מהרגיל וללא קהל. האירוע, שהחל בשעה 11:00, צולם מבעוד מועד בטרקלין שאגאל בכנסת. קטעי הטקס, שבו הקריאו ראשי המדינה בשמות נספי השואה, צולמו במשך שלושה ימים בכנסת ומחוצה לה, כשלא יותר מעשרה אנשים נכחו בכל רגע נתון בחלל המצולם. בנוסף צולמו ניצולים ובני הדור השני, בהם אימותיהן של חברות וחברי כנסת, אשר סיפרו את סיפורם האישי והמשפחתי בצל השואה.
הטקס "לכל איש יש שם" ביד ושם, שמתקיים מדי שנה במקביל לטקס בכנסת, לא ייערך השנה, וכך גם טקס האזכרה המרכזי באוהל יזכור ב"יד ושם", שמתקיים מדי שנה בשעה 13:00.
גם מצעד החיים, שנערך מדי שנה בצהרי יום השואה במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, לא יתקיים אף הוא במתכונתו הרגילה, לראשונה זה 32 שנה. כתחליף, הוחלט לקיים פרויקט זיכרון אלטרנטיבי, שבמסגרתו יוכלו גולשים מרחבי העולם "להניח" שלט זיכרון וירטואלי ולצפות בשלטים של אלפי המשתתפים האחרים.
לראשונה זה 71 שנה לא תתקיים ב-19:30 העצרת המסורתית לנעילת יום השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות - ובמקומה תתקיים עצרת וירטואלית שתשודר בשעה 16:30. גם העצרת המקבילה שמתקיימת מדי שנה בקיבוץ יד מרדכי תיערך ללא קהל ותשודר במהלך יום השואה.
עצרת תנועות הנוער המסורתית תיערך בידי משרד החינוך בשיתוף "יד ושם" במתכונת אולפנית מוקלטת מראש ותשודר בשעה 17:30.
אמש התקיימה בכיכר גטו ורשה ב"יד ושם" עצרת הפתיחה הממלכתית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה - שצולמה מראש. בעצרת נשאו דברים נשיא המדינה ריבלין וראש הממשלה נתניהו.
נתניהו התייחס בעצרת להתפרצות הקורונה ברחבי העולם ולטיפול הישראלי במשבר, ואמר: "שלא כמו בשואה – הפעם זיהינו את הסכנה בזמן".
הנשיא ריבלין התייחס גם הוא למשבר הקורונה וזכרון השואה: "בשבועות האחרונים נדמה שהעולם עצר מלכת. המאבק בנגיף הקורונה מכתיב את חיינו כרגע, ממהדורת חדשות אחת לאחרת, ממקבץ הנחיות אחד לשני. אבל, אסור שאיומי ההווה, יאפילו על זיכרון העבר. אנחנו מחויבים לזיכרון! אנחנו זוכרים! אנחנו נמשיך ונזכור. למעננו, ולמען הדורות הבאים".
הוא הוסיף: "איומי ההווה, אין בכוחם לטשטש במאומה, את רוחו של היום הקדוש הזה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה. גם בעת הקשה הזאת, של התמודדות עם מגפה חובקת עולם, גם בתוך החרדה הנוכחית, אנחנו מקשיבים, ומפנים מקום - לזיכרון העבר, לנספים, ולכם, השורדים. אתם, ששרדתם את השעה החשוכה ביותר של האנושות. שואה שעשה האדם לאדם".
לפנייה לכתב/ת 
