שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הדינוזאור המפלצתי שחי בנהרות בסהרה

    חוקרים טוענים כי מצאו ראיות שהספינוזאור, דינוזאור טורף ענק, חי במים ושחה בעזרת זנבו. לא כולם מסכימים

    בעולם העתיק של לפני מאה מיליון שנה, הדינוזאורים שלטו ביד רמה. או לפחות, בחלקים של העולם שהיו מכוסים אדמה. עם הזמן חלק מהדינוזאורים פיתחו כנפיים וכבשו גם את האוויר - צאצאיהם נמצאים איתנו עד היום, בדמות הציפורים. אך היה תחום אחד שאליו הדינוזאורים לא הגיעו: המים. הימים, הנהרות והאגמים של אותו עולם קדום היו מלאים בדגים, בחסרי חוליות, וגם בכמה זוחלים שהסתגלו לחיים במים. אך הדינוזאורים, כך חשבנו עד לאחרונה, העדיפו להישאר יבשים.

     

    ב-2014 התפרסם מחקר שקרא תיגר על התפיסה הזו. ניזאר איברהים (Ibrahim) מאוניברסיטת שיקגו וצוותו בחנו את השלד של דינוזאור מהמין ספינוזאורוס אגיפטיאקוס (Spinosaurus aegyptiacus) וטענו שהוא בנוי בצורה המעידה על חיים במים, או לפחות על כך שהדינוזאור בילה בהם חלק ניכר מזמנו. כעת במחקר חדש חושף הצוות של ניזאר, שעבר בינתיים לאוניברסיטת דטרויט, חלק נוסף וחשוב באנטומיה של הספינוזאור: הזנב שלו, שלטענתם שימש כמנוע רב עוצמה שבעזרתו התקדם במים.

     

    ספינוזאורוס אגיפטיאקוס (הדמיה: shutterstock)
    ספינוזאורוס אגיפטיאקוס(הדמיה: shutterstock)

     

    לשחות בסהרה

    הספינוזאור היה קרוב משפחה של הטירנוזאורים המוכרים יותר, ובעל צורה דומה. הוא היה, עד כמה שידוע לנו, הדינוזאור הטורף הגדול ביותר - גדול אף יותר מ"מלך הטירנוזאורים", הלא הוא הטי-רקס (T. rex). את שמו הלטיני של המין אפשר לתרגם כ"לטאת עוקץ מצרית". העוקץ (spine) מתייחס למבנה מיוחד על גבו, מעין מפרש עשוי מזיזים שבלטו מעמוד השדרה עד לגובה של כשני מטר, והיו מכוסים עור ואולי אף שרירים. הוא נמצא לראשונה, כמשתמע משמו, באזור במצרים של ימינו, וככל הנראה חי ברחבי צפון אפריקה, באזור שהיום הוא מדבר סהרה, אך אז היה עשיר בנהרות ובאגמים.

     

    עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :

    מדוע ביטלג'וס התעמעם?

    נוגדנים של למה נגד קורונה

    סוד המרשמלו האוורירי

     

    איברהים ועמיתיו הציגו כבר במאמר הראשון שלהם ראיות לא מעטות לכך שהספינוזאור בילה את ימיו בתוך אותם נהרות ואגמים. בין ההתאמות לחיים במים אפשר למנות את הנחיריים שלו, שהיו קטנים משל קרוביו ונדדו למיקום גבוה יותר בראשו, תכונה שאנחנו רואים גם אצל תנינים, למשל, ומאפשרת להם לנשום כשהם שקועים כמעט לחלוטין במים. כפות רגליו היו גדולות ושטוחות, ויכלו לשמש לתנועה במים. בנוסף, עצמותיו היו דחוסות וכבדות מהרגיל, בדומה לעצמות היפופוטם – תכונה שמאפשרת לשקוע במים במקום לצוף.

     

    אבל משהו היה חסר. "לא באמת היה לנו מנוע, מבנה שבעזרתו נוכל להדגים, בצורה הגיונית, איך בעל החיים יכול היה להתקדם במים", אמר איברהים בראיון לניו-יורק טיימס. "הרעיון (של דינוזאור החי במים – י.א.) נתקל בלא מעט התנגדות, מאחר שיש דוֹגמה מושרשת שלפיה דינוזאורים מעולם לא פלשו לעולם המים". היו חוקרים שטענו שהאנטומיה של הספינוזאור מתאימה יותר לאורח חיים כמו זה של דוב גריזלי, שמבלה כמעט את כל זמנו על היבשה, אך נכנס לעיתים קרובות לנהרות ולאגמים רדודים כדי לתפוס דגים.

     

    זנב גמיש ורחב

    איברהים ועמיתיו מצאו לבסוף את מה שחיפשו מתחת לכמה טונות של סלעים במרוקו: שלד של ספינוזאור הכולל זנב שמור כמעט לחלוטין. להפתעתם, הם גילו שהזיזים הגרמיים היוצאים מעמוד השדרה קיימים גם בזנב, אם כי הם היו קצרים יותר מאלו שהרכיבו את "המפרש" על הגב. בנוסף, חוליות הזנב היו מחוברות זו לזו בצורה שאיפשרה לו להיות גמיש למדי, ולזוז בקלות מצד לצד. "חשבתי: 'זה ממש מוזר'", נזכר איברהים.

     

    החוקרים שיערו שהזנב הגמיש, בעל המפרש, של הספינוזאור הוא שמניע אותו במים. כדי לבדוק את ההשערה, הם בנו דגם מוקטן של הזנב מפלסטיק גמיש, ובדקו את יכולתו להזיז את המים כשהוא נע מצד לצד, בהשוואה לדגמי זנבות של דינוזאורים אחרים. "זנב הספינוזאור ייצר יותר דחף מזנבות של דינוזאורים אחרים, הוא היה דומה יותר למה שאנו מצפים לראות בבעלי חיים מודרניים שמבלים חלק מזמנים במים, כמו תנין או סלמנדרה", אמרה סטפני פירס (Pierce), שבנתה את הדגמים. "הזנבות האחרים היו נוראים. הם לא היו יעילים".

     

    ספינוזאורוס אגיפטיאקוס לעומת אדם ממוצע (הדמיה: shutterstock)
    ספינוזאורוס אגיפטיאקוס לעומת אדם ממוצע(הדמיה: shutterstock)

     

    מסקנתם של החוקרים הייתה ברורה: הספינוזאור הקדום אכן חי במים, כשהזנב משמש לו כמנוע. "הדינוזאור הזה רדף אחרי טרף בתוך המים ממש, לא רק עמד במים רדודים וחיכה לדגים שיגיעו אליו", אמר איברהים. "סביר להניח שהוא בילה את רוב חייו במים".

     

    "אין סיכוי"?

    חוקרים אחרים, עם זאת, נשמעים פחות משוכנעים. "אין סיכוי", אמר דונלד הנדרסון (Henderson), אוצר הדינוזאורים של מוזיאון טירל המלכותי לחקר מאובנים בקנדה. "קודם כל, הם לא באמת הדגימו איך הזנב הזה יכול לייצר מספיק כוח כדי להניע גוף במשקל שש טונות וחצי בתוך המים". הניסוי שערכו החוקרים, הוא טען, היה בקנה מידה קטן מדי בשביל שאפשר יהיה להוציא ממנו מסקנות חד משמעיות.

     

    וזו לא הבעיה היחידה. הספינוזאורוס זקוק לשרירים גדולים באופן מוגזם כדי שיוכל להזיז את הזנב הארוך והכבד כך שישמש כמנוע, אומרים המתנגדים. מבנה הגוף שלו רחוק מלהיות רחב ונמוך כמו שאנחנו רואים אצל תנינים, וזה מציב אותו בסכנה להתהפכות על צידו או על גבו כשהוא מנסה לשחות – כמו סירת קאנו שמתהפכת במים. ולבסוף, המפרש הגדול על גבו מייצר כוח גרר שמקשה על תנועתו במים. "נסה לגרור לוח מודעות גדול בתוך המים", אמר הנדרסון. "זה פשוט לא עובד".

     

    פירס אמרה בתגובה שהיא ועמיתיה יבצעו חישובים נוספים, כדי ליצור מודל מדויק יותר של תנועת הדינוזאור במים. "זה רק הניסיון הראשון לתקוף את הבעיה", הוסיפה. "זה ירגיז כמה אנשים, ואני בטוחה שזה יוביל לכל מיני אנליזות מגניבות".

     

    ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי

     

    למחקר המלא:

    https://www.nature.com/articles/s41586-020-2190-3

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הדמיה: shutterstock
    ספינוזאורוס אגיפטיאקוס
    הדמיה: shutterstock
    מומלצים