גם המדינה אחראית לאפליית קייסים אתיופים
לאורך שנים סירב הממסד להכיר במעמד של מנהיגי העדה, וגם לאחר מכן המשיכו להפלות אותם. פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה עשה סדר
פרשת אפליית הקייסים והרבנים בני הקהילה האתיופית שהועסקו במועצות דתיות בהוראת המדינה: בפסק דין חריף
שחשף את ההתנהלות הקלוקלת כלפי אנשי הדת הורו שופטי בית הדין הארצי לעבודה לערוך בדיקה מעמיקה לגבי זכאותם להפרשי שכר החל מ-1992 – המועד שבו הורתה הממשלה למועצות הדתיות לשבצם לעבודה אחרי שנים שסירבו להכיר בהם כעובדים מן המניין. עם זאת בוטל הפיצוי שפסק להם בית הדין האזורי בבאר שבע על הפרת חוק שוויון הזדמנויות.
עוד נקבע שאין ספק שננקטה אפליה מתמשכת כלפי אנשי הדת בני הקהילה האתיופית, שהחלה בכך שהממסד הדתי לא קיבל אותם לחיקו והמשיכה בתנאי ההעסקה שלהם.
ההליך החל בתביעה שהגישו הקייסים, הרבנים ויורשיהם של מי מהם שנפטרו, באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד ועו"ד מאיה עובדיה. בתביעה נטען כי מאז שהממשלה חייבה את המועצות הדתיות לקבל אותם לעבודה הם לא קיבלו את השכר והזכויות המגיעים להם. בתביעה, שהוגשה נגד המדינה ושמונה מועצות דתיות, נדרשו בין היתר הפרשי שכר וזכויות רטרואקטיביים – מיום העסקתם.
בפסק דין שניתן לפני כארבע שנים בבית הדין לעבודה בבאר שבע נקבע כי המדינה והמועצות הדתיות, שהעסיקו את התובעים במשותף, הפלו אותם לרעה בשכרם וביחס הכללי כלפיהם. משכך, הן חויבו לשלם לכל אחת מהתובעים פיצויים של 50 אלף שקל על הפרת חוק שוויון הזדמנויות. עוד נקבע כי בשלב הזה פסק הדין רק מצהיר על זכותם של התובעים לקבל הפרשי שכר, והמדינה חויבה לערוך חישוב פרטני לכל אחד. לבסוף חויבו הנתבעות בהוצאות משפט של 75 אלף שקל.
לאחרונה פרסם בית הדין הארצי לעבודה את פסק דינו בערעור שהגישו המדינה והמועצות. השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק הדגישו שהחומר הראייתי מעיד על כך שלפחות חלק מהתובעים קיבלו שכר בחסר, וכי המדינה ידעה על כך אך התנערה מהמחויבות המוצהרת שלה לפעול לתיקון העוול.
ארכיון(צילום: אלכס קולומויסקי)
אחת הטענות של המדינה בערעור הייתה שכלל לא הייתה המעסיקה של התובעים. הטענה נדחתה לאחר שנקבע כי ההכרה במדינה כמעסיקה ביחד עם המועצות נכונה וצודקת בנסיבות הייחודיות. זאת נוכח העובדה שהיא זו שהורתה למועצות להעסיק את התובעים, העבירה להן מימון לצורך תשלום שכרם וקבעה את תנאי ההעסקה הייחודיים שלהם. יתרה מכך, שלילת מעמדם כעובדי מדינה עשויה לפגוע בזכויותיהם ובסיכוי שלהם לקבל את המגיע להם.
עם זאת, השופטים החליטו לבטל את הפיצוי שנפסק לפי חוק שוויון הזדמנויות. נקבע כי למרות העובדה שהתובעים הופלו מחמת מוצאם בניגוד לחוק, לא היה מקום לפסוק להם סעד שלא דרשו במפורש בתביעה.
בסיכומו של דבר נקבע כי לנוכח הכשלים בהתנהלות כלפי התובעים יש לערוך בחינה מעמיקה לגבי הזכאות של כל אחד מהם להפרשי שכר רטרואקטיביים. הבדיקה תיערך בבית הדין האזורי, כשבניגוד לקביעתו, התובעים הם אלה שיצטרכו להציג ראיות ולהוכיח את הסכומים המגיעים להם. בצד זאת, הומלץ לצדדים להימנע מהליך נוסף ולסיים את המחלוקת בהסדר מוסכם ומכובד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערות: עו"ד דנה מנחה מטעם המדינה, עורכי דין נוני חסון, ליאור אייזנפלד, ראובן וייס, אייל ינון וחגי וגנפלד בשם המועצות הדתיות
- ב"כ המשיבים (התובעים): עו"ד אלכסנדר ספינרד , עו"ד מיה עובדיה
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
