שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מנזקי הקורונה: מטופלים דוחים טיפולים ומסכנים חיים

    ההגבלות בתנועה בגלל הקורונה הביאו לתופעה מדאיגה של דחיית טיפולים רפואיים שעלולים להידרדר למצבים מסכני חיים ואף למוות. כך חשוב להמשיך ולטפל בבעיות הרפואיות השוטפות

    בשיתוף אסותא

     

    שגרת הקורונה נמשכת כבר חודשיים והעולם משותק כמעט כולו. האזהרות, כמו גם החשש לצאת מהבית, גורמים לתחושה שהחיים נמצאים בהמתנה. אבל למרבה הצער, אנשים ממשיכים לחלות, לסבול מכאבים, להיפגע ולהיחבל. וכך, מקרים שלפני משבר הקורונה היו יכולים להיגמר בטיפול מהיר או בניתוח פשוט, מסתבכים בשל מטופלים שנמנעים מלהגיע למרפאות ולבתי החולים.

      

    את תופעת הדחיינות ההולכת וגואה אפשר לחוש היטב בתחום הצנתורים. "רוב הצנתורים הם לא ברי דחייה, הפעילות שלנו נחשבת לדחופה ולכל אורך התקופה המשכנו בפעילות רגילה. כל הצוותים הרפואיים זמינים לחלוטין", אומר פרופ' ישראל ברבש, קרדיולוג מצנתר מהמרכז הישראלי לרפואת לב אסותא. "הבעיה היא - ואני חייב להגיד שזה מעט משתנה - היא לא הצוותים הרפואיים או היכולות שלהם, אלא מטופלים שנמנעים מלפנות להערכה רפואית לבבית מחשש שייחשפו לנגיף הקורונה".

     

    כל דקה היא קריטית אצל אנשים שסובלים מתסמינים של תעוקת חזה חדשה או מחמירה, מסביר פרופ' ברבש. "יש סיכון שאותה תעוקה תתפח לאירוע לבבי או להתקף לב. אנשים שהגיעו יום או יומיים אחרי שחוו כאבים בחזה, שיכולים להיות ביטוי להתקף לב - וברוב המקרים זה אכן היה התקף לב - איחרו את הרכבת. הם אמרו לעצמם שאולי זה ישתפר ומשכו עוד קצת. התקף לב נגרם בשל חסימה של עורק, ואם אנחנו לא פותחים את החסימה ומחדשים את אספקת הדם בטווח של שעתיים-שלוש, הנזק שנגרם ללב הוא בלתי הפיך".  

     

    התקף לב (צילום: shutterstock)
    לא לדחות. לפנות לרופאים אם יש צורך(צילום: shutterstock)

     

    יש מספרים על כמות האנשים שהגיעו במצבים מסכני חיים לבתי החולים?

    "אנחנו מתחילים לקבל סטטיסטיקות מהעולם, שמצביעות על גידול בכמות האנשים שהגיעו מאוחר מידי לבתי החולים בחודש וחצי האחרונים בהשוואה לתקופות קודמות. אין לנו עדיין מספרים מדויקים בארץ, אבל כל מצנתר בבית חולים בארץ רואה את העלייה הזו. אנשים שחוו התקף לב מגיעים אחרי יומיים עם מה שנקרא 'אוטם מבושל'. כלומר, העורק גמור. גם אם נחדש את הזרימה לעורק החסום, הנזק הוא בלתי הפיך. ואז אנחנו מטפלים בסיבוכים של התקפי לב, שיכולים להוביל לאי ספיקת לב ולמצבים קשים שלרפואה עדיין אין פתרון טוב בשבילם".

     

    האם בתקופה שלפני הקורונה לאנשים הייתה יותר מודעות לאירועים לבביים, והם הגיעו בזמן לטיפול?

    "הסטטיסטיקה בארץ היא מצוינת - מעל 90% מגיעים בזמן ומקבלים טיפול להתקפי לב על ידי צנתור בזכות מודעות הציבור והעבודה של מגן דוד אדום. הקורונה גרמה לנו ללכת ארבעה צעדים אחורה, ואנשים משלמים מחיר גבוה".

     

    דחיית טיפולים היא לא תופעה חדשה תוצרת משבר הקורונה. היא הייתה קיימת גם לפני כן, אבל כעת היא הפכה לרחבה ולמדאיגה יותר, מעידים רופאים ואנשי מקצוע. "התופעה אופיינית לאוכלוסיות רבות. בייחוד כשמדובר ברפואה פולשנית - אנשים לא מטפלים בבעיה עד שהיא לא הופכת לחריפה", מסביר ד"ר ואדים בנקוביץ', מייסד מרכז יונתן - המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב. בנקוביץ' מאמין כי בקרוב יהיה גל אדיר של מטופלים מסובכים. "הסכר שנוצר מבלימת שגרת הטיפולים ייפתח בסופו של דבר, ואז כל המרפאות יתמלאו וייווצר פקק".

     

    בדיקות כמו MRI, אולטרסאונד, ממוגרפיה וסי.טי הן עוד תחום שסובל בחודש וחצי האחרונים מתופעת הדחייה, וגם במקרה הזה היא עלולה לסכן חיים. "מהתרשמותי, הגיעו אלינו יותר אנשים שנדרשה אצלם התערבות מיידית. אני יודעת על לפחות שני מקרים של אנשים שנפטרו בגלל שפחדו להגיע לבדיקות", מציינת ד"ר מיכל גינדי, מנהלת מערך הדימות של אסותא, ומבהירה כי אמנם החשש מפני הידבקות בקורונה מובן, אך לא מוצדק. "לא ידוע על מקרה אחד של נדבק בקורונה במכוני דימות בשום מקום".

     

    גם ד"ר גינדי נתקלה בחודש וחצי האחרונים במספר גדול של מטופלים שהגיעו לבדיקות שגרתיות והתברר שהם נמצאים במצבים מסכני חיים ואף גרוע מכך. "היה לנו מקרה של גבר כבן 50 שסבל מקוצר נשימה. שלחנו אותו למיון, והוא פחד ללכת. הוא חזר הביתה וכמה שעות לאחר מכן מצבו החמיר. אמבולנס הוזעק לביתו והוא נפטר בדרך לבית החולים". ד"ר גינדי מעידה על מקרים נוספים של מטופלים שמגיעים לבדיקה אחרי נפילה או חבלה לא רצינית לכאורה, ומובהלים לחדרי המיון בשל מצבים חמורים כמו דימומים במוח.

     

    "אנשים לא מעריכים נכון את חומרת מצבם. כמובן שיש בדיקות שאפשר לוותר עליהן, אבל חשוב להפעיל שיקול דעת. יש לציין כי ישנם לא מעט מטופלים שכן הגיעו לבדיקות, כי הם לא רצו לוותר על תור שחיכו לו הרבה זמן. אנשים לוקחים בחשבון שאם ידחו את הבדיקות שלהם, יהיה להם קשה לקבוע תור מחדש".

     

    "ללכת לטיפול יותר בטוח מללכת לסופר"

    אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בכל מה שקשור לדחייה ולהימנעות מטיפולים היא הגיל השלישי. "שתי הבעיות העיקריות בגיל השלישי אלו הבדידות וחוסר הניידות בשל בעיות תפקודיות. האוכלוסייה המבוגרת נמצאת כל היום בבידוד בגלל הקורונה, הם סובלים ממחלות כרוניות ומוצאים את עצמם בסיטואציות בלתי אפשריות", מציין ד"ר בנקוביץ'.

     

    בני הגיל השלישי הם קבוצת סיכון להידבקות בקורונה, וההמלצה היא להיות בבידוד.

    "ההמלצה הייתה לא לצאת מהבית אם אין צורך. משרד הבריאות מעולם לא המליץ לדחות טיפולים, להיפך. הוא אף היה עקבי בהמלצה הזו. המסר לאוכלוסיית הגיל השלישי הוא ברור - אל תצאו מהבית אם אין לכם למה. אבל לא לצאת לבדיקה רפואית זו טעות, בייחוד כאשר במוסדות שמטפלים בקורונה יש הפרדה ברורה בין המחלקות. מסלולי המעבר הם נפרדים לחלוטין. החשש הוא מובן אבל הוא לא מצדיק דחייה בטיפול בבעיות כרוניות".

     

    איך אדם עם בעיה כרונית יכול לדעת שהוא הגיע למצב מסכן חיים?

    "בכל מה שקשור לבעיות במפרקים, חלק מהאנשים כבר בשלבי הידרדרות מתקדמים. אמנם לא מדובר בסכנת חיים מיידית, אבל חודשיים יכולים להחריף את ההידרדרות מהר מאוד. אנחנו מדברים על אדם שהיה מסוגל ללכת אתמול כמה מטרים למכולת, והיום הוא לא יכול להגיע לשירותים. אסור להגיע למצב הזנחה כזה".

     

    ד"ר בנקוביץ' מדגיש שלדחיית ניתוחים שהם לכאורה אינם דחופים, כמו החלפת מפרק ברך, יש השלכות ברורות. "ההסתגרות בבית גורמת לעלייה במשקל ולירידה במסת השריר אצל אנשים בריאים. אז על אחת כמה וכמה באוכלוסייה המבוגרת שמועמדת לניתוח. הם יגיעו לניתוח במצב הרבה פחות טוב. אנחנו יודעים שתוצאות ניתוח מפרק ברך וזמני ההחלמה ממנו תלויים במצב התפקודי שלפני הניתוח".

     

    זה לא סוד שגם לפני משבר הקורונה הציבור חשש לפנות לחדרי המיון העמוסים. איך אפשר לתת לאנשים תחושה בטוחה בימים אלו?

    "חשוב להפריד בין מוסדות שמטפלים בקורונה לבין כאלו שלא. בבתי החולים, מסלולי המעבר לחולי קורונה הם נפרדים לחלוטין. במוסדות כמו אסותא אין מחלקות קורונה, ואנשים החשודים במחלה לא מגיעים לשם, כך שאפשר להגיד שזה יותר בטוח מללכת לסופר. לאנשים שמתקשים להגיע לבדיקה פתחנו שירות של ייעוץ טלפוני ווירטואלי. אין ספק שהקורונה האיצה את כל ההיבט הדיגיטלי בתחום הרפואה".

     

    ד"ר גינדי: "אנחנו מקפידים מאוד על כל ההנחיות, ונוקטים בהגנות סטריליות גבוהות יותר מבעבר. במכוני הדימות לא מתקבלים לבדיקה אנשים שחולים בקורונה או כאלו שיש להם סימפטומים. כל הצוות ממוגן במסכות, במגן פנים ובכפפות. נוסף לכך, אנחנו מנקים את המכשירים אחרי כל בדיקה, ומשתדלים לבוא במגע פיזי קצר ככל האפשר עם המטופלים".

      

    בשיתוף אסותא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לא להפסיק ללכת לרופאים
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים