שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    להשבית את הנגיף: אנזים הפרוטאז על הכוונת

    מדובר בגישה מבוססת מיקור המונים לזיהוי מולקולות קטנות שיוכלו להיקשר ולעכב אנזים מרכזי במחזור החיים של נגיף הקורונה. צפו בד"ר ניר לונדון ממכון ויצמן למדע מסביר על המחקר

     

     

     

    המחקר במעבדתו של ד"ר ניר לונדון מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע מכוון לזיהוי חומרים שיתמקדו באנזים הפרוטאז העיקרי של נגיף קורונה (SARS-CoV-2) - אנזים מרכזי במחזור החיים של הנגיף, החיוני ליכולתו להשתכפל ולשגשג.

     

    ד"ר לונדון מוביל את הפרויקט יחד עם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, מרכז סלואן קטרינג לחקר הסרטן וחברת הביוטק מקליפורניה PostEra. המדענים מפתחים גישה מבוססת מיקור המונים לזיהוי מולקולות קטנות שיוכלו להיקשר ולעכב את החלבון הנגיפי, וכך יעצרו את הנגיף ויפעלו נגדו. השותפים במחקר כבר אפיינו את מבנה אנזים הפרוטאז העיקרי של הנגיף.

     

    עוד כתבות באתר מסע הקסם המדעי של מכון ויצמן למדע

    לחמוק מבעד להגנות של הקורונה

    איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

    סגר לסירוגין

     

    ד"ר לונדון וחברי קבוצת המחקר שבראשה הוא עומד פיתחו בעבר שיטה מתקדמת לזיהוי מעכבים פוטנציאליים עבור חלבונים רבים. באחרונה הם חוקרים את חלבון הפרוטאז של נגיף הקורונה (תוך שימוש בדוגמאות שנשלחו מבריטניה) וכבר זיהו מעכבים ראשוניים מבטיחים, שיוכלו לשמש נקודת מוצא לפיתוח תרופות נגד הנגיף. קבוצת המחקר מאוניברסיטת אוקספורד הצליחה להראות כיצד תרכובות אלה נקשרות לאתר הפעיל של האנזים הנגיפי - ממצא שעשוי לזרז משמעותית פיתוח תרופה.

     

    הדרך לחיסון קרובה משחשבנו? נגיף הקורונה (צילום: Shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

     

    עד כה זיהה הצוות הבין-לאומי קרוב ל-80 חומרים ראשוניים, בערך מחציתם תוך שימוש בטכנולוגיה ממעבדתו של ד"ר לונדון. כדי לצמצם את טווח האפשרויות, ולהתמקד בחומרים בעלי פוטנציאל גבוה, משתמשים המדענים במודלים חישוביים של חברת PostEra. מודלים אלה – שמבוססים על למידת מכונה – יאפשרו לזהות את החומרים העדיפים למטרה זו, ואף יציעו הרכבים של חומרים חדשים. בדרך זו תושג האצה משמעותית בתהליך.

     

    כדי לשתף במאמץ המחקרי מדענים רבים מרחבי העולם, החוקרים העלו לרשת אתגר למיקור המונים ("קראוד סורסינג"), שקרא למומחים מתחום הכימיה התרופתית ותכנון תרופות מבוסס-מחשב לתכנן מולקולות טובות יותר על סמך הממצאים הראשוניים. יותר מ-4,000 הצעות הוגשו עד כה, והאתגר נמשך. לאחר זיהוי תרכובות פוטנציאליות, ייכנסו לתמונה ארגוני מחקר שיכינו אותן ויבחנו את בטיחותן.

     

    תרכובות ניסיוניות אלה יישלחו במקביל למעבדות מחקר ברחבי העולם – בכללן, מכון ויצמן למדע – שם תיבחן פעילותן נגד אנזים הפרוטאז של נגיף הקורונה. בהמשך, ייבדקו תרכובות מבטיחות על דגימות נגיף שבודדו מחולים וייוצרו חומרים תרופתיים פוטנציאליים. כדי להימנע מעיכובים ביורוקרטיים הסכימו החוקרים לשתף את כל הנתונים שלהם באופן מלא וגלוי.

     

    החוקרים מקווים כי האצת המחקר מתוך שיתוף פעולה עם חברות בתחום המחקרים הקליניים תוביל לפיתוח תרופה פוטנציאלית לנגיף הקורונה, והיעד הנוכחי להגיע למבחנים פרה-קליניים בבעלי חיים בתוך חצי שנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    נגיף קורונה. הדמיה
    צילום: Shutterstock
    מומלצים