מיוחד: המטס הווירטואלי של ynet

מטוס "עפרוני" (טקסן T-6)

מטוס העפרוני הוא מטוס הדרכה של בית הספר לטיסה של חיל האוויר והוא משמש את חניכי קורס הטיס ואת הצוות האווירובטי. הוא מיוצר על ידי יצרנית המטוסים ביצ'קראפט האמריקנית. בתוך הקוקפיט יש מקום לשני אנשי צוות – מדריך וחניך או שני טייסים.

מטוסי העפרוני הראשונים נכנסו לשירות בחיל האוויר ב-2009, כשהחליפו את מטוסי ההדרכה הצרפתיים המיושנים מסוג "צוקית" (פוגה מגיסטר).

מטוסי העפרוני. המטוסים הראשונים של פרחי הטיס בחיל האוויר(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

מטוסי "סופה" (F-16I) ו"ברק" (F-16 משופר)

מטוסי הקרב מסוג F-16 על דגמיהם השונים מהווים את עמוד השדרה העיקרי של חיל האוויר הישראלי. מדובר במטוס קרב רב-משימתי חד-מנועי מתוצרת יצרנית המטוסים האמריקנית לוקהיד מרטין.

לצד מערכות הנשק המתקדמות, דוגמת תותח וולקן וטילים, המטוס יכול לשאת חימוש ופצצות במשקל של כמה טונות. בעוד שחלק ממטוסי ה"ברק" הם חד-מושביים, כל מטוסי ה"סופה" הם דו מושביים ופועלים בהם יחד שני אנשי הצוות – הטייס והנווט.

מטוס סופה(קרדיט: דובר צה"ל)

מטוס ברק(קרדיט: דובר צה"ל)

מטוסי "בז משופר" (F-15) ו"רעם" (F-15I)

מטוסי הקרב מסוג F-15 על דגמיהם השונים משמשים בחיל האוויר לביצוע משימות טקטיות ולהשגת עליונות אווירית, בין היתר בזכות יכולותיו לבצע תקיפות איכותיות על הקרקע.

מטוס רעם(צילום: EPA)

מטוס רעם(צילום: סליה גריון)

מדובר במטוס קרב דו-מנועי מתוצרת יצרנית המטוסים האמריקנית בואינג. הוא משמש בפועל כמפציץ האסטרטגי של חיל האוויר בזכות טווח הטיסה הארוך במיוחד שלו ויכולת נשיאת החימוש הגדולה.

בחיל האוויר פועלות כיום שתי תצורות של F-15, מטוסים חד-מושביים ומטוסים דו-מושביים שבהם יושבים בקוקפיט טייס ונווט.

בשנה שעברה התרחשה תקלה נדירה בחיל האוויר, כשבמהלך טיסת אימון התנתקה חופת מטוס "בז" דו-מושבי באוויר, סמוך לבסיס נבטים בדרום. שני הטייסים הצעירים הצליחו להנחית את המטוס בבסיס בשלום.

מטוס בז(צילום: דובר צהל )

מטוס בז(קרדיט: דובר צה"ל)

מטוס "אדיר" (F-35)

מטוסי הקרב החמקניים מסוג F-35לייטינג מהדור החמישי נחשבים למטוסי הקרב החדישים והמתקדמים ביותר של חיל האוויר הישראלי. המטוס, שמיוצר על ידי יצרנית המטוסים האמריקנית לוקהיד מרטין, הוא חד-מנועי שנועד לביצוע משימות מגוונות בהן תקיפה, יירוט וסיור.

המטוס ביצע את פעילותו המבצעית הראשונה אי פעם בשירות חיל האוויר הישראלי בשנת 2018, אז תקף לפי פרסומים זרים יעדים איראניים בסוריה. ראשוני המטוסים הגיעו ארצה בסוף שנת 2016 ובשנים הבאות צפויים להגיע מטוסים נוספים מהדור השני, כחלק מבניית טייסת החמקנים השנייה.

מטוס האדיר. החדיש והמתקדם ביותר בחיל האוויר(צילום: חיים הורנשטיין)

(קרדיט: דובר צה"ל)

(צילום: גיל נחושתן)

מטוסי "הרקולס" ("קרנף") ו"סופר הרקולס" ("שמשון")

מטוסי התובלה העיקריים של חיל האוויר הישראלי משמשים לביצוע משימות רבות ומגוונות כמו תובלה אווירית, הצנחה וסיור. המטוס בעל ארבעה מנועי טורבו שמחוברים לכנפי המטוסים ומאפשרים כושר העמסה של עשרות טונות.

המטוסים, שנחשבים למטוסי התובלה הצבאית הפופולאריים בעולם, מיוצרים על ידי יצרנית המטוסים האמריקנית לוקהיד מרטין.

מטוס שמשון. כושר העמסה של עשרות טונות(צילום: AFP)

מטוס שמשון(קרדיט: דובר צה"ל)

מטוס קרנף(קרדיט: דובר צה"ל)

ראשוני מטוסי ה"קרנף" הגיעו לישראל בתחילת שנות ה-70 וראשוני מטוסי ה"שמשון" הגיעו ב-2013. במטוסים יש לפחות ארבעה אנשי צוות – שני טייסים, נווט ומכונן טיסה.

במהלך מטס יום העצמאות בשנת 2017 התרחש אירוע בטיחותי חמור שבמהלכו שני מטוסי הרקולס שפשפו אחד את כנפי השני וטסו קרוב מדי.

מטוס תדלוק ותובלה בואינג 707 ("ראם")

מטוס התדלוק של חיל האוויר הישראלי מבוסס על מטוס נוסעים אמריקני מדגם בואינג 707. המטוס בעל ארבעה מנועי סילון, מסוגל לשאת יותר מ-80 טונות של דלק ולשהות באוויר במשך עשר שעות ברציפות.

מטוסי הבואינג שבשירות חיל האוויר בני יותר מ-40 שנה ובימים אלה עומדת ישראל בפני רכישה אפשרית של מטוסי תדלוק חדישים מסוג KC-46 תוצרת בואינג.

מטוס הראם. יותר מ-80 טונות של דלק, ויכול לשהות באוויר במשך עשר שעות ברציפות(קרדיט: דובר צה"ל)

(צילום: AFP)

מסוק תובלה "יסעור"

מסוק התובלה CH-53 הוותיק והכבד, תוצרת יצרנית המסוקים האמריקנית סיקורסקי, מכונה בחיל האוויר הישראלי "יסעור". המסוק הראשון נכנס לשירות צה"ל בשנת 1969 ומאז עבר שיפורים ושדרוגים בחיל האוויר. המסוק משמש להטסת מטען וחיילים, חילוץ מטוסים ופינוי רפואי.

ב-26 בנובמבר 2019 נאלץ מטוס יסעור של חיל האוויר לנחות נחיתת חירום ועלה באש. תחקיר חיל האוויר העלה שהתאונה נגרמה בעקבות כשל טכני שהיה ידוע ליצרן אך לא דווח לחיל.

מסוק היסעור. נכנס לשירות ב-1969 ומאז עבר שיפורים ושדרוגים(צילום: דן יידוב)

(צילום: הרצל יוסף)

מסוקי אפאצ'י "פתן" ו-"שרף"

מסוק הקרב היחיד של חיל האוויר הוא אפאצקי AH-64 שמיוצר על ידי יצרנית המטוסים האמריקנית בואינג ונחשב לאחד ממטוסי התקיפה המתקדמים בעולם. המסוקים הראשונים הגיעו לחיל האוויר בשנת 1990 תחת השם "פתן", ומשנת 2005 נכנסו לשירות מסוקים מדגם הלונגבו שזכו בחיל האוויר לשם "שרף".

הקוקפיט במסוקים תוכנן כך שהנווט יושב בחרטום המסוק ואילו הטייס יושב מאחוריו ומעליו. המסוק חמוש בתותח אוטומטי קדמי בקליבר 30 מ"מ, בטילי הלפייר ובאפשרות לירות טילי גיל רב-תכליתיים מונחי לייזר.

מסוק פתן. אחד ממסוקי התקיפה המתקדמים בעולם(צילום: יאיר שגיא)

(צילום: AP)

(צילום: אתר חיל האויר)

בפברואר 2008 יירט מסוק "שרף" של חיל האוויר מל"ט איראני שחדר לישראל מסוריה. זו כנראה הפלת הבכורה של מסוק האפאצ'י לונגבו בישראל, וייתכן שאף בעולם כולו.

מטוס גאלפסטרים 5 ("נחשון")

חיל האוויר הישראלי מפעיל מטוסי מנהלים סילוניים לצורכי איסוף מודיעין ("נחשון שביט") ומכ"ם ("נחשון עיטם") במסגרת טייסת המודיעין. מדובר במטוסים מדגמים G-500 ו-G-550 תוצרת יצרנית המטוסים האמריקנית גאלפסטרים איירוספייס.

ראשוני המטוסים הגיעו לישראל במהלך שנת 2005 אחרי שעברו התאמות ושדרוגים מיוחדים שמאפשרים להם לבצע משימות גם הרחק משטח מדינת ישראל.

מטוס נחשון שביט(קרדיט: דובר צה"ל)

בשנת 2019 מונתה סא"ל ג' לפקד על טייסת הביון "נחשון" והפכה לאישה הראשונה בחיל האוויר הישראלי שמפקדת על טייסת טיסה.

מטוסי תובלה קלה "צופית", "קוקיה" ו-"חופית"

מטוסי התובלה הקלים של חיל האוויר. מטוסי ביצ'קראפט בוננזה A-36 ("חופית") משמשים להטסת נוסעים ולמשימות מודיעין. מטוסי קינג אייר B200 ("צופית" ו-"קוקיה") משמשים בעיקר למשימות סיור ואיסוף מודיעין.

מטוס צופית(קרדיט: דובר צה"ל)

מטוס חופית(צילום: אתר חיל האויר)

מטוסי הקינג אייר נכנסו לפעילות בחיל האוויר כבר בשנות ה-80 ואילו מטוסי הבוננזה נכנסו לפעילות בשנת 2004.