שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    עלייה במצוקה הנפשית בקרב חיילים בתקופת הקורונה

    מערך בריאות הנפש ניהל קרוב לאלף מפגשי וידאו עם חיילים בסדיר ובקבע, ובער"ן נרשם זינוק של כ-40% בפניות ממשרתים בצה"ל. "המצוקה תגיע גם מאנשי קבע שבני הזוג שלהם פוטרו מהעבודה", אמר קצין בכיר בחיל הרפואה

     

    חייל בגבול עזה. ארכיון (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    חייל בגבול עזה. ארכיון(צילום: EPA)

    סימנים מדאיגים לעלייה במצוקה הנפשית בקרב חיילים בתקופת הקורונה: קרוב ל-1,000 מפגשי זום וסקייפ נערכו בין חיילים וקב"נים בצה"ל בשיא המשבר, ובעמותת ער"ן לסיוע נפשי זיהו זינוק של 38% בפניות ממשרתים בצבא בחודשיים אחרונים.

     

    לפי נתוני העמותה, 1,710 פניות התקבלו מקרב חיילים, בהן 26 שסומנו כפניות במצבי סיכון. בחלק מהמקרים, אומרים בעמותה, אותרו חיילים שהיו קרובים לשים קץ לחייהם - וטופלו מיידית. בנוסף, בשבועות האחרונים נרשמו שני מקרי התאבדות בצה"ל, מספר חריג ביחס לנתון הממוצע בשנים האחרונות, ובצבא חוקרים אם ישנו קשר בין השלכות המגיפה לסיבה שבגינה נטלו שני החיילים את חייהם.

     

    במערך בריאות הנפש בצה"ל נערכו להשלכות הכלכליות והחברתיות שהמשבר עלול לגרום לחיילים, והקימו צוות מיוחד על-ידי מומחים לבריאות הנפש, מתוך הערכה שמספר החיילים שיזדקקו בקרוב לסיוע נפשי רק יעלה. במסגרת המאמצים, "נפגשו" מאות חיילים בסדיר ובקבע עם קב"נים בשיחות וידאו. "במערכת הבריאות האזרחית לא מאשרים זאת מטעמים שונים, בהם גם משפטיים, אבל בצה"ל הבינו שהחסרונות והסיכונים באי-טיפול בכלל גדולים יותר מאשר טיפול בטלפון, שלעיתים מוצלח יותר ונטול הפרעות", הסביר ל-ynet קצין בכיר בחיל הרפואה.


    חיילים חייל צה
    חיילים חייל צה"ל צבא תפילין הסלמה דרום עוטף עזה(צילום: EPA)

    "דווקא בשיא המשבר היו פחות פניות, וזה מוכר לנו מהעבר", אמר הקצין. "לפעמים כשנמצאים באיום ממשי - פחות שמים לב לאיום הנפשי, ודוחים את הטיפול. עכשיו, כשיש הקלות ואנשים מתחילים לצאת החוצה - זה עניין של זמן עד שנרגיש את הריבאונד הזה".

     

    בצה"ל גיבשו פרוטוקולים רפואיים ייעודיים למטופלים הנפשיים בעקבות משבר הקורונה, "סגרו קצוות" חיבור עם גורמי ת"ש ורווחה, ומתכוונים להפריד בין ה"מטופלים הרגילים" בגלל דיכאונות או חרדות למשל, לבין אלה שסופגים את הריקושטים של המגיפה. "אנו נערכים להתערבויות שנדייק אותן במצבים האלה", הבהיר הקצין.

     

    ד"ר שירי דניאלס מעמותת ער"ן הוסיפה כי "במקרים של פניות עם סיכון אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מערך בריאות הנפש בצבא ועם מרכז פניות הציבור של צה"ל, והיו לנו מקרים ממשיים של הצלות חיים בשבועות האחרונים, עם איתורים של חיילים בסיכון".

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    דניאלס ציינה כי "חלק גדול מהפונים חשו במצוקה בשל השלכות הקורונה, כמו מתגייסים שגם כך חווים תקופה של לחץ נפשי ופתאום אומרים להם שבחודש הקרוב הם לא חוזרים הביתה, או כאלה שמשפחתם נפגעה כלכלית מהמשבר. מערך בריאות הנפש בצבא הוא מפואר ובעל שם עולמי, אבל צריך לזכור שחיילים הם עדיין מתבגרים שביום אחד עוברים למערכת היררכית נוקשה, ומעדיפים להסתייע דווקא בגורמים חיצוניים".

     

    הקצין הסביר כי המצוקה תגיע גם מאנשי הקבע, שבני או בנות זוגן איבדו את מקום עבודתם, וכתוצאה מכך משפחתם נקלעה למשבר כלכלי וחברתי. "גם לוחמים וחיילים שיוצאים הביתה אחרי עוצר ממושך ולא יכולים להתפרק ולבלות במועדונים ובפאבים עלולים להיות מושפעים מכך", הוסיף הקצין.

     

    "גילינו שהחסרונות במפגשי הטלפון לא משמעותיים, וזו דרך שנמשיך בה גם אחרי שהמשבר ייגמר", אמר הקצין שהבהיר היא כי השיחות אינן מוקלטות והן לא יבואו על חשבון המפגשים הפיזיים. "אלו שחשים מצוקה נפשית בגלל השלכות הקורונה הם לא בהכרח חולים או זקוקים לתרופות, וייתכן ששלושה או ארבעה מפגשים עם קב"ן יעזרו להם, לכן אנו מעודדים את הפניות". 

     

    מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל פועל בשנים האחרונות בתוכנית רחבה למניעת מקרי אובדנות ולטיפול בצורכי החיילים - ע"י מפקדיהם וגורמי הרפואה. בעשור האחרון, מקרי האובדנות בצה"ל נמצאים במגמת ירידה. נתונים אלו מוצגים גם בדו"ח מבקר המדינה שראה אור בשבוע שעבר. כלל גורמי בריאות הנפש בצה"ל ערוכים לתת מענה לכל פניה ומלווים באופן קבוע וצמוד לכל חייל הנדרש לכך. במסגרת עבודת המחקר והבקרה אותה מבצע חיל הרפואה באופן שוטף, לא זוהתה עליה בפניות לגורמי הברה"ן בתקופת הקורונה. עם זאת, כלל הגורמים הרלוונטיים נערכו לתרחישים רבים. החיל מקיים מעקב אחר המגמות, מבצע תדרוכים ומקיים שיח מקצועי עם קציני בריאות הנפש ביחידות.".

     

    "באשר למקרים המצוינים, אלה נחקרים על ידי המשטרה הצבאית החוקרת ונבדקים בידי הגורמים המוסמכים בחיל הרפואה. צה"ל משתתף בצער המשפחות וימשיך ללוותן. נמשיך ונפעל למניעת אובדנות ולמתן מענה מיטבי הן בתחום הברה"ן והן בציר הפיקודי. צה"ל רואה בכך חובה וערך עליון.

    75% - הירידה בשיעור מקרי ההתאבדות מ-2006 ל-2018 בצה"ל מאז החל להפעיל תוכנית ייעודית למניעת אובדנות. מאז שנת 2006 מיישם צה"ל תוכנית למניעת אובדנות. התוכנית הקטינה משמעותית את מספר מקרי ההתאבדות בקרב החיילים". 

     

    במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: EPA
    חיילים בגבול עזה. ארכיון
    צילום: EPA
    מומלצים