שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    אמסלם ואזולאי בארמון בקינגהאם. תתמודדו

    מרגע שהוצפה השמועה על המינוי של דודי אמסלם לשגריר בלונדון, התמלאה הרשת בגל גזענים. הם לא מכירים את אמסלם, ולא מבינים את המציאות

     

    דודי אמסלם (צילום: יואב דודקביץ) (צילום: יואב דודקביץ)
    דודי אמסלם(צילום: יואב דודקביץ)

    עברו בערך שלוש שנים וחצי מאז שראיתי שני פסים על מקל בדיקת ההיריון. שני הפסים היו מעומעמים אבל המחשבה שאני מביאה לעולם ילד שיחיה בישראל כששם משפחתו יהיה "אזולאי" הייתה בהירה כשמש. לא באמת דאגתי, כי ידעתי שאנשים טובים שינו את המציאות שאליה הוא ייוולד, ושיש כאלה שעדיין מתעקשים ומשנים, אבל ההבנה הייתה קיימת.

     

     

    והנה, כך נראית המציאות הישראלית שלוש שנים וחצי אחרי: בהנהגה הפוליטית בכלל ובהרכב הממשלה בפרט, כמו גם בממד הסמלי כמו בטקס המשואות, אין שום דבר חריג בשם אזולאי. יש עוד מה לתקן, אבל בהתחשב במחסומים שהוצבו בדרך, המצב טוב ב"ה.

     

    כל זה הושג בשנים ארוכות של עבודה קשה וסיזיפית של אנשים שנלחמו בשוחות, בכנסת, בטלוויזיה, ברחובות, בהפגנות ובמחאות. ועדיין, מדי פעם יש איזו הבלחה שמוציאה אותי מדעתי.

     

    הפעם זה היה הפרסום/שמועה/ספין על אודות המינוי של השר דודי אמסלם לשגריר בלונדון. זה לא אושר באופן רשמי בשום מקום, ובכלל ייתכן שמדובר בשקר או הלצה, אבל זה הספיק כדי להוציא משלוותם את מי שה"אמסלם" עושה להם רע בעיניים ובאוזניים, ואלה הציפו את הרשתות החברתיות בבדיחות מרירות על חשבונו.

     

    הם כמובן לא יודו שהמוצא שלו מפריע להם, ויספקו לכם שלל נימוקים - מביכים יותר או פחות - מדוע האיש הזה, שאיפה שלא הוצב עבד במלוא הכוח בזמן שהוקצב לו, אינו ראוי. ואם במקרה תבחרו לצעוק שהמלך עירום, תואשמו ברידוד השיח ובהסטתו מהעניין. אבל זה בדיוק העניין.

     

     

    מורן עג'מי (מושיק שמע)
    מורן עג'מי(מושיק שמע)

    תגובה אחת שתפסה לי את העין הייתה זו של קסניה סבטלובה. לא רק כי הכותבת היא ח"כית לשעבר שהתחזתה פעם למישהי אחרת כדי לדבר ברדיו כפרשנית בזמן כהונתה, ולאחר מכן קשקשה על מכונית ח"כית אחרת בליפסטיק. אלא כי הגזענות זועקת מתוכה.

     

    דודי אמסלם, אמורה גם סבטלובה לדעת, היה אחד מראשי הוועדות הכי טובים ויעילים שפעלו בכנסת, שר תקשורת שבמעט הכוח שהיה לו הצליח להרוס בניינים שזעקו בכיעורם, פרלמנטר ונציג פנטסטי של מדינת ישראל. הוא גדל בירושלים להורים שעלו ממרוקו, שירת כשריונר ומפקד טנק, והוא מגדל לבד את ילדיו מאז שאשתו רוזי ע''ה נפטרה ממחלה.

     

    דודי אמסלם יכול היה להיות סמל של השמאל הישראלי הישן, אילו רק היה שם משפחתו אמסלמוביץ'.

     

    השחקן ג'רי סטילר, שהלך לעולמו השבוע, צעק פעם בפרק של סיינפלד על הוריו של ג'רי שלא רצו לגור איתו באותו מתחם בפלורידה: "אנחנו נהיה במלון, נהיה בבריכה ונהיה בחדר האוכל". אז כדאי שתתרגלו: האמסלמים, הזוהרים, הרגבים, האזולאים והבוסקילות יהיו כאן ושם, בכנסת ובממשלה, בשגרירות בלונדון ובארמון בקינגהאם, בקיסריה ובהיכל התרבות, על המסך הטלוויזיה ובהגשה ברדיו. תתמודדו.

     

    • מורן עג'מי היא דוברת ויועצת פוליטית, חוקרת דעת קהל בישראל ומייסדת ארגון "תור הזהב"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים