שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חוזרים לשגרה: הכל אסור ומצד שני הכל מותר

    כולנו נשבענו שאם רק היה לנו זמן, וואיי וואיי מה היינו עושות. גם אני שיקרתי שאם לא הייתה לי עבודה, הייתי מסיימת מיליון דברים שהתחלתי. את יכולה לחכות שסוף העולם יגיע, יבעט באחורייך ויקבל בשבילך החלטה. מצד שני, את יכולה להחליף את השגרה שלך בכל רגע שתבחרי

    אתמול חשבתי ששלשום. כבר חודש וחצי אני לא זוכרת מה לא עשיתי ובאיזה יום זה לא קרה. אני כמו כוכב רוק שהולך לישון באל.איי ומתעורר בדלית אל כרמל; כמו מובטלת חד-גבה ורב-שורש, שלא יודעת מה יילד יום ואם היא תלד בקרוב או שצמח לה מקרר בבטן; כמו דוגמנית של ויקטור'ז סיקרט שמתעוררת כל בוקר במלון אחר. כן, ויקטור'ז סיקרט, איזה ויקטוריה, גידלתי שפם.

     

    בתשע בערב נזכרתי שהייתי צריכה לכתוב את הטור הזה בתשע בבוקר. מיד נבהלתי ונזכרתי שפעם היה דד-ליין, שגם אז לא עמדתי בו, אבל לפחות היו לי נקיפות מצפון. היו משימות, קבעתי יעדים, לא הרשיתי לדחיינות להשתלט עליי מפני שזאתי, נותנים לה אצבע והיא רוצה את כל היד והיד השנייה והרגל והאפנדיציט. אין דבר שהדחיינות מחבבת יותר מאשר מנוחה עד הודעה חדשה, וגם להודעה הזו כנראה נגיב באיחור עם מדבקה 'אוהב דקל וקנין'.

     

    כולנו נשבענו שאם רק היה לנו זמן, וואיי וואיי מה היינו עושות... גם אני שיקרתי שאם לא הייתה לי עבודה, הייתי מסיימת מיליון דברים שהתחלתי. ובכן, הסגר נגמר ובקושי התחלתי, מפני שהתכונות הכי עמוקות שלנו לא נעלמות בגלל ציווי (או וירוס) מסתורי. להיפך, הן נחשפות ומועצמות אחרי שנים שהצלחנו להתכחש אליהן ולהסתיר אותן, אפילו מעצמנו.

     

    לוח שנה (צילום: shutterstock)
    היום כבר התחיל. תתחילי לעשות(צילום: shutterstock)

     

    כמה שלא תדחי - עדיין תצטרכי לעשות

    הדחיינות לא תיעלם רק בגלל שהיא קיבלה זמן. גבר שמתייחס לבת זוגו בחוסר כבוד לא יהפוך לנעים-הליכות רק מפני ששניהם סגורים בקופסת שימורים. הורים מתעלמים לא יקדישו לילדיהם תשומת לב. אשה שמזניחה את עצמה תקבל לגיטימציה לא להשקיע. מי שאהבה לבשל בישלה יותר, ומי שלא – תסמכו עליי שפיתחתי שיטה יחודית ל'איך עולים שלושה קילו בחודש בלבד'. אני שוקלת (הא הא) להתחרות בדיאטניות ולפתוח עסק: "השמנה ללא מאמץ, בקלות ובמהירות! חינם! בלי ספורט!".

     

    שמתן לב שפתאום כולנו מתגעגעות לחדר כושר? חולמות על ספינינג? יש לי קרייבינג מטורף לריצה בפארק, אבל אי אפשר, בגלל שאנחנו בתקופת בין המצרים, או כמו שמיטב פרשנינו קוראים לזה: "מצד שני".

     

    מותר לרוץ ללא הגבלה ומצד שני אסור לרוץ בפארקים או בים. הצימרים פתוחים ומצד שני חופשה היא לא 'יציאה מותרת מהבית'. את יכולה להתרחק רק 500 מטר, אך מצד שני יכולה לצעוד קילומטר לחנות הלא סמוכה לביתך. את יכולה למלא טופס החזר כעצמאית ומצד שני אם שילמו לך בשוטף פלוס 30 והכסף נכנס במרץ את זכאית לכינים. מותר לחזור לבית ספר כאילו אין קורונה בעולם, ומצד שני היא עדיין כאן ואסור לחבק את סבא וסבתא.

     

    החיים מבלבלים כשאין הנחיות ברורות. בלבול מביא אי שקט, בניגוד לשגרה שמביאה סוג של נחמה. כמה שלא ננסה לברוח ממנה, אנחנו זקוקים לשגרה, מפני שאנחנו יצורים של הרגלים, והרגלים יוצרים סדר: לימודים, צבא, טיול, עוד לימודים, קריירה, חתונה, ילדים, טיפול זוגי, גירושים, טיפול, קריירה חדשה, פרק ב'... אנחנו זקוקים לעוגן שיקרקע אותנו ויתן לנו תחושת יציבות בים של כאוס.

     

    אנשים שרוצים לחזור לשגרת חייהם הקודמת נמצאים ביעוד שלהם, מגשימים את עצמם וטוב להם. האחרים, אלה שצמאים לעוד קצת זמן קורונה, הם אנשים שלא היו מרוצים עד הסוף מהחיים שלהם, או שאינם יודעים לנהל נכון את הזמן. אם את לא מעוניינת לחזור לחיים הקודמים שלך, כדאי שתשאלי את עצמך מה לא עבד שם ואיך את הולכת לשנות את זה.

     

    שגרה היא לא בהכרח משהו רע, אלא במקרה שאת לא מאושרת במה שאת עושה ועם הסביבה שמקיפה אותך. את יכולה לחכות שסוף העולם יגיע, יבעט באחורייך ויקבל בשבילך החלטה. מצד שני, את יכולה להחליף את השגרה שלך בכל רגע שתבחרי. העיקר שתבחרי צד.

    שלך,

    גאיה קורן

     

    מנטורית להערכה עצמית בשיטת אני מלכה, מומחית להצלחות בגירושים ובמציאת אהבה נכונה. מרצה ועיתונאית בידיעות אחרונות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום :shutterstock
    תחליטי מה לעשות עם עצמך
    צילום :shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים