שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    ההזדמנות הגדולה של הענפים הקטנים

    כשהכדורגל והכדורסל סופגים מכה קשה, ענפי הספורט הלא אולימפיים יכולים לנצל את הוואקום כדי לפרוץ אל קדמת הבמה ולהיחשף לקהלים חדשים. כך זה אמור לקרות. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il

    מגפת הקורונה חשפה את נקודת התורפה של ליגות הכדורגל והכדורסל: מסחריות יתר ותלות קיומית כמעט מוחלטת בהכנסות ממנויים, זכויות שידור, משקיעים וספונסרים. לאחרונה התבשרנו כי בגרמניה התחדשו אימוני קבוצות הכדורגל וכי הבונדסליגה צפויה לשוב לפעילות כבר ב-9 במאי במתכונת של משחקים ללא קהל ("משחקי רפאים" כפי שהם מכונים בגרמניה).

     

    הלחץ בליגה הגרמנית להזדרז ולשוב לפעילות כבר בתחילת חודש מאי נובע מחשש אמיתי לקריסה של מועדונים. מנכ"ל הבונדסליגה, כריסטיאן סייפרט, העריך כי מחצית מנבחרות הליגה השנייה נמצאות בסיכון ממשי לפשוט רגל אם העונה לא תתחדש עד חודש יוני, וכי חמש קבוצות מהליגה הראשונה יהיו "בבעיה רצינית". סייפרט הוסיף כי אובדן ההכנסות הכולל במידה שהליגה לא תסתיים הינו כ-750 מליון אירו.

     

    בנאפולי ניקו את האצטדיון כדי למנוע הידבקות (צילום: EPA)
    היציעים יישארו כנראה ריקים גם כשהכדורגל יחזור(צילום: EPA)

     

    הערכות דומות נשמעות במדינות אחרות: כמיליארד אירו בליגה הספרדית וכמיליארד פאונד בפרמייר ליג. מערכת ששחתה בסכומי כסף עצומים במשך שנים נמצאת על סף קריסה תוך חודש אחד. למרות חזרת הליגה הגרמנית לפעילות, הסערה רחוקה מלחלוף. רבים מהאוהדים מתנגדים לקיום משחקי הרפאים: הם רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהמשחק והרעיון שלא יוכלו לחוות את המשחקים מהיציעים מדאיג אותם מאד. בסקר שנערך בגרמניה בין אוהדי כדורגל, 30 אחוז מהם התנגדו לקיום משחקים ללא קהל. אוהדים אף הגדירו את הקונספט של משחק ללא קהל כ"סימפטום של מחלה, לא כתרופה".

     

    נכון להיום ההערכה הרווחת היא שהמחצית הראשונה של העונה הבאה תתקיים ללא קהל ויש הסבורים שלא יתאפשר לקיים משחקים עם קהל עד אשר יימצא חיסון לנגיף (מה שיכול לקחת להערכת מומחים גם עד חמש שנים). איסור על השתתפות קהל במשחקי כדורגל וכדורסל לאורך תקופה ארוכה ובמצב של חוסר ודאות לגבי מתי ואיך יוסרו המגבלות עלול לגרום לנטישה המונית של אוהדים, ספונסרים, גופי שידור וירידה כללית ברמת ההתעניינות הציבורית. זהו משבר אמיתי ואיום קיומי ממשי.

     

    אבל – משבר של אחד יכול להוות הזדמנות עבור אחר. ענפי ספורט רבים, בעיקר ענפי הספורט הלא אולימפיים, צפויים לשרוד את סערת הקורונה בהצלחה. אם ישכילו לקרוא נכון את התמונה הרחבה, הם עשויים אף להרוויח מהמשבר, ובענק. במשך שנים, רוב רובם של ענפי הספורט הלא אולימפיים חסו תחת צילם של הענפים האולימפיים וענפי הכדורגל, הכדורסל, הטניס ודומיהם, רחוק מאד מאור הזרקורים. ענפים אלו למדו להתקיים ממשאבים מועטים, ללא כספי ספונסרים, ללא זכויות שידור וללא קהל מנויים והפכו, בחלקם, לגופים "רזים ושריריים", כמו הספורטאים שלהם. ללא משכורות עתק, ללא מתקנים מפוארים ובלי ציוד חדיש ומשוכלל, ענפים אלו בנו עצמם בהרבה יזע, עבודה קשה, אהבה טהורה ותשוקה למקצוע מצד המאמנים, המנהלים המקצועיים, הספורטאים ובני משפחותיהם.

     

    המודל העסקי של רוב הענפים האלה כמעט זהה ובנוי בצורת פירמידה: בבסיס הפירמידה נמצאים החוגים בבתי הספר ובמתנ"סים השכונתיים. לשם מגיעים הספורטאים לעתיד כמתעמלים צעירים, מאות או אלפי ילדים, תלוי בענף. חוגים אלה מממנים את קצה הפירמידה: הספורטאים התחרותיים הבוגרים. גם ההורים נאלצים להכניס יד עמוק לכיס ולתרום את חלקם. המדינה לא משתתפת. אין ספונסרים. אין תמלוגים משידור. פה ושם יש קצת תמיכה מהרשויות המקומיות ומהטוטו. ענפים אלה צפויים להתאושש ולחזור לשגרה ברגע שתותר פעילות חוגית, גם אם בקבוצות מצומצמות ותחת נהלים קפדניים בשלב ראשון. מקורות המימון שלהם לא צפויים להיפגע משמעותית. בסיס הפירמידה יישמר.

    וכאן מגיעה ההזדמנות.

     

    מיגל רודריגס (צילום: AP)
    משבר שהוא הזדמנות. משחק סקווש(צילום: AP)

     

    ענפי הספורט הלא אולימפיים יכולים לנצל את הוואקום כדי לפרוץ אל קדמת הבמה ולהיחשף לקהלים רבים חדשים. זה דורש חזון, אומץ, יכולת לחשוב בגדול ונכונות לשינויים. אם ישכילו לגלות גמישות מחשבתית - הם יכולים להרוויח ובענק. איך עושים זאת? באמצעות חינוך ושיווק, פיתוח עסקי (כן, קראתם נכון) ושקיפות.

     

    שיווק וחינוך כוללים יצירת תכנים, הרבה תכנים (בדגש על תכני וידאו), שינגישו את הענף לקהל הרחב: סרטוני וידאו שמציגים את הענף ואת הספורטאים ומסבירים את הכללים והמושגים הבסיסיים של הענף ושידורי לייב מתחרויות, שיהיו זמינים לכולם. גם ראיונות והשתתפות בערוצי ספורט ותוכניות ספורט, בלוגים, ערוצי יוטיוב... איפה שרק אפשר. המדיה צריכה להיות נגישה מכל ערוצי המדיה הנצרכים: יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, אתרים יעודיים וכמובן גם ערוצי הטלוויזיה. צריך להשקיע בשיווק, בתקציבים ובזמן (ולאורך זמן). אין קיצורי דרך. רק כך ניתן לראות תוצאות.

     

    פיתוח עסקי דורש התקשרות עם גופים עסקיים שיכולים לעזור ולקדם את הענף: גופי תקשורת, יצרני ביגוד וציוד, סלבריטאים, ספונסרים פוטנציאליים וכו'. חשוב לזכור: הזמנים משתנים! ויש הזדמנות לייצר שיתופי פעולה עם גופים שבעבר לא "ספרו" את הענפים הלא אולימפיים. צריך רק קצת יצירתיות ותעוזה ולעבוד לפי תוכנית סדורה.

     

    ואחרון, שקיפות. רבים מענפי הספורט הלא אולימפיים מתאפיינים בשמרנות יתר ומעדיפים להחזיק את הידע המקצועי קרוב לחזה (בעיקר בכל מה שנוגע לחוקים ולכללי שיפוט). זה אולי עבד באלף הקודמת אבל זה לא עובד יותר היום. הקהל היום מתוחכם יותר, רוצה לדעת הכל על הענף שמעניין אותו ורוצה להרגיש שותף. תלמדו מהכדורגל ומהכדורסל. חוסר שקיפות יביא לחוסר עניין וירחיק קהל מהענף. הנגשת ידע ושקיפות הם הבסיס להנגשת ענף ספורט להמונים. אנחנו נכנסים לעידן חדש ומי שישכיל להבין זאת ולהפוך את המשבר להזדמנות, עשוי להרוויח ובגדול.

     

    רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נמרוד אהרונוב
    סקווש בירושלים
    צילום: נמרוד אהרונוב
    מומלצים