בג"ץ פסק: אין לבתי החולים סמכות לאסור הכנסת חמץ בפסח
השופטים קבעו ברוב דעות כי האיסור להכניס חמץ בפסח פוגע בזכויות יסוד של המטופלים. עוד קבעו כי למאבטחים אסור לפי חוק לחפש מזון אצל מבקרי בתי החולים. פרופ' יורם לס, אחד העותרים: "בית המשפט העליון מחזיר אותנו לשפיות". השר סמוטריץ': "בג"ץ משליט עקרונות מטורללים"
בג"ץ פסק הבוקר (יום ה') בדעת רוב כי אין לבתי החולים בישראל סמכות לאסור הכנסת חמץ בפסח. עוד נקבע כי למאבטחים בבתי החולים אסור לחפש מזון בכלים של באי בית החולים או לפנות לבאי בית החולים בכל הערה, הנחיה או הסבת תשומת לב בנוגע להכנסת מזון במהלך חג הפסח.
לעיון בפסיקת בג"ץ המלאה - לחצו כאן
העתירות נסבו על האיסור להכניס מזון פרטי לבתי החולים בחג הפסח, ובפרט לחדרי המטופלים, ולא עלתה כל טענה לגבי כשרות חדר האוכל של בית החולים או לגבי כשרותו של המזון המסופק על ידי בית החולים. האיסור לא נקבע בהחלטה של משרד הבריאות, אלא הוטל על-ידי רוב בתי החולים בארץ בעקבות דרישה של הרבנות הראשית.
בית המשפט העליון קבע בדעת רוב (השופט עוזי פוגלמן והשופט עופר גרוסקופף) כי האיסור הגורף על הכנסת מזון שאינו ירקות ופירות טריים או מזון ארוז הנושא תווית כשרות לפסח במהלך חג הפסח פוגע בזכויות יסוד מן השורה הראשונה לאוטונומיה של הפרט ולחופש מדת. עוד נקבע כי האיסור פוגע בכבוד המטופל, ובהכרה בזכותו להגדרה עצמית ולמימוש בחירותיו והעדפותיו. בהינתן הנסיבות המובילות בדרך כלל לאשפוז בבית חולים, ונוכח מאפייני מתכונת האשפוז, אשר במסגרתה חדרו של המטופל הוא מרחב המחייה האישי היחיד העומד לרשותו, נקבע כי עוצמת הפגיעה בזכויות אלו היא ניכרת.
בית המשפט קבע כי לא קיימת הסמכה ברורה ומפורשת בדין המקנה לבתי החולים סמכות לפגוע בזכויות חוקתיות אלו. בית המשפט דן בחלופה שהוצעה על ידי משרד הבריאות, שלפיה יוקמו בבתי החולים - בכפוף לתנאים ולמגבלות מסוימים - מתחמים חיצוניים לבנייני האשפוז, שבהם יוכלו באי בית החולים לצרוך מזון שאינו מסופק על ידי בתי החולים. נקבע כי הצעת המשרד להקים את "מתחמי החמץ" לקתה בעמימות רבה (ולא ברור שהיא ניתנת ליישום בחלק מבתי החולים), וכי מכל מקום מתחמי החמץ אינם מצמצמים את הפגיעה בזכויותיהם של המטופלים, שרבים מהם ממילא סובלים ממצב רפואי המקשה עליהם לקום ממיטתם, לא כל שכן להתנייד מחוץ לבניין האשפוז.
יצוין כי במהלך הדיונים השונים הוצעו על ידי בית המשפט מתווים שיאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים, מבלי לפגוע בזכותו של מאושפז המעוניין בכך לצרוך מזון אחר בדל"ת אמותיו. הצעות אלה נדחו על-ידי המדינה, ולכן נדרשה הכרעה בעתירות. בית המשפט הבהיר כי בחינת החלופות האפשריות (ובכלל זאת האפשרות לשימוש בכלים חד-פעמיים בחדרי מטופלים, שהועלתה בהליך) לא מוצתה, וכפי שבבתי חולים מחוץ לישראל נמצאו פתרונות הלכתיים שמאפשרים לחולה שומר מצוות לאכול מזון כשר לפסח, בלא שהדבר ישפיע על בחירת המזון של מאושפזים אחרים, גם במקרה הנוכחי נדרשת הכרה בצורך להגיע לאיזונים שיאפשרו דו-קיום בחברה רבגונית כזו הקיימת במדינת ישראל.
בכל הנוגע למאבטחי בתי החולים, הורה בית המשפט כי אלה יימנעו מנקיטת צעדים כלשהם לאכיפת הכשרות בפסח. המאבטחים אינם רשאים לפי חוק לחפש מזון בקרב באי בתי החולים, לתפוס דבר מזון או להגביל תנועה חופשית של מבקרים בגלל החזקת מזון. הם גם אינם רשאים לפנות בכל הערה, הנחיה או הסבת תשומת לב בנוגע להכנסת מזון לבית החולים במהלך חג הפסח, נוכח פערי הכוחות המובנים במפגש שבין המאבטח לבין האזרח.
נקבע כי בתי החולים יאפשרו הכנסת מזון (לרבות חמץ) לשטחיהם בתקופת חג הפסח, תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים. בית המשפט קבע כי יש להתחשב באתגרים הפוקדים את המדינה בעת הנוכחית בשל התפשטות נגיף הקורונה. לכן הוחלט לתת לבתי החולים, למשרד הבריאות ולרבנות הראשית פרק זמן של עשרה חודשים להיערך למציאת פתרון שיהלום את הקביעות שבפסק הדין.
בסיכום פסק-דינו ציין בית המשפט: "אנו תקווה כי העוסקים במלאכה ישכילו למצוא דרך לשמור ולהגן על המרקם האנושי העדין המאפיין את בתי החולים, אשר מקבלים בשעריהם מטופלים מכל גווניה של החברה הישראלית ואמונים על מתן שירות שוויוני, המעמיד במרכז את בריאותו ורווחתו של כל מטופל כאדם".
השופט ניל הנדל סבר בדעת מיעוט כי מדובר בקונפליקט חברתי המצריך פתרון חברתי. לשיטתו, לא מדובר בהתנגשות בין זכויות המחייבת הכרעה לטובת צד אחד, אלא במקרה שבו לכל הצדדים יש זכויות בחברה דמוקרטית, ושראוי להסדירו בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט ולא בהכרעה שיפוטית.
התגובות: "שפיות", "טרלול"
אחד העותרים, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' יורם לס, הביע שביעות רצון: "זו דוגמה נוספת לכך ששפיות חוזרת. רוטשטיין כבר לא יוכל לעשות את מה שעשה בהדסה. לא ייתכן שלוקחים אנשים, משלמים להם משכורת כדי להילחם בטרור, ומישהו מעז לתת להם הוראה לבדוק אם יש לי חמץ או נקניק שאין עליו חותמת של בית הדין הזה או אחר. זה לא מתקבל על הדעת. יש להם משימה ביטחונית, והנושא של חמץ איננו ביטחוני. לכל אחד יש האלוהים שלו ומערכת הערכים שלו, וזהו נושא אישי. אי אפשר לכפות את זה, ובוודאי אי אפשר לאכוף את זה בטרור מול אנשים שנכנסים. בית המשפט העליון מחזיר אותנו לשפיות".
עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, שעתר: "החלטת בג"ץ מביאה סוף לנוהג המשפיל שביזה את החולים, העובדים והמבקרים בבתי החולים שאינם שומרים על חוקי הכשרות. אנו מברכים על הפסיקה, שקובעת בבירור כי לא ניתן לכפות על הציבור חוקי דת, ובוודאי שאין לבתי החולים כל סמכות להפעיל את מאבטחי בית החולים לצורך כך. הצורך לאפשר לציבור שומר מסורת לקיים את אמונותיו אינו יכול לגבור על החירויות הבסיסיות, לא של הציבור הערבי ולא של אף אדם אחר".
מהפורום החילוני, שהיה בין העותרים, נמסר בתגובה: "בג"ץ קיבל היום את כל טענותינו. זהו יום חג לדמוקרטיה הישראלית בכלל ולציבור החילוני בישראל בפרט".
ח"כ תמר זנדברג ממרצ, מיוזמות העתירה לבג"ץ, אמרה כי "בג"ץ עשה היום צדק נגד הכפייה הדתית ועצר נוהג מחפיר בבתי החולים. למשטרת חמץ אין מקום לא בבתי חולים ולא בשום מקום אחר. השלב הבא יהיה ביטול חוק החמץ".
מנגד אמר השר בצלאל סמוטריץ' כי "בג"ץ ממשיך לחרב את עקרונות המדינה היהודית ולהשליט עליה עקרונות פרוגרסיביים מטורללים, בצורה לא דמוקרטית ובחוסר סמכות".
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני: "אני מציע שיהיה פריימריז לשופטי בג"ץ, ולקבוע שבדברים שנוגעים לחקיקה של הכנסת, שהנושא יעבור את תהליך החקיקה כמו בכנסת. השופטים חצופים גדולים. את מה שאנחנו המחוקקים עושים באין-ספור דיוני ועדות וארבע קריאות במליאה, הם מבטלים במחי החלטה שאין בה שום היגיון, ופוסקים על-פי השקפת עולמם ככל העולה על רוחם. אם חפצי חיים דמוקרטיים ויהודיים אנחנו - יש לעשות סוף לתהליך הזה".
מהפורום החילוני נמסר:"בית המשפט קיבל את כל טענות הפורום החילוני, כפי שהוצגו ע״י עו"ד יאיר נהוראי, בדבר פגיעה בזכויות האדם לכבוד ולפרטיות ולחופש מדת וחוסר הסמכות של משרד הבריאות והרבנות הראשית לנהוג כפי שנהגו בעניין איסור הכנסת מזון לבתי החולים, ובהצבת מאבטחים לפיקוח על כניסת אוכל לבתי החולים. זהו יום חג לדמוקרטיה הישראלית בכלל ולציבור החילוני במדינה בפרט".
לפנייה לכתב/ת 
