הכנסת האריכה את איכון שב"כ בשלושה שבועות: "עדיף על סגר"

ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים אישרה הבוקר (יום ג') את המשך איכון שב"כ בשלושה שבועות לצורך קידום חקיקה. מנתונים המתפרסמים בסקירה ששלח הצוות המשפטי לוועדת חוץ וביטחון עולה כי כ-7% ממקבלי המסרונים, שהם 5,516 בני אדם, אובחנו כחולי קורונה. צוין כי ייתכן שחלקם היו נכנסים לבידוד ממילא עקב חקירה אפידמיולוגית, ואין פירוש הדבר שכולם נכנסו לבידוד רק בעקבות האיכון.

אתמול ביקשה הממשלה להאריך את המעקב אחר חולי קורונה, במקביל לניסיון לעגן אותו בחקיקה. למרות בקשת הממשלה להאריך את המעקב בשישה שבועות, הוא הוארך כאמור רק עד 26 במאי.

ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, אמר בדיון: "אנחנו חושבים שבעת הזו, למרות שהנתונים טובים, פוטנציאל ההדבקה גדל ואנחנו צריכים כלי שיאפשר פעילות כירורגית מהירה, שתקטע את שרשרת ההדבקה ותאפשר לאוכלוסייה להמשיך בחייה. אין לנו חלופות זמינות מתאימות לצורך הזה. אנחנו ממשיכים לחפש חלופות, והאפשרות להפעיל את שב"כ איננה עדיפות ראשונה".

ח"כ יאיר לפיד תהה בשאלה לבן שבת אם היה מסכים להפעיל איכון גם בעניינים אחרים. "יש בישראל לא מעט תאונות ויש יותר הרוגים בתאונות, אתה היית מסכים לנטר כל מכונית שעוברת את המהירות המותרת?" - ראש המ"ל ענה כי הפגיעה שנוצרת מהאיכון "עדיפה על פני יצירת סגרים פעם אחר פעם".

יו"ר הוועדה אשכנזי(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

ח"כ משה (בוגי) יעלון קרא להפסיק את השימוש בכלי. בדבריו לבן שבת אמר: "מי כמוך מבין שהשימוש בכלי הזה הוא כלי דרקוני, שבהחלט מפר את האיזון בנוגע לשמירת הפרטיות של אזרחינו. אני לא רואה שימוש במדינות אחרות בכלי הזה". יעלון טען: "הבעיה העיקרית זה ניהול כושל".

ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, שהזהירה בדיון הקודם של הוועדה מפני השלכות הפסקת איכון שב"כ, אמרה הבוקר כי "אנחנו לא צריכים לזלזל באויב שנמצא מולנו, המערכה לא הסתיימה עדיין". לדבריה, "הדרך הכי יעילה כדי לעצור את שרשרת ההדבקה זה לדעת את כל המגעים ולהכניס אותם לבידוד". סדצקי גם התייחסה להקלות, והסבירה כי "זה לא שאנחנו יכולים להתחיל להתחבק ולהתנשק אחד עם השני, אבל הנושא הוא מאוד מורכב - יש מחיר מאוד כבד גם לבדידות".

בסקירה שנשלחה טרם הדיון נכתב כי "יש לאפשר משך זמן מתאים להתנעת הליך החקיקה, כדי לוודא שהחקיקה שתונח על שולחן הכנסת תהיה תוצר של עבודת מטה ממשלתית מעמיקה ומסודרת. ואולם, יש להבטיח כי לכנסת ייוותר די זמן לקיים דיונים בהליך שראוי שיהיה 'מזורז אך לא חפוז', בהתחשב במשמעות של הפעלת שירות חשאי למשימה שאינה ביטחונית, ובהתחשב בהשלכות ההסדר על הזכות לפרטיות של אזרחי המדינה".

"המערכה לא הסתיימה". פרופ' סדצקי(צילום: עמית שאבי)

חברי הכנסת גדעון סער ואיילת שקד טענו כי אין להטמיע את תקנת החירום בחקיקה. לדברי שקד, "פסיקת בג"ץ היא טעות. אני חושבת שאפשר להאריך בחודש את האיכון ונתכנס כאן, ואז נראה אם להמשיך בתהליך של חקיקה". היא הוסיפה: "צריך להאריך את השימוש בכלי בגלל שאנחנו פותחים את הכלכלה. זה שהשב"כ מפעיל את הכלי ולא חברות פרטיות, זה כדי שכמה שפחות אנשים יתעסקו עם המידע".

הדיונים החלו, כזכור, לאחר הכרעת בג"ץ שהתנה את המשך השימוש בטכנולוגיה הזו בחקיקה. בפסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשבוע הזהירה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות: "עלינו לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעימם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק, של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה".

לדבריה, "לא ניתן יהיה להסמיך את שב"כ לסייע בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע לחוק השב"כ, וככל שמבקשת המדינה להמשיך ולהסתייע באמצעים המצויים בידי שב"כ, עליה לפעול לצורך עיגון הסמכה כזו בחקיקה ראשית. ככל שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף, שלא יעלה על שבועות ספורים, על מנת לאפשר את השלמתו של הליך זה".