שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    החיידקים הטובים של הנרתיק: למה הם חשובים ומה קורה להם אחרי גיל 50?

    עולם החיידקים הידידותיים נמצא בחזית הרפואית בשנים האחרונות ואת רוב תשומת הלב מושכים החיידקים במערכת העיכול. אך גם בנרתיק ישנה מערכת אקולוגית של חיידקים טובים, שחוסר איזון שלהם יכול להוביל לשלל בעיות. הנפגעות העיקריות הן נשים מעל גיל 50, שלא מודעות למצב ומאמינות שנגזר עליהן לסבול כל חייהן

    בשיתוף עמותת נשים לגופן ונובו נורדיסק

     

    שוב את סובלת מגירוד, כאבים או אודם בנרתיק? במשך שנים היית משוכנעת שמדובר בפטרייה וטיפלת בעצמך באנטיביוטיקה, אבל יכול מאוד להיות שמדובר במשהו אחר לגמרי - המיקרוביום של הנרתיק שלך יצא מאיזון.

     

    עולם החיידקים הידידותיים נמצא בשנים האחרונות בחזית הרפואית, בייחוד בזכות מחקרים ומאמרים שמצביעים על כך שלהרכב החיידקים, הפטריות והמיקרו אורגניזמים שחיים בגופנו - או בקיצור המיקרוביום - יש השפעה מרחיקת לכת על בריאותנו. מערכת המיקרוביום המדוברת ביותר היא זו שבמעי, אך גם בנרתיק פועלת מערכת מיקרוביוטית, והיא חשובה לא פחות מזו של מערכת העיכול.

     

    "המיקרוביום במעי תורם בין היתר למערכת החיסונית ולספיגה טובה יותר של ויטמינים ומינרלים. אותם חיידקים הם טובים למעי אבל לא לנרתיק", מבהיר פרופ' איתן פאר, מומחה בגניקולוגיה ומנהל מרפאת גיל המעבר של מכבי שירותי בריאות. "בגלל הקירבה של פי הטבעת לנרתיק, חיידקי המעי יכולים לחדור לנרתיק בעת מתן הצואה. הבעיה הגדולה היא שמהנרתיק, דרך צוואר הרחם והחצוצרות יש מעבר חופשי לתוך הבטן, ואם חיידקים יחדרו לחלל הבטן הם יגרמו לדלקות. לכן התפתח מנגנון טבעי שימנע מהחיידקים הטובים במעי לפלוש לחלל הבטן ומחזור הדם".

     

      (צילום: shutterstock)
    השפעה של החיידקים בנרתיק על הבריאות(צילום: shutterstock)

     

    המנגנון האבולוציוני הזה, מסביר פרופ' פאר, הוא המיקרוביום של הנרתיק. "מה שמאפיין אותו הם הלקטובצילים, החיידקים הטבעיים שמצויים בנרתיק בזמן הפעילות ההורמונלית הסדירה של האסטרוגן. לאורך כל החודש תאים שטחיים של דפנות הנרתיק נושרים לתוך חלל הנרתיק. תאים אלו עשירים בגליקוגן, ואלו מזינים ומהווים קרקע פורה למושבות הלקטובצילים".

     

    14 תת הזנים של הלקטובצילים שניזונים מהגליקוגן, הם אלו שאחראים על הסימביוזה בין החיידקים הידידותיים לנרתיק. "ההתססה של הגליקוגן על ידי הלקטובצילים יוצרת חומצה לקטית. אותה חומצה היא למעשה ההפרשה הלבנבנה הבהירה, ששומרת על ה-PH הנורמלי בנרתיק של כל אישה. כאשר חיידקי המעי מנסים לחדור לתוך הנרתיק הם נתקלים בסביבה חומצית, וכתוצאה מכך הם לא יכולים להתרבות. זו ההגנה הטבעית של הנרתיק נגד מזהמים ופטריות, ככה נמנעים תהליכים דלקתיים בנרתיק".

     

    מתי מנגנון ההגנה של הנרתיק נפגע?

    "בגיל הפוריות המנגנון הזה נפגע בכל מצב שגורם לשינוי המיקרוביום הנורמלי של הנרתיק. המצב השכיח ביותר הוא נטילת גלולות. הגלולות מכילות פרוגסטרון המפחית את יצירת התאים עשירי הגליקוגן שיוצר האסטרוגן. וכך במצב הזה, יש פחות גליקוגן ופחות מושבות של חיידקים טובים - הלקטובצילים. בנוסף, רוב הנשים שלוקחות גלולות כדי למנוע היריון, לא משתמשות בקונדום. נוזל הזרע מקנה סביבה בסיסית שנוגדת את המיקרוביום, ולכן קיום יחסי מין מרובים משנה את ה-PH של הנרתיק".

     

    נוסף לכך, מסביר פרופ' פאר, המיקרוביום יוצא מאיזון במקרים של שטיפות רבות של הנרתיק בסבון, שימוש בפדים מבושמים, ונטילת תרופות אנטיביוטיות שהורגות את הלקטובצילים. גם בנשים בהיריון המיקרוביום עלול להיפגע מפני שהורמוני השלייה משנים את הפלורה הטבעית של הנרתיק. "בסביבה כזו אנחנו רואים תהליך דלקתי. החיידקים שגורמים לשינוי המיקרוביום של הנרתיק נקראים 'בקטריאל וגינוזיס', והם הרבה יותר שכיחים מפטרייה".

     

    לא כל גרד, עקצוץ וחוסר נוחות בנרתיק הם פטרייה, מדגיש פרופ' פאר. "על מנת לאבחן פטרייה צריכה להופיע הפרשה לבנה גושית, כמו קוטג'. אלו המושבות של הפטרייה. במרבית המקרים אין הפרשה כזו, כלומר - אין פטרייה. הנוהג של נשים לאבחן את עצמן בפטרייה בכל מקרה של גרד, עקצוץ, אודם וכדומה הוא לא נכון". במילים אחרות, מסביר פרופ' פאר, רוב הדלקות בדרכי השתן והנרתיק הן כלל לא פטריות אלא דלקות של חיידקי המעי.

     

    "כל אישה בגיל המעבר נפגעת משינויי המיקרוביום"

    חוסר איזון במיקרוביום של הנרתיק בגיל הפוריות הוא בדרך כלל זמני, ולרוב חולף מעצמו בסיוע המערכת ההורמונלית התקינה. הבעיות מתחילות כאשר נשים נכנסות לגיל המעבר, בממוצע בישראל בסביבות גיל 50.

     

    "בגיל המעבר הפעילות האסטרוגנית נפסקת. בהיעדר אסטרוגן, כל המנגנון המאפשר קיום נאות של הלקטובצילים הולך ונעלם. הסיבה לכך היא שרק האסטרוגן גורם לתאים עשירי גליקוגן לנשור מרירית הנרתיק לחלל הנרתיק ולהזין את הלקטובציליים. כתוצאה מכך חיידקי מעי וחיידקי עור חודרים לנרתיק ולפתח שלפוחית השתן ומתחילות להופיע דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן. במשך שנים רופאי משפחה ואורולוגים רשמו לנשים בגיל המעבר אנטיביוטיקה. היום אנחנו יודעים שזו טעות. ברגע שנוטלים אנטיביוטיקה ליותר משלושה חודשים, מתפתחים חיידקים עמידים", מסביר פרופ' פאר.

     

    סימפטומים נוספים של תהליך הפסקת הפעילות האסטרוגנית ופגיעה במיקרוביום של הנרתיק הם יובש, דימומים, כאבים ביחסי מין, אובדן חשק מיני וצריבה. התסמינים הללו אוגדו לפני מספר שנים תחת השם, "תסמונת המין והשתן" (GSM). "כחמישים עד תשעים אחוזים מהנשים בגיל המעבר סובלות מהתסמינים הללו, אבל הרופאים לא שואלים אותן על כך. נשים חושבות שזה נורמלי לחלוטין בגיל הזה, שאין טיפול ונגזר עליהן לחיות עם המצב. הן חסרות מודעות לעובדה שניתן וחשוב לטפל בבעיה".

     

    אז איך מטפלים במיקרוביום נרתיקי לא מאוזן בגיל המעבר?

    "הפתרון ההגיוני הוא להחזיר את המצב לקדמותו על ידי החזרת האסטרוגן. ניסו כל מיני דרכים לעשות את זה כמו למשל פרוביוטיקה. נעשו על כך עבודות רבות, והגיעו למסקנה שהפרוביוטיקה לא יעילה לשימוש ממושך, כי אין לה קרקע מזון להתרבות. פרוביוטיקה יכולה לעזור אולי למיקרוביום של המעי, אבל לא של הנרתיק".

     

    הטיפול ההורמונלי באסטרוגן, מסביר פרופ' פאר, הוא הדרך להחזיר לנרתיק את המיקרוביום שלו. "מתן אסטרוגן הוכח כמונע את כל התופעות והתסמינים ומחזיר את המיקרוביום למצב התקין. פועל יוצא של היעלמות המיקרוביום הנרתיקי קשור לפעילות האסטרוגנית, ולכן החזרת האסטרוגן היא הפתרון האידאלי".

     

    הטיפול האסטרוגני, אומר פרופ' פאר, ניתן בשני דרכים - הדרך המערכתית המיועדת לכל הגוף, וטיפול מקומי לנרתיק הניתן ללא מרשם רופא, ומומלץ להשתמש בו באופן קבוע.

     

    מה לגבי הדעה הרווחת שהטיפול ההורמונלי הוא מסוכן?

    "אין שום הצדקה לדעה הזאת. משרד הבריאות דורש לכתוב על כל תכשיר שמכיל אסטרוגן אזהרות, בגלל מחקר בשנות ה-70 שמצא קשר בין סרטן השד לאסטרוגן. היום המחקר הזה כבר לא רלוונטי. גם על אקמול רשומות אזהרות - האם גם ממנו צריך לחשוש? יש הרבה מיתוסים שנקשרו להורמונים והם פשוט לא נכונים".

     

    ובכל זאת, אלו עוד טיפולים יש?

    "חומצה היאלורונית יכולה לעזור. היא סופחת מים ונצמדת לדפנות הנרתיק ומספקת רטיבות. היא גורמת לנדידה של תאים על פני השטח, ומעודדת את הפלורה הטבעית. אבל לחומצה היאלורונית אין את האפקט המתמשך כמו שיש לאסטרוגן. תכשיר נוסף שעדיין לא משווק בישראל הוא האינטרה רוזה, זהו חומר יסוד שממנו נוצר אסטרוגן בתוך הנרתיק. זה חומר שיכול לשפר את החשק המיני".

     

    האם ניתן למנוע את חוסר האיזון שנוצר בנרתיק?

    "אין אישה בגיל המעבר שלא סובלת מתסמינים של שינויי המיקרוביום הנרתיקי. שלוש שנים לאחר תחילת המנופאוזה 50 אחוזים מהנשים כבר יסבלו מיובש נרתיקי כתוצאה משינויים אלו. כדי למנוע את התסמינים, נשים צריכות לפנות לרופא, להיבדק וליטול טיפול אסטרוגני מקומי. חשוב להדגיש - המינונים לא נספגים במחזור הדם ולכן אין להם התוויית נגד. כולן יכולות להיעזר בטיפול הזה".

     

    לסיכום, פרופ' פאר מדגיש כי נשים צריכות להיות מודעות לעובדה שהשינויים במיקרוביום של הנרתיק הם תופעה אוניברסלית. "בגלל שמדובר בנושא אינטימי חשוב לשבור את מחסום הבושה. נשים צריכות לדעת שיש השלכות רפואיות לחוסר טיפול, ולכן הן צריכות לפנות לטיפול במעוד מועד".

     

    בשיתוף עמותת נשים לגופן ונובו נורדיסק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    איזון החיידקים בנרתיק
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים