מביקורת שיפוטית עד הסדר ניגוד עניינים: הסוגיות המרכזיות בדיון "בג"ץ נתניהו"

11 שופטים, שבע שעות וסוגיה נפיצה אחת: הדיון הארוך שנערך אתמול (א') בבית המשפט העליון, עסק בעיקרו בהטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שמואשם בפלילים. בזה אחר זה הציגו נציגי הפרקליטות, הכנסת, בית הנשיא, הליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כחול לבן והעותרים את עמדתם בנושא.

בדיון הממושך, שהועבר בשידור חי, הפרידו מחיצות בין 11 השופטים שהצטיידו מבעוד מועד במסכות בהתאם לרוח התקופה. בניגוד לדיונים שבהם לא ניתנה לציבור הרחב אפשרות להציץ מקרוב לנעשה בבית המשפט העליון, הפעם התייצבו השופטים מול המצלמות והציגו טפח מעבודתם תוך כדי ניסיונות לאתגר בשאלות קשות את כל הצדדים.

שופטי בג"ץ בדיון(צילום: יוסי זמיר)

נשיאת בית המשפט העליון חיות(צילום: יוסי זמיר)

החלק השני, שיעסוק בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן, יועבר מהבוקר גם הוא בשידור חי (החל מהשעה 10:00 ב-ynet), ובהמשך השבוע יפסוק ההרכב המורחב של בג"ץ האם הוא מבטל חלקים מההסכם והאם נתניהו יוכל להרכיב את הממשלה הבאה אף שלפי החוק פקיעת כהונתו של ראש ממשלה יכולה להתקיים רק לאחר פסק דין חלוט במשפטו. אלה הסוגיות המרכזיות שבהן עסק הדיון הראשון:

הביקורת השיפוטית

השופטים שאלו את העותרים למי מופנית הביקורת המשפטית? לנשיא המדינה? לחברי הכנסת? לנתניהו עצמו? נציגת הכנסת בדיון, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הבהירה כי אין מקום להתערבות בג"ץ בשיקול הדעת של חברי הכנסת מכיוון שמדובר בסוגיה חוקתית ולא מנהלית.

לדברי עו"ד סומפולינסקי, "בג"ץ ראשי ערים" (שבמסגרתו הופסקה כהונת ראשי הערים לשעבר רוכברג ברמת השרון וגבסו בנוף הגליל), מבהיר מדוע צריך לנהוג באיפוק. לדבריה, "הנשיאה נאור הסבירה בפסק דין כי מועצת עיר לעומת הכנסת היא יותר רשות מבצעת לעומת רשות מחוקקת ולכן לא נדרש אותו ריסון שנדרש ביחס לחברי כנסת ביחס לחברי מועצת עיר".

הלכת דרעי-פנחסי

"האם 'הלכת דרעי-פנחסי' הפכה לאות מתה?", תהה יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא בנוגע לפסיקת בג"ץ מ-1993 שקבעה כי הגשת כתב אישום נגד שר או סגן שר מחייבת את פיטוריהם על ידי ראש הממשלה. בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהציג מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות עו"ד ענר הלמן, נטען כי אף שנתניהו יכול לכהן תחת כתב אישום בגלל שזהו רצון הבוחר, לעמדתו 'הלכת דרעי-פנחסי' עדיין תקפה".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תהתה: "כאשר בית המשפט חיפש את העוגן ל'הלכת דרעי-פנחסי', הוא מצא אותה בסמכות של ראש הממשלה להעביר מתפקידו שר בשל התנהגות בלתי הולמת. מה העוגן המשפטי כאן?". עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת קבוצת אנשי ביטחון ורוח, טענה כי אכן החוק לוקה בחסר בסוגיה הזו ועל השופטים לתקן אותה.

עו"ד אליעד שרגא בדיון(צילום: יוסי זמיר)

טענה נוספת של העותרים גרסה כי אם שר צריך להתפטר בגלל הגשת כתב אישום, קל וחומר שראש ממשלה, דמות בכירה יותר שמשמשת דוגמה אישית, צריך לעשות זאת.

עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את ראש הממשלה נתניהו, הדגיש כי 1.3 מיליון ישראלים נתנו את קולם בבחירות האחרונות לרשימת הליכוד, שעליה נכתב במפורש "בראשות בנימין נתניהו", ולכן אל לבג"ץ להיכנס ל"קודש הקודשים" ולפגוע בזכות לבחור ולהיבחר.

הסדר ניגוד עניינים

אחת הסוגיות שקשורות בכהונתו של ראש הממשלה תחת כתב אישום היא שאלת ניגוד העניינים שבו הוא נתון לנוכח מצבו המשפטי. נציג המדינה עו"ד ענר הלמן הבהיר כי "מינויים הקשורים למערכת אכיפת החוק יהיו בהסדר ניגוד העניינים ולראש הממשלה יהיה אסור לגעת במינויים האלה".

בהמשך הדיון הצטרף לטענה גם עו"ד ראבילו, נציגו של נתניהו, שאמר כי "ראש הממשלה מודע לעובדה שיהיה בעניינו הסדר ניגוד עניינים, אין לו כוונה להיות מעורב במינוי פרקליט מדינה או יועץ משפטי לממשלה, והוא ינהג לפי הסדר ניגוד העניינים כמו שהיה עד כה". עם זאת, בסיום הדיון עו"ד ראבילו ביקש לסייג את דבריו והבהיר כי אין הדבר אומר שמפלגת הליכוד תוותר על המינויים, וכי ראש הממשלה ימנה מישהו מהליכוד שיהיה אחראי על המינויים.

ההסכם הקואליציוני

כמבוא לדיון בנושא היום, הסביר עו"ד אביגדור פלדמן שמייצג את עמותת "חוזה חדש" כי ההתערבות בפניית חברי הכנסת לנשיא המדינה נעשית כביקורת שיפוטית על ההסכם הקואליציוני - דבר שיש לו תקדימים משפטיים בבג"ץ.

מחאת "הדגלים השחורים" מחוץ לבית המשפט העליון(צילום: יואב דודקביץ)

(צילום: יואב דודקביץ)

עו"ד פלדמן אמר כי "ברור שהמעשה הזה נטוע במשפט הציבורי ולא הפרטי. זה הסכם ביניהם שקדם להגעה לנשיא, ההסכם הקואליציוני. בית המשפט שאל את השאלות כאן איך אפשר להתערב בהסכם קואליציוני שהוא הרבה יותר פוליטי מפנייה לנשיא. אלה אותם עקרונות שאפשרו לבית המשפט לבקר הסכמים קואליציוניים".

פלדמן ציין סעיפים בעייתיים בהסכם הקואלציוני, כמו למשל נושא המינויים, איסור על הכנסת לחוקק במשך חצי שנה ואיסור לפטר שרים. בעיניו מדובר בטובות הנאה. "אם באמת הבסיס של פניית חברי הכנסת לנשיא המדינה הוא ההסכם הקואליציוני, ואין ספק שמחר תקבעו שהוא שערורייתי לחלוטין וגם מרבה את הונם הפוליטי של החברים, הפנייה היא פסולה ובטלה. לכן, הטענה שלנו היא כפי שהסכמים פוליטיים עומדים לביקורת כך גם הפנייה של חברי הכנסת".