הבדיקות הסרולוגיות יוצאות לדרך: 3,000 ייבדקו בבני ברק
מערכת הבריאות תתחיל בשבוע הבא בסקר באוכלוסייה כדי לקבל תמונה על מספר הנדבקים בקורונה שכבר פיתחו נוגדנים. הפיילוט יבוצע בבני ברק וימשיך ל"ערים אדומות" אחרות שבהן שיעור התחלואה גבוה. משרד הבריאות הודיע שנרכשו 250 אלף ערכות. המהלך קיבל את ברכת הרב קנייבסקי
המטרה: תמונה עדכנית על התפשטות הנגיף(צילום: MCT)
בשבוע הבא צפויות להתקיים - לראשונה בהיקף משמעותי - בדיקות סרולוגיות לגילוי נוגדנים לנגיף הקורונה, ובני ברק תהיה העיר הראשונה שתושביה ישתתפו בפיילוט לפני תחילת הסקר הארצי. על פי המתווה שהגיע היום (ב') לידי ynet, קיבל המהלך את ברכתו של הרב מנהיג הציבור הליטאי חיים קנייבסקי, וישתתפו בו קופות החולים ומכון גרטנר.
בניגוד לבדיקות ה-PCR הרגילות המבוצעות כיום שמטרתן לאתר נדבקים, בדיקות הדם הסרולוגיות מאתרות גם חולים שהחלימו וגופם ייצר נוגדנים לנגיף, לעיתים מבלי שהנבדקים יודעים שנדבקו. מטרת הפיילוט בבני ברק והסקר הארצי שיתקיים לאחר מכן ב"ערים אדומות" שבהן אחוזי תחלואה גבוהים, היא לשרטט תמונה עדכנית באשר להתפשטות נגיף הקורונה בישראל. בשבוע שעבר הצהיר מנכ"ל משרד הבריאות כי בכוונת המשרד לערוך בדיקות סרולוגיות בישראל וכי עד כה נרכשו 250 אלף ערכות מסוג IgG.
"הבדיקות הסרולוגיות בעצם לא מראות מה קיים ברגע זה", מסביר ד"ר בועז לב, יו"ר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, שאמון על הפיילוט. "הבדיקות מראות כמה אנשים כבר נפגשו עם הנגיף ופיתחו נוגדנים. אם חליתי לפני חודשיים או שלושה ופיתחתי נוגדנים, נוכל לראות את זה. הבדיקות שנעשות באמצעות המטוש מראות אם באותה נקודת זמן יש את הנגיף או לא, לעומת הבדיקות הסרולוגיות שיכולות להראות כמה מאזרחי המדינה נפגשו עם הנגיף, מעין מפה שאומרת 'זה המצב'".
ארכיון. בני ברק בצל הקורונה(צילום: נדב אבס )
היעד של כמות הנבדקים שהוצב לבני ברק הוא 3,000. ד"ר לב: "אנחנו נדע איפה אנחנו עומדים כי עד היום אנחנו רק משערים. נדע מה עבר עלינו ואולי גם מה צופן העתיד".
מחקר שערך מכון גרטנר על סיכויי ההדבקה של ילדים בנגיף והעברתו לאחרים התמקד גם הוא בבני ברק – אך הסתמך על נתונים קיימים ולא על בדיקות סרולוגיות. על פי הפיילוט, בעיר יידגמו תושבים המשתייכים לאחת משלוש קבוצות. הראשונה היא משפחות שבהן היה חולה מאומת. בין 100 ל-150 משפחות כאלו, שבהן לפחות מבוגר אחד (מעל גיל 18) צפויות להידגם.
הקבוצה השנייה היא משפחות ללא סימפטומים שמתגוררות בבניין שבו התגורר חולה מאומת. כ-100 משפחות צפויות להשתתף במדגם מקבוצה זו. הקבוצה השלישית היא משפחות אקראיות שצפויות להיבחר ולהיות חלק מהמהלך, וגם בהן יידגמו מבוגרים וצעירים.
"השילוב של ילד ומבוגר מאותו בית אב יכול לאפשר להעריך מי קדם למי במחלה באותן משפחות שבהן התוצאות שונות, וכך לתת מידע (אפשרי) על כיוון ההדבקה", נכתב במתווה של משרד הבריאות.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב
גיוס המשפחות בבני ברק ייעשה בתחילה על ידי שיחת טלפון שבה יוסבר למשתתפים על תהליך הבדיקה. ואולם כמה שאלות נותרו פתוחות בשלב הזה באשר לפיילוט בעיר, כמו גם לגבי התהליך בכללותו. "אנחנו כרגע דוגמים חולים מאומתים בבדיקות סרולוגיות על מנת לוודא שהן עובדות", אומר גורם בכיר באחת המעבדות השותפות לפיילוט. "טרם קיבלנו הנחייה מדויקת אם נקיים את הבדיקות בבתי המשפחות או בקופות החולים. המהלך צפוי לצאת לדרך בקרוב אבל עוד אין מועד מדויק. התוצאות הן חיוביות או שליליות, אך השאלה היא כמה זמן עבר מאז מועד ההדבקה כי רק לאחר כחודש בערך מפותחים הנוגדנים. זהו אחד הדברים שאנחנו בודקים כרגע באמצעות החולים המאומתים".
בשבוע שעבר נגשו נציגי משרד הבריאות עם נציגי קופות החולים באשר לסקר הארצי. בסיכום הפגישה בין הצדדים צוין כי "אוכלוסיית המחקר תכלול אנשים שמגיעים לבדיקות דם שגרתיות או מיוחדות. ההנחה היא שההיענות לא תהיה מקסימלית, עם ההערכה שרק כ-10 אחוזים יסכימו להשתתף. במידה שתוצאת הבדיקה תהיה חיובית יהיה צורך בזימון המטופל לבדיקת PCR ובידוד בהתאם".
בטרם יחלו הבדיקות צפוי משרד הבריאות למצוא פתרון גם לטענות ראשי המעבדות שאמרו כי הוספת הבדיקות הסרולוגיות למערך הבדיקות הכולל את בדיקות הקורונה הרגילות ויתר הבדיקות באוכלוסייה שמספרן נמצא בעלייה לאחר החזרה לשגרה – יעמיס על המעבדות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
