בג"ץ הקפיא את מעקב שב"כ, דורש חקיקה ומזהיר מ"מדרון חלקלק"

אכיפה בתל אביב(צילום: דוברות משטרת ישראל)

בג"ץ קבע הערב (יום א') כי שב"כ לא יוכל מיום חמישי הקרוב לסייע בהתמודדות עם הקורונה וכי הנושא טעון חקיקה. עם זאת, טענו השופטים כי אם אכן יתקיים הליך חקיקה - ניתן יהיה להאריך את ביצוע האיכון בשבועות ספורים. "עלינו לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעמם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה", כתבה הנשיאה אסתר חיות בפסק הדין שאליו הצטרפו המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט נועם סולברג.

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן

קורונה בישראל - עדכונים אחרונים

היום אובחנו 145 חולי קורונה חדשים - המספר הכי נמוך מאז 20 במרץ

ההקלות על פעילות ספורט - רק אחרי יום העצמאות

הידרדרות במצב חולת קורונה בת 11

סגר בנתיבות ובבית שמש "בגלל 35 חולים"

הסתערות על המספרות: "הטלפון לא מפסיק לצלצל"

בפסיקה שהתקבלה בעקבות העתירות שהוגשו נגד הפעלת אמצעי האיכון של שב"כ כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה, קבע בית המשפט כי מ-30 באפריל "לא ניתן יהיה להסמיך את שב"כ לסייע בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ וכי ככל שמבקשת המדינה להמשיך ולהסתייע באמצעים המצויים בידי שב"כ, עליה לפעול לצורך עיגון הסמכה כזו בחקיקה ראשית. ככל שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים על מנת לאפשר את השלמתו של הליך זה".

הרכב השופטים כלל את נשיאת העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט נועם סולברג. מדובר בארבע עתירות בנוגע לאמצעי המעקב של השב"כ, שהוגשו על ידי האגודה לזכויות האזרח, הרשימה המשותפת וארגון עדאללה, ארגון העיתונאים ועו"ד שחר בן מאיר, ואוחדו לדיון אחד.

השופטים כתבו בפסק הדין: "עלו בפנינו כאן סוגיות חדשניות שהעולם כולו וכן המקצועי הרפואי והמרחב המשפטי טרם נזקקו להם עד היום. בפסק דיננו זה ניסינו, בעזרת הרשויות שטיפלו במכלול והעקרונות המשפטיים המקובלים, לטפל במצב וליתן פתרונות שמחד גיסא מצילים חיי אדם, ומאידך גיסא שומרים על הזכויות החוקתיות המוכרות, והכל מתוך איזונים מתאימים ומידתיות".

כמו כן, בג"ץ הגביל את מעקב השב"כ אחר עיתונאים, כדי לשמור על חסיון מקורות: עיתונאי שאובחן כחולה קורונה יצטרך לתת את הסכמתו להעברת פרטיו לשב"כ, ותינתן לו האפשרות להתנגד לחשיפת המידע בפני שופט. "על חשיבותו של חופש העיתונות במדינה דמוקרטית אין צורך להכביר מילים והשמירה על עקרון זה יש לה משנה חשיבות בימים של משבר לאומי מן הסוג שאנו חווים עתה", כתבה הנשיאה חיות.

השופט נועם סולברג, שהיה בדעת מיעוט, הסתייג ממתווה זה משום שמשמעותו, לדבריו, היא שלילת זכותם של מי שנחשפו לעיתונאי חולה לקבל הודעה בהקדם האפשרי על כך שנחשפו לסיכון. "פגיעה זו בזכותם לבריאות, שלהם ושל קרוביהם, אינה מוצדקת", הדגיש סולברג וציין כי הזכות לחיים גוברת על החשש הרחוק לפגיעה בחופש העיתונות.

עוד כתבה חיות: "לגישתי, המונח 'ביטחון לאומי' מאפשר להסמיך את שב"כ לבצע פעילות בתחום שאינו מצוי בליבת העשייה הביטחונית במובן הצר, ואולם הסמכה כאמור מחייבת קיומה של סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה או לסדרי המשטר שלה. יש צורך לעגן את סמכותו לעשות כן במסגרת חקיקה ראשית מתאימה, דוגמת הוראת שעה זמנית. זאת בהינתן העובדה כי האמצעי שנבחר על ידי המדינה במסגרת החלטת ההסמכה הוא אמצעי פוגעני ואין להקל בו ראש".

אסתר חיות( )

מעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי שעתר בשמו ובשם הרשימה המשותפת נגד התקנות ונגד החלטת הממשלה שהסמיכה את שב"כ, נמסר: "אנחנו אמנם מסופקים שבית המשפט העליון קיבל את הטענה שהיינו הראשונים להשמיע אותה, לפיה אין לממשלה אפשרות במסגרת החוק להשתמש בשב"כ לצורך מעקב אחר אזרחים.

"בית המשפט הכריע כי על הממשלה ושב"כ להיות כפופים לחוק. עם זאת, אנו מודאגים מהאורכה של מספר שבועות שניתנה לממשלה לפעול ללא בקרה בה לממשלה יהיו סמכויות נרחבות. החלטה המאפשרת המשך של מצב לא חוקי זה, שפוגעת בצורה קיצונית בחרויות שלל כלל התושבים, מנוגדת לבסיס החוקתי שמעגן את זכויות האזרח".

יו״ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי בירך על החלט בג"ץ ואמר כי אנשי הארגון "חושבים שהיא מייצגת איזון ראוי בין השאיפה של המדינה לקדם מדיניות להתמודדות עם התפשטות וירוס הקורונה, לבין הצורך לשמור על חיסיון המקורות כדי לאפשר לעיתונאים לבצע את תפקידם ולשרת את הציבור עם חשיפות ותחקירים שגם להם יש חשיבות רבה בכל הקשור לשמירה על בריאות הציבור. אנו רואים בהחלטה לא רק הישג נקודתי אל מול התקנות הנוכחיות אלא עוד נדבך בשרשרת פסיקות חשובות של בתי המשפט שמבצרים את מעמדו של חיסיון המקורות בפרט ושל החופש העיתונאי בכלל".

שר האנרגיה יובל שטייניץ, העומד בראש צוות השרים שבחן את מעורבות שב"כ במאבק במגפה, אמר מנגד כי :"לעבודת השב"כ תרומה מכרעת בריסון המגפה וביכולתנו להסיר בהדרגתיות את הסגר, ולהחזיר לאזרחי ישראל את חופש התנועה והעיסוק שלהם. לכן אני מודאג מהחלטת בג"ץ ומסד הזמנים הכמעט בלתי אפשרי שאליו הוא מכניס את הממשלה בהתערבותו המוגזמת והמיותרת".

מחלקת הסייבר של השב"כ(צילום: שב"כ, באדיבות ישראל דיפנס)

עד כה סיפק שב"כ אמצעים טכניים לאיתור אזרחים ששהו בסביבת חולי קורונה מאומתים במטרה לבודד אותם מהאוכלוסייה. מנדלבליט אישר את המהלך, ובג"ץ אף דן בעתירות שהוגשו נגד האישור. עמדת משרד הבריאות זכתה לגיבוי מצד ועדת השרים המיוחדת שהוקמה למאבק בקורונה בראשותו של השר יובל שטייניץ, והמדינה השיבה כי המטירה היא להאט את התפשטות הנגיף תוך "הסרה חלקית של מגבלות חופש התנועה".

ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה בדיון בבג"ץ לפני כשבוע וחצי כי לדעתה השימוש באמצעי המעקב של שב"כ יתרחב דווקא לקראת היציאה מהסגר, אולם לא מדובר בהרחבה של סוג המידע מהמכשירים הניידים אלא במעגלי החשיפה.

לדבריה, "אנחנו מתייחסים לסוגיות האלו בחומרה ומחפשים כל הזמן אמצעים חלופיים. אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי הטכנולוגיות, אבל עדיין צריכה להיות נגישות אוכלוסיות לכלי הזה. הרעיון שלנו הוא שברגע שיהיו בדיקות זמינות ויהיו מספיק אנשים שכבר לא מדבקים, אין ספק שיהיו לאנשים תעודות שהם לא יכולים להידבק ולא יהיה טעם להפעיל עליהם את כלי השב"כ וגם את הבידוד".

השופטים הביעו הבנה להפעלת היכולות הטכנולוגיות במאבק הקורונה, והתייחסו גם לדיונים שנערכו בוועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת. "כל אדם הוא עולם ומלואו. למעשה כל אדם שניצל וגם מצילים את כל האחרים שהוא היה איתם במגע. לא נכנסים לתכנים, רק בודקים אם האדם נפגש אם אנשים אחרים" אמר השופט מלצר.

הנשיאה חיות תהתה על האלטרנטיבות להפעלת שב"כ: "גם אם יפעילו טכנולוגיות מעקב באמצעים סלולריים, וזה לא יהיה השב"כ אלא תהיה חברה אזרחית כזו, הפגיעה בפרטיות היא אותה פגיעה. כמובן הפעלת השב"כ הוא מהלך שהוא בהחלט דרמטי, השאלה בפגיעה בזכות לפרטיות וההגנה על הפרטיות היא אותה שאלה". עם זאת, השופטים מתחו ביקורת על המדינה שלא הציגה בפניהם אלטרנטיבות נוספות, והביעו דאגה מכך שהמעקב של השב"כ צפוי להימשך חודשים ארוכים.