כתבי האישום ושאלת המינויים: הקשיים בהסכם נתניהו-גנץ

ההסכם, השינויים והקשיים. נתניהו וגנץ

ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן מורכב, ומעורר שורה של נושאים שעשויים להיתקל בקשיים בבג"ץ. לצד השאלה אודות התרת כהונתו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום, נושאים מורכבים נוספים עומדים על הפרק: מינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה ומפכ"ל, וכן בנוגע למעמד ממלא המקום של רה"מ. לפניכם הסוגיות העיקריות.

מוקש בג"ץ לאחדות? שלוש עתירות נגד כהונת נתניהו כראש ממשלה

העתירות נגד כהונת נתניהו: בג"ץ ידון לגופו של עניין

זוהי שאלת השאלות, שבג"ץ ייאלץ להכריע בה בקרוב. במסגרת ההסכם נקבע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יכהן כשנה וחצי בתפקיד, ואז ימשיך כממלא מקום. כעת, החוק מאפשר לראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום עד לפסק דין חלוט. בעתירה לבג"ץ של 123 אנשי היי-טק, אקדמיה וחינוך, שמיוצגים על ידי עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, הם מבקשים להצהיר כי בהתאם לדין אסורה כהונתו של ח"כ כראש ממשלה לאחר שהוגש נגדו אישום בעבירות פליליות שיש עימן קלון.

אם תסוכל מועמדותו של נתניהו, נאמר בהסכם שהצדדים יפעלו במשותף לבחירות. לפי פרופ' סוזי נבות, מרצה למשפט חוקתי במכללה למנהל, מדובר בהתניה מורכבת: "זה בעייתי, ופוגע בעיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות הרשות השופטת, היות שמדובר בסוג של איום על בג"ץ. כמובן שיש מחיר לפסק הדין שלו". 

פרופ' נבות מסבירה: "בשנים האחרונות בית המשפט מתערב במקרים שבהם הממשלה בעצם פגעה בתפקוד התקין של הכנסת, למשל בפרשת מס על דירה שלישית או בפרשת העברת יו"ר הכנסת אדלשטיין מתפקידו - בג"ץ התערב כדי להגן על הרוב של הכנסת שרצה להחליפו. נדמה לי שגם כאן יש אפשרות להתערבות כדי להגן על הכנסת. למשל הוועדה לבחירת שופטים (שבעניינה נקבע בהסכם שלראשונה זה שנים לא יהיה בה נציג אופוזיציה - ג"מ) - הסעיף בהסכם הקואליציוני מנוגד בצורה מפורשת לפסיקה ברורה של העליון.

"הרציונל של הפסיקה הוא שהכנסת כמוסד שלטוני ריבוני תהיה מיוצגת. בית המשפט לא התערב בשנת 2016 (בנוגע לחברותו של ח"כ רוברט אילטוב בוועדה, כאשר בעת שנבחר לוועדה הוא היה באופוזיציה אך מפלגתו – ישראל ביתנו – נכנסה לקואליציה במהלך הקדנציה), אבל אם תחליט הכנסת בבחירות הבאות לוועדה לבחירת שופטים שלא למנות מטעמה נציג מסיעות האופוזיציה, תעמוד בפניה משוכה משפטית רצינית. סעיף מאוד בעייתי בעיניי".

פרופ' סוזי נבות

לדברי נבות, ההסכמות כי לא תקודם חקיקה כלשהי שלא קשורה בקורונה בששת החודשים הראשונים גם הן בעייתיות. "ככל שהקביעה הזו מתייחסת לעבודת הכנסת, הממשלה לא יכולה למנוע מהכנסת לחוקק. אין דבר כזה. הח"כים נבחרו כדי לחוקק ויש 40 חברי אופוזיציה. אי אפשר למנוע זאת מהם".

במהלך הקדנציה הצפויה יעמדו על הפרק גם המינויים הללו. נתניהו נאשם בשוחד ובשלוש עבירות מרמה והפרת אמונים, אבל בהסכם בין המפלגות ישנה זכות וטו הדדית בין הצדדים על אותם המינויים. לפחות לגבי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, לנתניהו אינטרסים אישיים מובהקים במינויים - למשל היועמ"ש עשוי להכריע על עסקת טיעון בעניינו, ופרקליט מדינה עשוי להיות מעורב במשפטו.

יש מי שהביע חשש שגם מינוי מפכ"ל כלבבו עשוי לסכל חקירות עתידיות נגד נתניהו, אם תהיינה. השאלה כאן היא אם המפלגה שהוא עומד בראשה לא יכולה למנות את אלו ללא מעורבותו. לדעת פרופ' נבות, "על פניו יש כאן חשש לניגוד עניינים. ההסכם מייצר מצב שעל פיו לא ניתן להצביע על מינוי מפכ"ל, יועמ"ש ופרקליט מדינה בלי הסכמה של ראש הממשלה נתניהו". מומחים נוספים שחיוו את דעתם בנושא חושבים כי הדברים יידונו בעתיד - בעת המינויים עצמם ולא כעת.

הצדדים סיכמו כי רק לאחר כינון הממשלה יוקם צוות שינסח את קווי היסוד של הממשלה. נטען כי לפי החוק, קווי היסוד צריכים להיות ידועים לכנסת בטרם תיתן אמון בממשלה ובטרם כינונה. כאן, לפי פרופ' נבות, קיים פתרון קל יחסית: "מדובר בסעיף שסותר את טעמו בחוק יסוד, אולם ניתן לפתור אותו בבג"ץ כשנציגי המפלגות יגיעו עם מסמך קווי היסוד".

פרופ' נבות טוענת שהיא "רואה בעיה בעשיית שינוי משטרי, משום שזו תהיה ממשלה דו-ראשית. בישראל יהיו בפועל שני ראשי ממשלה - אחד מכהן ואחד חלופי. כל עניין ממלא המקום הוא מעקף של הלכת פנחסי-דרעי (שקובעת שיש לפטר שר במקרים של כתב אישום - ג"מ).

"ממלא מקום לפי החוק הנוכחי הוא שר לכל דבר ועניין", המשיכה פרופ' נבות. "לפי ההסכם הקואליציוני, המעמד של ממלא המקום מוצמד לראש הממשלה ולכן לא ייחשב כשר, כך שלמעשה יהיו שני ראשי ממשלה שעליהם יחול הדין של ראש ממשלה. כלומר, מדובר בשינוי במעמד של תפקיד ממלא המקום. שני ראשי ממשלה יהיו חייבים לפעול בהסכמה, מה שמקשה על הרעיון של אחריות משותפת. השאלה היא אם ניתן לעשות שינוי מהסוג הזה תוך ימים וללא כל דיון ציבורי".