מתפללים בבית, ומתמודדים עם עוני גובר: רמדאן בצל הקורונה
בימים הקרובים יחל חודש הרמדאן, והאימאמים במסגדים כבר כורזים: "התפילה בבתיכם, התפילה בבתיכם". חלק מהמאמינים מתוסכלים, אך אנשי הדת נחושים: "כאנשים מאמינים אסור לנו לפגוע בעצמנו ובאחרים". וברקע של כל זה משבר כלכלי עצום: "העוני גדל בצורה משמעותית"
"התפילה בבתיכם, התפילה בבתיכם" – כך כורזים בימים אלה המואזינים במסגדים ברחבי המגזר. חודש הרמדאן אמור להתחיל בסוף השבוע (המועד המדויק טרם נקבע סופית, כי הוא תלוי במולד הירח הנראה), והשנה המסגדים יישארו ריקים כדי למנוע התפשטות של נגיף הקורונה.
גם בעולם: המוסלמים נערכים לרמדאן לא מוכר
במזרח ירושלים רוצים סגר: "נהיה כמו באיטליה"
הצום יחל משעה 4:30 לפנות בוקר ויימשך עד 19:19 בערב – קרוב ל-15 שעות שבהן אסור לאכול, לשתות, לעשן או לקיים יחסים. פוסקי הלכה ואימאמים קראו לאזרחים הערבים המוסלמים לקיים את התפילות בבתים, להימנע מתפילות של 19 אנשים, לא לקיים ביקורים משפחתיים וארוחות מיוחדות.
כצפוי לא כולם מרוצים מהמדיניות. עבד אל-רחמן מסארוה, תושב ואדי ערה, אמר בשיחה עם ynet: "אני לא מבין מה הבעיה להתפלל בתוך המסגדים ולשמור על מרחקים של שני מטר מאדם לאדם. אני רואה הרבה אנשים בתוך עסקים שיש בהם כמות אנשים מעל המותר שלא שומרים על ההוראות. כולם רואים את זה ושותקים, אז למה לסגור מסגדים? אני לא חושב שזה נכון".
הוא ציין כי "גם ברחובות אין סדר וכולם יוצאים ומתקהלים כרגיל. כולם מדברים על התפילות במסגדים כאילו שזאת הבעיה המרכזית ולא מטפלים בשאר הדברים".
תושב אחר מהצפון אמר: "ראיתי היום תנועה רגילה בכבישים ובחנויות והרוב היו בלי מסכות. אם זה המצב אז שיפתחו את המסגדים ברמדאן, לפחות בתפילה המרכזית אחרי הסעודה. קשה לי מאוד בלי התפילה במסגדים. לפעמים אני מעדיף למות כל עוד אין לי גישה למסגד. נכון אני יכול להתפלל בבית, אבל במסגד האווירה אחרת לגמרי".
גם הביקורים המשפחתיים נאסרו כמובן בהוראת משרד הבריאות. "בכל שנה אני מכינה ארוחה לאחים ולהורים ועושה אווירה מיוחדת עם הילדים", סיפרה מרים מחמוד מנצרת, "אבל לצערי אין לנו אפשרות לעשות את אותה אווירה בחודש הרמדאן השנה".
ד"ר אבראהים תאיה, מנהל קופת חולים מכבי בעיר קלנסווה וחבר באגודת הרופאים בעיר, אמר: "זאת שנה שונה, אנחנו עוברים תקופה קשה שתימשך גם בחודש הרמדאן. זה לא רק הצום הארוך, הפעם אנחנו נמצאים במצוקה ומתאמצים כדי שהנגיף לא יתפשט עוד, אבל בימים האחרונים רואים שהוא מתפשט בחברה הערבית יותר. כולנו יודעים שברמדאן פותחים הרבה דוכנים ויהיו התקהלויות, לכן אנחנו מבקשים מהאנשים לא להתקרב לכל מקום שיש בו הרבה אנשים ומבקשים מבעלי העסקים שיתחילו לעבוד על הזמנות עד הבית כי אם יהיו התקהלויות, אז תהיה קטסטרופה".
"אישית הפסקתי ללכת למסגד בחודש הזה מתוך אחריות דתית, לפני האחריות המשפטית", אמר השייח. "אנחנו חייבים לשמור על עצמנו. אם נפתח את המסגדים מי יקח אחריות? יהיו הרבה מתפללים ואנחנו לא רוצים שחולה קורונה ייכנס וידביק. כואב לי כשאני שומע את המואזין ולא הולך להתפלל, אבל זאת המציאות. לא קל בשבילי, זאת פעם ראשונה מזה 40 שנה שאני לא הולך למסגד. הישארו בבתים ותתפללו בבתים".
כמו בכל המדינה גם בעלי העסקים במגזר סופגים פגיעה קשה. עמאד ג'באלי מטייבה, שבני משפחתו הם בעלים של חברת אוטובוסים, סיפר: "זה המצב הכלכלי הכי גרוע מאז קום המדינה. אנשים הגיעו למצב שאין להם מה לאכול. הבנקים לא מסייעים. לא רואים שום עזרה כלכלית לאף עסק, הכל סיסמאות ושקרים. איך להאמין לראש ממשלה שהוגש נגדו כתבי אישום חמורים. אני לא חושב שיהיה שינוי טוב, אלא אם העם יתעורר ויהיו הפגנות חזקות. עסקים קורסים מול העיניים ואף אחד לא מדבר".
סוזאן מזוואי, אשת עסקים ומובילת דעת קהל בחברה הערבית שנבחרה לשמש דוברת מטעם משרד הבריאות בתקופת הקורונה, אמרה: "העסקים בחברה הערבית במצב קשה מאוד, הם נפגעו בצורה משמעותית בשל מגפת הקורונה. הציבור הערבי מאופיין בשיעור גבוה של עצמאיים ועסקים קטנים, עסקים שלא יהיו לצערי זכאים למענק שאושר בממשלה וגם רחוקים מאוד מהטבות או מהקלות שיכולים לקבל העסקים הבינוניים והגדולים בחברה הכללית בישראל".
לדבריה, "כ-20% מכוח העבודה נמצא בתחום הבנייה, אלה עובדים שלא יכולים להגיע למקומות העבודה. כך גם בתחום התיירות והמסעדנות והמסחר (מעבר למזון). בנוסף, לפי ביטוח לאומי, 50% מהחברה הערבית נמצאת מתחת לקו העוני ואין כל ספק שעכשיו העוני גדל בצורה משמעותית. גם עסקים בהובלת נשים נפגעו. וכמעט כולם מתקשים לעמוד באתגרים ובהחזרת חובות. הרבה משפחות נוספות הגיעו למצב שבו אין פת לחם בבית וארגוני חברה אזרחית, רשויות מקומיות, אנשים פרטיים ואפילו פיקוד העורף נרתמו לעזרה בחלוקת מזון".
הבוקר צפויה הממשלה לאשר במשאל טלפוני את תקנות החירום שיחייבו את סגירת כל בתי העסק ביישובים בעלי רוב מוסלמי ובמזרח ירושלים בין השעות 03:00-19:00, למעט בתי מרקחת ומפעלים חיוניים.
בדיון ההיערכות לקראת הרמאדן שקיים השר לבטחון הפנים גלעד ארדן עם המשטרה, צה"ל, שב"כ ומל"ל, הוצגו המלצות מצד גופי הביטחון להחלטות הנדרשות כדי למנוע התפשטות נוספת של הקורונה ביישובים הערביים.
כמו כן, בדיון הוחלט כי נוכחות המשטרה ביישובים תתוגבר בלפחות 3,000 שוטרים מהמצב הרגיל, ובמהלך היום השוטרים ידאגו לוודא שאין עומסים בחנויות וימנעו התקהלויות. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר ביום הראשון של הרמדאן - ולהימשך עשרה ימים. בסוף התקופה ייבחנו התקנות פעם נוספות.
לאור העלייה במספר מקרי האלימות בתוך המשפחה, המשטרה הונחתה להעניק תשומת לב מיוחדת כלפי נשים שהוגדרו "מאוימות", ותערוך ביקורי בית. טרם הוחלט מה יעלה בגורלו של עיד אל-פיטר, המציין את סיומו של הרמדאן. הממשלה תבחן אפשרות להטיל סגר על היישובים עם רוב ערבי בדומה לליל הסדר, אך ההחלטה תתקבל רק בסוף החודש.
לפנייה לכתב/ת 
