שתף קטע נבחר

צילום: תדמית

התוכנית למניעת התאבדויות קוצצה, אין פיקוח ראוי על מניעת הטרדות מיניות | דו"ח המבקר

מבקר המדינה מצא שמשרדי הבריאות והחינוך לא אוספים מידע על אנשים שפגעו מינית, וכך הם יוכלו לעבוד במקומות אחרים ועלולים להמשיך לפגוע. עוד עלה כי התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות זוכה להצלחה בשטח, אך רק 71 רשויות הצטרפו אליה

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב') מצביע על כשלים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות - רק 71 רשויות מקומיות משתתפות בה למרות ההצלחה במניעת התאבדויות. כמו כן, עלה כי אין נתונים מדויקים על נוער בסיכון גבוה והמאמצים לאיתורם לוקים בחסר. עוד מצא המבקר כי הטיפול בהטרדות מיניות במרחב הציבורי ובמגזר העבודה הפרטי לקוי וללא פיקוח של המדינה בנושא.

 

עוד עולה מהדו"ח כי אירועי הטרדה מינית בין עובדי ציבור והציבור הרחב אינם מטופלים באופן מספק והטיפול בהטרדות מיניות במגזר העבודה הפרטי ובמרחב הציבורי לקוי וללא פיקוח ראוי של המדינה בתחום. 

 

מהדו"ח עולה כי קיים תת-דיווח לגורמים הממשלתיים שאמונים על הטיפול והאכיפה בנושא ההטרדות המיניות, חסרים נתונים מקיפים ועדכניים בנוגע להיקף התופעה במרחבים השונים וקיימים פערים ניכרים במערך התמיכה, הטיפול והאכיפה בתחום. ככל שמתרחקים ממעגל הגופים הממשלתיים והציבוריים למעגלי הציבור הרחב – מערכות הטיפול פחות טובות.

 

 

 

דו

דו

ממסקנות הדו"ח עולה כי מספר התלונות ביחס למספר עובדי המדינה (595 תלונות על הטרדה מינית בשנים 2018-2015) מלמד ככל הנראה על תת-דיווח. ממונות על מניעת הטרדה מינית במשרדי הממשלה הצביעו בשאלון אנונימי על כך שאין להן מעמד מוסדר בהליך המשמעתי שמתנהל במשרד וכי נציבות שירות המדינה לא תמיד מעדכנת אותן, ובאמצעותן את המתלוננות, על סיום הבירור – מה שמקשה עליהן לתמוך במתלוננת.

 

המבקר בחן את הממשק בין משרדי הבריאות והחינוך עם האזרחים והגיע למסקנה כי הנהלים שעוסקים בהטרדות מיניות בשני המשרדים אינם נותנים מענה מלא והאמצעים לטיפול בהן אינם מספקים. הוא ציין כי האינטראקציות הבין-אישיות ופערי הכוח הופכים את ההתמודדות של מערכות אלו עם נושא ההטרדות המיניות למורכבת במיוחד, בין היתר מכיוון שמדובר באוכלוסיות של קטינים וחולים וכן מכיוון שלהטרדה מינית יש מנעד רחב של צורות וביטויים.

 

בבדיקה במשרד הבריאות נמצא שאין איסוף מידע על פוגעים, וכך הם עלולים לעבור בין מקומות עבודה ולפגוע שוב. גם במשרד החינוך, מערכת המידע המשמעתית אינה מאגדת את כלל המידע על בגירים שפגעו בקטינים, ובהיעדר נתונים מרוכזים פוגעים עלולים לחזור ולפגוע בתלמידים ובתלמידות.

שאול שמאי (צילום: מוטי קמחי)
שאול שמאי, הורשע בביצוע מעשים מגונים בקטינות. משרד החינוך לא מאגדים את המידע על בגירים שפגעו בקטינים(צילום: מוטי קמחי)

בנוסף, משרד החינוך לא משתמש בכלים הקיימים ברשותו ומאפשרים לפטר עובד הוראה כאשר תלונת קטין על הטרדה מינית לא הגיעה לכלל הרשעה פלילית. כמו כן, כבר שנים רבות שהמשרד לא עדכן את חוזרי המנכ"ל שעוסקים בפגיעות מיניות.

 

בנוגע להטרדות מיניות בשוק העבודה הפרטי, המבקר מצא שהסמכויות שהוקנו לכמה גורמים ממשלתיים רלוונטיים הן מצומצמות ואין גורם שאמון על הטיפול בכך. גם בנושא ההטרדות המיניות במרחב הציבורי נקבע כי בהיעדר גורם ממשלתי שאחראי לכך, מוטרדות יכולות להגיש תלונה פלילית או לתבוע בתביעה אזרחית. עם זאת, נמצא מיעוט בולט של תלונות פליליות, ועוד פחות מכך תביעות אזרחיות.

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מתייחס בחומרה רבה ובכובד ראש למקרים של הטרדות מיניות וכאשר מתקבל מידע הוא מטופל מיד. לנוכח חשיבות הנושא ובעקבות דו"ח המבקר הקודם, עלתה לאוויר ביולי 2017 מערכת ניטור חדשה. המערכת מאפשרת לקבל מידע אודות מקרים של עובדי הוראה שהיו מעורבים במקרים פליליים או משמעתיים. אירועים אלה מטופלים יחד עם נציבות שירות המדינה. אופן הטיפול במקרים של הטרדות בילדים שמגיעים למשרד הוא מיידי, נשקל לגופו ומותאמת לו תוכנית התערבות בהתאם לגיל הילדים וחומרת המקרה. המשרד נוקט בקשת רחבה של פעולות הסברה למניעת מקרים של הטרדות".

 

למרות ההצלחה: תקציב התוכנית למניעת התאבדויות קוצץ

רק 71 רשויות מקומיות, כ-28% מכלל הרשויות בישראל, מפעילות את התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות, זאת למרות שברשויות שהפעילו את התוכנית חלה ירידה של 13% בשיעור מקרי ההתאבדות בין 2012 ל-2017. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

דו

מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שבשנים 2014-2019 הקטין משרד הבריאות את תקציב התוכנית בכ-54% מהתקציב הייעודי שלה (מתקציב של 110 מיליון שקלים ל-51 מיליון). הכספים שקוצצו הועברו לתקצוב תוכניות אחרות של המשרד ולא חולקו בין הדרישות של המשרדים הנוספים ששותפים בתוכנית.

 

משרד הבריאות לא כינס באופן סדיר את צוותי ההיגוי ולא גיבש תוכנית עבודה רב-שנתית להפעלת התוכנית. בדו"ח מצוין כי משרד הבריאות, כמוביל התוכנית, הקים יחידה למניעת אובדנות, אך פעל תוך התבססות על פורומים פנים-משרדיים והחליט לבדו בנוגע לתוכנית העבודה השנתית, ללא מעורבות משרדי הממשלה הנוספים.

 

עוד עלה שמשרדי הממשלה לא קבעו את מניעת ההתאבדות כאחד מיעדי המשרד הרוחביים ולא ניתנה לנושא עדיפות. משרדי הרווחה והקליטה לא גיבשו נוהלי עבודה, לא אספו נתונים ולא פיתחו תוכנית מניעה בראייה רחבה בקרב האוכלוסיות שנמצאות בסיכון לאובדנות ובאחריות המשרדים.

דו

הדו"ח מציין כי משנת 2016 הפסיק משרד החינוך לקיים ועדות בדיקה של אירועי התאבדות וניסיונות התאבדות של תלמידי בית ספר. כמו כן, עדיין לא הושלמו מהלכים להקטנת הנגישות של כלי נשק לגבי מי שקיים לגביו מידע בדבר סיכון להתאבדות.

 

במישור החיובי ציין המבקר כי המועצה הלאומית למניעת אובדנות פועלת באופן סדור לקיבוץ הידע וההתמחות בנושא מניעת התאבדויות בישראל. במחוז חיפה הוקם פורום שכולל נציגים ממשרדי הבריאות, החינוך והרווחה וקופות החולים במחוז לשיתוף פעולה בטיפול בתלמידים עם סיכון לאובדנות. 

 

המבקר ציין לטובה את צה"ל שמיישם מאז 2006 תוכנית למניעת אובדנות, שעד לשנת 2018 הקטינה את שיעור מקרי ההתאבדות בקרב חיילים ב-75%.

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "נושא ההתאבדות מהווה את אחד מיעדי הטיפול המרכזיים של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי. בתוך כך, נערכו כנסים להיכרות עם התופעה והטיפול בה במטרה להגביר את המודעות ולהרחיב את 'שמורי הסף'. כמו כן קודמו פעילויות נוספות בהן הקמת מערך מדריכים יועצים מומחין בתחום והכשרת פסיכולוגים חינוכיים בנושא. בנוסף, פותחה תוכנית לדיבור ישיר עם מתבגרים על הסיכון, שזוכה להערכה רבה ממיטה המומחים בארץ ובעולם".

 

פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית מסר בתגובה לדו"ח: "התוכנית הלאומית למניעת אובדנות הייתה נהדרת בשלבי התכנון ואף בשלבי הביצוע, רק לא בשלבי ההתנערות. בפועל אנחנו רואים חוסר תיאום, היעדר שקיפות, אי סדרים בניהול ותקיעת תקציבים. משרדי הממשלה מנסים להיפטר מהתוכנית החשובה הזו, אין מי שלוקח אחריות, אין מבוגר אחראי במשרדים, אין חמלה ואין אנושיות".

 

הנהלים לא הוסדרו ובני הנוער "נופלים בין הכיסאות"

המבקר עסק בטיפול בבני נוער בסיכון גבוה, שמתקשים בתפקוד האישי והחברתי ועוברים תהליכי ניתוק עד כדי הידרדרות לעבריינות. למשרד הרווחה אין נתונים על מספר ומיקום בני הנוער בסיכון גבוה והפעולות לאיתורם לוקות בחסר.

דו

עוד עולה כי למעט נתונים על התלמידים שנמצאים בסכנת נשירה ומשובצים במסגרות חינוך ייעודיות שמפעיל משרד החינוך, אין בידיו מידע מלא על היקף תופעת "הנושרים הסמויים" (תלמידים שמרבים להיעדר, בעלי הישגים לימודיים נמוכים, תחושת ניכור כלפי בית הספר ובעיות התנהגות ובעיות חברתיות בבית הספר).

 

המבקר מתח ביקורת על כך שמשרדי החינוך והרווחה לא הסדירו ביניהם תהליכי עבודה בכל הנוגע למסגרות היום לשיקום נוער בסיכון גבוה, ובעקבות כך בני הנוער "נופלים בין הכיסאות". הם אינם מאותרים ואינם מטופלים בזמן. כמו כן, משאבי המשרדים לא מרוכזים תחת קורת גג אחת וכך הם אינם מאוחדים באופן יעיל.

 

לפי נתוני משרד הרווחה, שהוצגו בדו"ח, בשנת 2018 חיו בישראל כ-550 אלף ילדים, בני נוער וצעירים עד גיל 25 בסיכון. כחמישית מהם, 110 אלף, בניתוק או בסיכון גבוה. 17,200 בני נוער היו במרכזי חינוך טכנולוגי של משרד החינוך ובמסגרות יום בקהילה של משרד הרווחה (מפתנים ומית"רים).

 

מהדו"ח עולה כי המענה של משרד הרווחה במסגרות יום בקהילה הוא מצומצם והדבר בא לידי ביטוי במחוז דרום, ובייחוד לגבי אוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים כמו בני נוער חרדיים ומהמגזר הבדואי.

 

 

בשנת 2019 נרשמה עלייה במקומות שהיו לנערים במסגרות של רשות חסות הנוער (הוסטלים, פנימיות וחלופות מעצר) – 827 מקומות לעומת 648 מקומות בשנת 2009. בשנתיים האחרונות נסגרו 14 מסגרות של חסות נוער. לפי הדו"ח, העלות השנתית של שהות נער במסגרת חוץ-ביתית במעון ממשלתית (כ-444 אלף שקלים) היא פי 16 ביחס למסגרת יום בקהילה-מית"ר, שעומדת על כ-26,700 שקלים.

 

לפי הדו"ח, 195 בני נוער המתינו להשמה במעונות הממשלתיים בשנת 2019, לעתים גם במשך חצי שנה. עם זאת, משנת 2008 קטן בכשני שלישים מספר הממתינים, ובשנתיים האחרונות הפנה משרד הרווחה משאבים ותשומת לב ניכרים להגדלת התפוסה במעונות ולהרחבתם.

 

בביקורת שערך מבקר המדינה התגלו ליקויים שנמשכים כבר שנים בהפעלת המעון הממשלתי לנערות "מסילה" שבמושב אורה ליד ירושלים. בין היתר התגלה מחסור בתנאים בסיסיים, הן בהיבטים פיזיים והן בהיבט טיפולי-נפשי, מחסור בכוח אדם מיומן ואי יציבות ניהולית. בדו"ח צוין כי משרד הרווחה החל לפעול בנושא.

מלחמה על סגירה סגירת הוסטלים ל נערות בסיכון סיכון ב ירושלים אחד ההסוטלים ()
מעון לנערות בסיכון. 195 בני נוער המתינו בשנה שעברה להשמה במעונות

בנוסף, נטען שמשרד הרווחה לא ערך סקר לבחינת מאפייני הנערים במעונות הממשלתיים והצרכים הטיפוליים שלהם ושל משפחותיהם. בין היתר לא גובשו תוכניות או הנחיות לטיפול בפגיעות מיניות ולחינוך מיני, לטיפול ולייעוץ פסיכולוגי וכן לטיפול משפחתי.

 

עוד צוין בדו"ח כי צוותי המעונות הממשלתיים שמשתמשים באמצעי ריסון פיזיים כלפי בני הנוער לא קיבלו הכשרה והדרכה כנדרש. משרד הרווחה לא קבע נוהל שמסדיר את השימוש באמצעים ולא את מנגנון הפיקוח על השימוש.

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד הצליח להפחית את הנשירה הישירה במערכת החינוך וכיום היא פחות מ-1%. המשרד פועל כיום להתמודד עם הנשירה הסמויה ומשנת הלימודים הבאה הוא יחל בפיילוט לילדים בסיכון ביסודי באמצות שילוב חונכות. כמו כן, הוא יתמקד בגיבוש מענים לנוער בסיכון בכיתות גבוהות בחטיבה העליונה שמצויים בתהליכי נשירה, תוך פיתוח כלים לאיתור מקיף יותר של תלמידים בסיכון בנשירה סמויה בתוך כותלי בתי הספר".

 

הוועדות הרפואיות בביטוח לאומי: "איכות שירות לא מספקת"

מבקר המדינה עסק בדו"ח השנתי בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי וקבע כי איכות השירות בוועדות אינה מספקת. הדבר מתבטא בין היתר במשך זמן ההמתנה הארוך לקבלת החלטה בוועדה (113 ימים בממוצע בוועדת נכות מעבודה), בשונות בין זמני ההמתנה בסניפים השונים, בשיעור גבוה של עצירת דיונים ועוד.

 

בדו"ח נטען כי המבנה הארגוני של מערך הוועדות, שמאופיין בריבוי מנהלים, אינו יעיל. כעשור לאחר פרסום הדו"ח הקודם בנושא, ולאחר המלצות של ועדות שונות לשנות את המצב, המטרה המוסכמת שלפיה יש לשפר את המבנה הארגוני והתפעולי של הוועדות הרפואיות טרם הושגה.

 

 

לאורך השנים נעשו ניסיונות להסדיר את תהליכי עבודת הוועדות הרפואיות ולהגדיר בבירור את הגורם שאחראי לניהולן ואת סמכויותיו – אך הם לא צלחו. המבקר ממליץ שהביטוח הלאומי ישקול מינוי אחראי שיהיה כפוף למנכ"ל והוא ירכז וינהל את כל מערך הוועדות הרפואיות. בנוסף, הומלץ לבחון הקמת מרכזים אזוריים לוועדות הרפואיות שיוכפפו לאותו אחראי.

 

מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שתהליכי בקשת הפטור ממס הכנסה והזימון לוועדות הרפואיות אינם מונגשים באופן מקוון. הוא המליץ לביטוח הלאומי ולרשות המסים לבחון כיצד ניתן לשפר את הנגשת השירות והמידע לאזרח במסגרת הליכי התביעה, לרבות תשלומי שוברים ומילוי בקשות. בנוסף, הומלץ כי רשות המסים תעביר מידע לגופים הרלוונטיים לשם מיצוי זכויות הנישומים, כמו הנחה בארנונה, בכפוף להסכמתם.

 

הדו"ח העלה חשש כי רבים מהקשישים הסיעודיים שאינם זכאים לגמלת סיעוד ומעסיקים עובד זר אינם מודעים לזכאותם לפטור ממס הכנסה, זאת בעקבות הנתון שלפיו 93% מאותם הקשישים לא מיצו את זכותם להיבדק בוועדה לפטור ממס הכנסה. המבקר ציין כי הביטוח הלאומי, רשות המסים ורשות ההגירה אינם פועלים באופן מספק להבאת המידע לידיעתם.

 

במישור החיובי, המבקר ציין כי הביטוח הלאומי נקט בפעולות שונות לאורך השנים כדי להגדיל את שביעות רצון הציבור, בין היתר באמצעות קידום יוזמה להענקת שירות של ייעוץ והכוונה לוועדות הרפואיות ללא עלות במסגרת "יד מכוונת".

 

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "מדדי השירות מעידים כי השירות בוועדות עבר בשנים האחרונות כברת דרך משמעותית לטובה ואנו נחושים להמשיך ולהשתפר. אנו לא נחים על זרי הדפנה, בחנו בתשומת לב את המלצות המבקר עוד בטרם תחילת משבר הקורונה וחלק ניכר מהן יושמו ושולבו בתוכנית העבודה השנתית בביטוח הלאומי. כך לדוגמה, הוצאנו חוזר המטמיע תהליך עבודה אחיד לאגפים ולסניפים ואנו בוחנים אפשרות לשינוי במבנה הארגוני של ניהול הוועדות הרפואיות והשירות לציבור שיהוו רפורמה משמעותית ושדרוג לכל המענים לציבור הפונים אלינו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים