שתף קטע נבחר
צילום: מוטי קמחי, ראובן כהן/דוברות עיריית חיפה

אף חרדי לא יתגייס בגלל הקורונה

חרף הכרת התודה והשמחה על נוכחות חיילים בבני ברק, החרדים עדיין לא רוצים להיכנס לכור ההיתוך הצה"לי מסיבות ערכיות של חינוך ושמירת מסורת

 

חיילי צה
(צילום: נדב אבס )

השמחה הייתה מוקדמת מדי. הדיווחים הרבים על כך שכביכול מתרחשת התקרבות בין החרדים לחיילי צה"ל על רקע מגפת הקורונה מעידים על בורות בנוגע לחברה החרדית. גם תמונות מרגשות או סרטונים של אנשים מגישים פרחים לחיילים לא מעידים על שינוי מיוחד מהותי ביחס של הממסד החרדי לצבא.

 

 

בין הפרטים החרדים, למעט קיצוניים מאוד, מעולם לא שררה איבה כלפי חיילי צה"ל. בדיוק להיפך. אחת התחפושות הפופולריות ביותר בקרב ילדים חרדים בפורים היא של חיילי צה"ל. החברה החרדית רוחשת כבוד ללוחמים. הסתובבתי לא מעט עם לובשי מדים ברחבי בני ברק, ומעולם לא נתקלתי באירועים חריגים. בוודאי שלא באלימות. להיפך: הם עוררו סקרנות בקרב הצעירים; סקרנות שלוותה בדחף טבעי להתחכך בהם.

 

כן, גם חרדים יודעים לומר תודה ולהביע הערכה על מחווה טובה. כשחיילי צה"ל נוכחים בערים החרדיות ומסייעים למשפחות, אין דבר יותר טבעי ומתבקש מהבעת תודה כלפיהם, אבל זה עדיין לא מעיד על התקרבות.

 

הבעיה אף פעם לא הייתה חיילי צה"ל כפרטים אלא המהות שמלווה את צה"ל כגוף. חרדים לא רוצים להיות חלק מכור ההיתוך הצה"לי מסיבות ערכיות של חינוך ושמירת מסורת. לצבא יש קושי להתאים את עצמו לצרכים הנדרשים מאורחות החיים החרדיים תוך התחשבות גם בצרכים של כלל האוכלוסייה. אפשר לחלוק על התפיסה הזאת, אבל אי אפשר להתעלם ממנה. היא קיימת גם אם לא אוהבים אותה.

 

טורים נוספים של יעקב פלבינסקי:

 

גם אם קשה לאופטימיים לשמוע זאת, נוכחות החיילים לא שינתה את היחס כלפי הממסד הצה"לי והמהות שלו. אני לא מכיר חרדי, ובכל אופן לא אדם מהמיינסטרים החרדי, שירצה להתגייס מחר רק בגלל שהפעילות של החיילים בעירו ריגשה אותו. הוא יהיה אסיר תודה, הוא יגיש להם פרחים, אבל הוא לא יחליט להתגייס בגלל זה. העיתונאים שניתחו את המצב כ"התקרבות", קראו את המפה בצורה שגויה. כל חרדי יודע להפריד בין החייל לבין הארגון שעומד מאחוריו.

תאגיד השידור הציבורי שידר השבוע כתבה על כך שהרמטכ"ל אביב כוכבי הלין על גורמים חרדיים שביקשו מצה"ל לא להשאיר מכתבים עם מסרים לחרדים כדי לא לגרום ליותר מדי קירוב לבבות.

 

מרבית החרדים לא ראו פסול במכתבים הללו, שכל שצוין בהם היה "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" עם סימול של צה"ל. הייתה אולי בעיה אחרת, עם פסוק שנכתב סתם. אולי דגל ישראל הפריע להם, וייתכן שגם הניסוח של "חג שמח וכשר" לא ערב מאוד לעין החרדית. אצלם ה"כשר" נמצא בדרך כלל לפני ה"שמח". היו גם אנשים שהרגישו שמישהו מנסה להכניס להם מסרים אנטי-חרדיים בחסות הסיוע.

יעקב פלבינסקי ()
יעקב פלבינסקי

יש דווקא בעיה אחרת. הרמטכ"ל, שמתלונן על כך שחרדים חוששים מיותר מדי קירוב לבבות, הוא זה שמחרים במשך שנים את החברה החרדית. אני לא מדבר על רב-אלוף כוכבי באופן אישי, אלא על תפקידו. העיתונות החרדית, אף שניסתה לא פעם לקבל ראיון עם רמטכ"לי צה"ל, אפילו ראיון פרישה, נתקלת בסירוב עיקש ומתמיד.

 

למיטב ידיעתי רמטכ"ל מעולם לא העניק ראיון לתקשורת החרדית. הלוואי שיוכח אחרת. גם אלופים בצה"ל לא משתפים איתה פעולה.

 

מילא העובדה שלמיליון אזרחים לא מגיע שהרמטכ"ל יעביר להם מידע באמצעות התקשורת שלהם, אבל להתלונן על היעדר קירוב לבבות בזמן שמיליון חרדים ממודרים באופן שוטף – זה כבר חסר הוגנות.

 

בפעם הבאה שלמישהו באמת יהיה אכפת מקירוב לבבות, הוא מוזמן לעשות זאת עם דוגמה אישית. אני בטוח שיהיו כלי תקשורת חרדיים שישמחו לשתף פעולה.

 

  • יעקב פלבינסקי הוא עיתונאי "משפחה"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים