שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    מהקורונה ועד לנטפליקס: המשימות המרכזיות של הממשלה החדשה

    כבר יותר משנה וחצי שבמדינת ישראל ממשלת מעבר מוגבלת בפעולותיה, ללא תקציב מדינה מאושר. עכשיו גם הקורונה הביאה למציאות חדשה. אחרי שכל התיקים המומצאים חולקו, רגע לפני השבעת הממשלה המנופחת בתולדות ישראל - אלה המשימות המרכזיות שלה. לעבודה

    ממשלה חדשה משימות משימה ממשלת ישראל (צילום: דפנה נבו, נחום סגל, 15 דקות)
    (צילום: דפנה נבו, נחום סגל, 15 דקות)

    אחרי יותר משנה וחצי של ממשלת מעבר, ממשלת ישראל ה-35 תושבע היום (ראשון). העובדה שלא אושר תקציב, יחד עם ההשלכות של משבר הקורונה שעדיין כאן, השפיעו רבות על המשימות איתן צפויים להתמודד השרים בממשלה החדשה. משיקום מערך החוץ, דרך המאבק בקורונה וטיפול באוכלוסיות חלשות ועד לנטפליקס.

     

    אלה המשימות המרכזיות של הממשלה החדשה:

     

    משרד החוץ

    גבי אשכנזי נכנס למשרד החוץ באחת מתקופות השפל שלו בכל הזמנים. המשרד חבול, קרוע ונטול תקציב ועובדיו מסתובבים עם ראש באדמה, חסרי מוטיבציה ולא יודעים מה הפוליטיקאים מבשלים להם. עם גירעון של 300 מיליון שקלים, משרד החוץ והשגרירויות נשארו ללא תקציב ועוצר הטיסות העולמי צמצם גם כך את עבודת הדיפלומטיה לדיונים בזום.

     

    בתוך פחות משנה וחצי אשכנזי צריך להותיר חותם ולהפיח רוח חיים במשרד גוסס שסמכויותיו בותרו ונגזלו. המשימה הראשונה שלו תהיה לדפוק על השולחן באוצר ולהחזיר למשרד את הכספים שנלקחו ממנו כדי שיחזור לתפקד.

    The Foreign Ministry in Jerusalem  ()
    משרד החוץ. אשכנזי צריך להפיח חיים במשרד הגוסס

    משימה נוספת של אשכנזי היא להחזיר את גאוות היחידה למשרד החוץ. עליו לטפח את היחסים עם מדינות העולם בזמן שמעל הראש שלו נמצא בנימין נתניהו, שהוא למעשה שר החוץ האמיתי של ישראל. שר החוץ החדש יצטרך להתמודד עם המשבר בין ממשלת ישראל למפלגה הדמוקרטית והיהדות הליברלית בארה"ב, ולהיערך לאפשרות שג'ו ביידן ינצח בבחירות לנשיאות.

     

    אשכנזי צפוי לגלות על שולחנו פצצת זמן ושמה "הסיפוח". נתניהו מעוניין לספח כמה שיותר שטחים ביהודה ושומרון, מה שצפוי להכניס את ישראל לעימות חזיתי עם הקהילה הבינלאומית, הפלסטינים ומדינות ערב. המשימה של אשכנזי וגנץ יהיה לרסן יחד את חלומות הסיפוח של נתניהו והימין הישראלי.

    גבי אשכנזי (צילום: אבי מועלם )
    אשכנזי. להרחיב את היחסים עם מדינות ערב ולשקם את היחסים עם פולין(צילום: אבי מועלם )

    אתגר נוסף הוא לנסות להרחיב את הקשרים של ישראל עם מדינות ערב, בדגש על מדינות המפרץ הפרסי, שממשלת נתניהו ניהלה איתם רומן מתחת לפני השטח. גם היחסים עם פולין צריכים טיפול מיוחד לאחר שנקלעו למשבר עמוק בעקבות אמירה של שר החוץ הקודם - ישראל כץ.

     

    בנוסף, אשכנזי צריך להיערך לסיכול החלטה של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג לחקור את ישראל על פשעי מלחמה. אם המאמצים יכשלו, הוא יתמודד עם ההשלכות של החלטה כזו במישור הדיפלומטי במטרה למנוע מעצר של קצינים ומדינאים ישראלים בחו"ל.

     

    משרד הבריאות

    שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין נכנס למערכת בריאות בפוסט טראומה, חבולה וענייה. ראשי המשרד הקודמים הותירו אחריהם משרד מסוכסך ומפולג עם טענות קשות לריכוזיות יתר, חוסר שקיפות בקבלת החלטות, מידור בכירים מעמדות השפעה והסתרת מידע. על המוקש הראשון הוא דילג בכך שהודיע שימנה מנכ"ל מקצועי ומנע עימות עם בכירים במערכת הבריאות.

     

    באופן מידי יהיה עליו לטפל בבתי החולים, שבמשך תקופה ארוכה מדי סבלו מירידה משמעותית בהכנסותיהם, שנבעה מהירידה בכמות האשפוזים והניתוח שנעשו בהם במהלך משבר הקורונה. סוגיית המחסור במיטות האשפוז בכלל, ובפרט לקראת החורף, צפויה גם היא לעמוד במרכז ההתמודדות של השר החדש.

    טיפול בחולי קורונה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה (צילום: רפי קורן)
    מחלקת קורונה. מערכת הבריאות בפוסט טראומה, חבולה וענייה(צילום: רפי קורן)

    Юлий Эдельштейн. Фото: Йоав Дудкевич  ()
    אדלשטיין. יצטרך להכין את המערכת לחורף הבא

    אדלשטיין יצטרך בנוסף להכין את מערכת הבריאות לגל התפרצות נוסף של קורונה בחורף הבא, שעלול להתרחש במקביל לעלייה בתחלואת השפעת. זהו אחד החששות המרכזיים במערכת הבריאות. הוא יצטרך להתמודד עם המחסור העולמי בחיסוני השפעת והכנת בתי החולים לקליטת אלפי מטופלים.

     

    עניין נוסף שעמו יאלץ להתמודד אדלשטיין הוא הסכם השכר הקיבוצי של הרופאים והרופאים, שפג בדצמבר 2019. הסכם השכר טומן בחובו הזדמנות משמעותית לשפר את תנאי השכר של הרופאים, אבל לא רק. הוא יכול להיות המפתח לפתרון דרישות המתמחים לקצר משמעותית את שעות התורנות שלהם. זה יהיה מבחן מנהיגות משמעותי לאדלשטיין, שיאלץ להתמודד עם לחצים מצד משרד האוצר בעניין.

     

    משרד האוצר

    שר האוצר החדש ישראל כץ נכנס לתפקידו במצב שבו מעולם לא היה המשק הישראלי: יותר ממיליון מובטלים רשומים בישראל, הגירעון בתקציב צפוי להגיע ל-11% והצמיחה הצפויה השנה היא שלילית. בנוסף, חובות המדינה תופחים וכבר הגיעו ל-75 אחוזי תוצר וגרמו לנטילת הלוואות לטווח של עד 100 שנים ועשרות אלפי עסקים מצויים בסכנת קריסה.

     

    משימות רבות מחכות לשר האוצר ולא יהיה לו אפילו יום חסד אחד. ראשית יהיה עליו לטפל בכל היבטי הוצאתה לפועל של תוכנית החירום לסיוע למשק, שהוגדלה ל-100 מיליארד שקלים. המטרה העיקרית תהיה החזרת מאות אלפי העובדים שהוצאו לחל"ת לפעילות מלאה.

    הפגנות השכירים והעצמאים בצל נגיף הקורונה בקריית אליעזר חיפה (צילום: שושן עצמן)
    הפגנת שכירים ועצמאים בעקבות משבר הקורונה(צילום: שושן עצמן)

    כץ מקבל לידיו את משרד האוצר ללא תקציב מאושר ולאחר שנה וחמישה חודשים של ממשלות מעבר ששיתקו את פעילות המשלה בכל הקשור ליצירת תוכניות כלכליות שדרושות בדחיפות. בראש סדר היום של המשרד יעמוד גיבוש תקציב חדש, בליווי חוק הסדרים עב כרס.

     

    המשימה העיקרית במסגרת התקציב תהיה למצוא מקורות למימון פעילות הממשלה בזמן של גירעון עצום וצורך להזרים כספים רבים לתחומי הבריאות, החינוך והרווחה. אין ספק שיהיה צורך בהעלאת מיסים ובקיצוץ בחלק מתקציבי הממשלה.

    ישראל כ
    כץ. אפילו לא יום אחד של חסד(צילום: מוטי קמחי)

    לצד כל אלה יהיה על כץ לטפל בהסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, ובעיקר בהסכמים עם המורים והרופאים, ובקיצוץ ההטבות לעובדי מערכת הביטחון. ייתכן שתידרש תוכנית מוגבלת בזמן של קיצוץ שכר במגזר הציבורי.

     

    בנוסף יצטרך כץ להביא לאישור מזורז של התוואי להעלאת גיל הפרישה לנשים, למצוא משאבים להמשך השקעות ענק בתשתיות הרכבת ובכבישים, וכן לגבש מדיניות ביחס לתוכנית "מחיר למשתכן".

     

    משרד הביטחון

    לראשונה מזה ארבע שנים, שוב יהיה במשרד הביטחון שר גנרל ולא אזרח, אך מדובר בתפקיד הראשון לפוליטיקאי הטרי רא"ל במילואים בני גנץ. המשימה הראשונה שעומדת בפני הרמטכ"ל לשעבר היא תקציב הביטחון, כנגזרת המרכזית של התוכנית הרב שנתית (תר"ש) "תנופה" של הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי. התוכנית השאפתנית תקועה כבר שנה וחצי בגלל המשבר הפוליטי המתמשך והיעדר ממשלת קבע.

     

    בצמרת צה"ל הביעו הסכמה לכווץ בכ-30% את הדרישות התקציביות לתר"ש החדשה, אך מצפים שהתקציב למשימה האיראנית בכללותה, ובפרט להכנה מחודשת של תוכנית אפשרית נגד טהרן, יהיה חיצוני ולא חלק מתקציב הביטחון.

    Армейские учения. Фото: пресс-служба ЦАХАЛа (архив) ()
    החטיבות הסדירות תוקצבו על חשבון אוגדות המילואים

    בני גנץ בטקס חילופי הרמטכ
    גנץ. שוב גנרל בראשות משרד הביטחון(צילום: רויטרס)

    הקרב על התקציב ייערך בתקופה של תעוקה כלכלית מול שקט ביטחוני יחסי, שבו האיום הביטחוני לא יסייע למערכת הביטחונית לגרוף תמיכה ציבורית. הצבא קוצץ בשנים האחרונות בחטיבות ובטייסות שלמות, אך גם השתולל יתר על המידה בגישתו הדיפרנציאלית להשקעות משאבים במלחמה הבאה. גישה שמשמעותה לתקצב יותר יחידות חוד סדירות שיתמרנו במלחמה הבאה, בעוד שאוגדות המילואים נותרו מאחור עם מעט אימונים רלוונטיים, ציוד שמתיישן ואמצעים חסרים.

     

    גנץ יעבוד עם רמטכ"ל שנחשב ל"בשר מבשרו" – השניים צמחו באותה חממה אדומה בצבא, מדברים באותה השפה ולא צפויים קשיי התאקלמות. כרמטכ"ל לשעבר, סביר להניח שגנץ ירצה להותיר חותם על התר"ש וייתכן שיבצע בה מקצה שיפורים, דבר עשוי להקרין על יחסיו עם כוכבי.

     

    משימה דחופה נוספת שתעמוד לפתחו נוגעת למשא ומתן החשאי שמתנהל, לפי פרסומים זרים, עם חמאס בנוגע להשבת הישראלים וגופות חללי צה"ל שמוחזקים בידי הארגון. אם נתניהו וגנץ יחתרו יחד לפשרה בסוגיה הכאובה, סביר שהדבר יקרה בשבועות הקרובים ויסמל, מהר יחסית, את כהונתו של גנץ כשר ביטחון.

     

    משרד המשפטים

    חייו של אבי ניסנקורן כשר המשפטים לא יהיו קלים. כשר האחראי על היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומערכת השיפוט, הוא יהווה הכתובת לכל טרוניה שתופנה אליהם. כל זאת בתקופה שבה לראשונה יעמוד ראש הממשלה לדין ומערכת המשפט תהיה מטווחת.

     

    משימתו העיקרית של ניסנקורן היא החזרת אמון הציבור במערכת מחד, ובמקביל להניח למערכת לעבוד בשקט. הוא עצמו מבקש להוות חייץ בין המערכת הפוליטית למערכת החוק המקצועית הא-פוליטית.

    The panel of 11 judges  ()
    בג"ץ. המשימה העיקרית היא להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפטית

    אחד המבחנים העיקריים של ניסנקורן יהיה בחירת פרקליט מדינה על פי המלצתה של ועדת איתור בראשות היועמ"ש. למרות שנתניהו נאשם בפלילים ויהיה מנוע מהתערבות במינוי, ייתכן שהוא ינסה להתערב באמצעות מקורביו, וניסנקורן יצטרך לדאוג שהבחירה תהיה עניינית.

     

    שר המשפטים החדש יצטרך להחזיר את האמון בפרקליטות, גם באמצעות הגברת הביקורת עליה. זאת בין היתר, באמצעות הוספת סמכויות לגוף הביקורת עליה.

    אבי ניסנקורן ריאיון אולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    ניסנקורן. לרענן את המערכת, אך לשמור עליה מפוליטיזציה(צילום: אבי מועלם)

    ניסנקורן עשוי להיתקל ביוזמות חוק רבות של הימין שינסו לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון ובניסיונות לשנות את דרך בחירת השופטים. המערכת אמנם זקוקה לרענון ולשקיפות בבחירת השופטים, אך שר המשפטים יצטרך לדאוג שלא מדובר בפוליטיזציה של הבחירה.

     

    המשרד לביטחון פנים

    לא מעט אתגרים מחכים לשר אמיר אוחנה במשרד לביטחון הפנים, ובראשם – מינוי בכירים כמו מפכ"ל המשטרה ונציב שב"ס. פעמיים ניסה גלעד ארדן למנות מפכ"ל משטרה ללא הצלחה ומ-3 בדצמבר 2018 מכהן ניצב מוטי כהן כממלא מקום המפכ"ל. גם בראש שירות בתי הסוהר יש ממלא מקום מאז שעפרה קלינגר סיימה את תפקידה כנציבת שב"ס.

    משטרת ישראל ערוכה להמשך המאבק הלאומי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל והחרפת המגבלות ע״י משרד הבריאות (צילום: דוברות המשטרה)
    מ"מ המפכ"ל מוטי כהן. צריך למנות מפכ"ל קבוע למשטרה(צילום: דוברות המשטרה)

    אמיר אוחנה (צילום: אוהד צויגנברג)
    אוחנה. צריך לטפל גם באלימות הגואה במגזר הערבי(צילום: אוהד צויגנברג)

    משימה נוספת שתעמוד בפני השר החדש היא העלאת אמון הציבור במשטרה, ובפרט בקרב בני העדה האתיופית. בעקבות מותו של סלומון טקה מירי שוטר החל גל הפגנות של יוצאי אתיופיה שטענו על שיטור יתר ואלימות משטרתית.

     

    אתגר נוסף שיעמוד בפתחו של השר לביטחון פנים הוא טיפול ברצח נשים וברציחות בטענה של כבוד המשפחה. כמו כן, הוא יצטרך לטפל באלימות הגואה בחברה הערבית. באחריות המשרד, שאמון על משטרת ישראל, לפעול למניעת גל הרציחות, לבלום את השימוש בנשק בלתי חוקי ולעצור את הירי ברחובות שמתרחש בתדירות גבוהה בשנים האחרונות.

     

    משרד החינוך

    משרד החינוך חולש על התקציב השני בגודלו אחרי הביטחון ואמון על שני מיליון ו-200 אלף תלמידים. לפני שיעיין בניירות העבודה והעמדה שמחכים לו על שולחנו בלשכה, שר החינוך החדש יואב גלנט יצטרך לפתור את המשבר שמעסיק כעת מאות אלפי הורים, מורים ותלמידים: שנת הלימודים בימי הקורונה תוארך בתשעה ימים או שהחופש הגדול יתקיים במתכונת שונה, אם בכלל.

     

    סוגיה דחופה נוספת שעומדת לפתחו היא מתן מענה ארוך טווח לצמצום הפערים האדירים שנוצרו בין התלמידים בעקבות משבר הקורונה, כמו גם טיפול בנסיגה ופגיעה נפשית שחווים תלמידים. מספיחי הקורונה ניתן למנות גם את שיקום מערכת היחסים העכורה בין המורים להורים.

    חידוש הלימודים במוסדות החינוך המיוחד ()
    חידוש הלימודים אחרי הקורונה. צריך לטפל גם במשבר שנוצר בין ההורים למורים

    הוויכוח והכאוס סביב הלמידה מרחוק חשפו את מחדל המחשוב במערכת החינוך. מחסור במחשבים ובתשתיות, פערים בין רשויות בכל הקשור למחשבים שברשות התלמידים וכן פערים בתרגול ההוראה מרחוק בשגרה ובעתות משבר בקרב תלמידים ומורים.

     

    אחת הסוגיות הקריטיות שמערכת החינוך מתמודדת איתה בעשורים האחרונים, ותעסיק גם את השר החדש, היא המחסור במורים מקצועיים ומשבר איכות המורים והכשרתם. בשל מחסור במורים, בתי ספר מוותרים על מקצועות לימוד או ממשיכים להעסיק מורים כושלים. רק רפורמה מקיפה תוכל להוביל לשינוי אמיתי.

    יואב גלנט באולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    גלנט. צריך לטפל גם במחסור במורים איכותיים(צילום: אבי מועלם)

    משימה נוספת היא החזרת הבגרות לכיתות י'. כשלי רפורמת "ישראל עולה כיתה" שביטלה אותן יצרה עומס על התלמידים בכיתות י"א-י"ב והפכה את בית הספר לתעשיית ציונים שמפעילה לחץ על התלמידים. הם קורסים תחת העומס, והמורים מתלוננים שהלמידה מתבצעת ללא העמקה ובתנאי לחץ בלתי סבירים.

     

    משרד העבודה והרווחה

    המשימה הדחופה ביותר של שר העבודה והרווחה החדש איציק שמולי היא לטפל בהשלכות משבר הקורונה. המשבר הקפיץ את שיעור האבטלה ל-25% וההערכה היא שמאות אלפים לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה.

     

    כמי שממונה על שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי, שמולי יהיה אחראי להמשך הסיוע להמוני המפוטרים הן בהיבט הקצבאות והן בניסיון לשלב אותם מחדש בשוק העבודה.

    שירות התעסוקה (צילום: שירות התעסוקה)
    שירות התעסוקה. אחראי לשלב מחדש את המפוטרים בשוק(צילום: שירות התעסוקה)

    בעקבות המשבר גדל מעגל נתמכי הרווחה וייתכן שהוא אף יוסיף לגדול. כך שלצד הקטנת תקציבי הרווחה בעקבות הקיצוצים הרוחביים שעוד יבואו, הסיוע יהווה אתגר לא פשוט לשר החדש.

     

    משימה נוספת היא העלאת קצבאות הנכים. בפברואר 2018, אחרי מאבק חריף של שנתיים, אושר בכנסת החוק להגדלת קצבאות הנכות בכמה פעימות. הפעימה הראשונה בוצעה במרץ 2018 ולפי החוק, שרי הרווחה והאוצר יבחנו את הגדלת שיעור הקצבאות באופן מדורג ויגישו המלצות עד סוף 2019.

     

    על פי החוק, הנכים היו אמורים לקבל תוספת של כ-379 שקלים נוספים בחודש, שתיפרס על פני השנתיים הקרובות ותתוקצב בחלקה כבר ב-2020. עם זאת המלצות בנושא לא הוגשו לאישור הממשלה וועדת הרווחה של הכנסת מכיוון שלא ברור מה יהיה התקציב שיוקצה לכך.

    איציק שמולי (צילום: עידן ארבל)
    שמולי. הנכים מחכים לקבל את ההעלאה בקצבה(צילום: עידן ארבל)

    עוד משימה שממתינה לשמולי היא העברת החוק לאיזוק אלקטרוני של גברים מכים. גברים שהוגדרו אלימים ומסוכנים כלפי נשותיהם ממשיכים להסתובב באופן חופשי וללא פיקוח כי לא ניתן היה לקדם בכנסת את החוק. מאז תחילת משבר הקורונה נרצחו חמש נשים, שתיים מהן על ידי בני זוג שריצו חודשי מאסר בגין עבירות אלימות נגד אותן נשים, אך לא היו תחת פיקוח.

     

    הצעת החוק מחייבת להצמיד לכל חשוד שמסכן את בת זוגו אזיק שיאפשר לדעת בכל רגע היכן הוא נמצא. השימוש באמצעי הזה ייעשה בעיקר במקרים של גברים שהוצא נגדם צו הרחקה ויסייע למנוע מצב שבו הוא יכה אותה או אפילו ירצח אותה.

     

    משרד התרבות והספורט

    לשר חילי טרופר, שנכנס למשרד התרבות, מחכה אתגר לא פשוט – לשחרר את המשרד מרוחה הדומיננטית של קודמתו בתפקיד, וליזום מהלכים נועזים והכרחיים לשיקומה של התרבות הישראלית.

     

    בזמן שאזרחי ישראל מצויים בראשית ההתמודדות עם השלכות משבר הקורונה, מצופה מהשר לא רק לשמור על ההישגים התקציביים של קודמתו, אלא להגדיל אותם ולתת למוסדות רוח גבית בדרך לצמיחה מחודשת. זאת, תוך השקעה ופיתוח קולות חדשים שהודרו במשך עשרות שנים מהשיח הציבורי.

    חילי טרופר (צילום: יריב כץ)
    טרופר. להתגבר על הרוח הדומיננטית של קודמתו במשרד התרבות(צילום: יריב כץ)

    במקביל, טרופר יצטרך לפתוח בתהליך ארוך ועדין של שיקום היחסים עם האמנים. ראוי שיעשה הכול לעודד מרחב שמאפשר ליוצרים להתבטא לפי נטיותיהם, גם כשאלו לא מתיישבות עם עמדותיו.

     

    וטיפ קטן: צ'כוב דווקא הקפיד לכתוב בגובה העיניים. אם השר קרא – מה טוב, ואם לא – שלפחות לא ישוויץ בזה.

     

    המבחן הגדול ואולי החשוב ביותר בכהונה של טרופר כשר הספורט הוא אם יצליח להביא תקציבים גדולים להתאחדויות ולאיגודים השונים. בעקבות משבר הקורונה רוב ענפי הספורט בקריסה, ובעיקר הענפים הקטנים.

    אוהדי כדורגל עם מסכות (צילום: טל שחר)
    המבחן הגדול של טרופר בספורט - להביא תקציבים ולהציל את הענפים שבקריסה(צילום: טל שחר)

    קבוצות הכדורגל איבדו הכנסות עצומות, בכדורסל נכנסו לגירעונות של מיליונים ובכדורעף סוגרים את האקדמיה למצוינות במכון וינגייט, שפיתחה את הרוב המוחלט של שחקני נבחרת ישראל בעשור האחרון.

     

    למדינת ישראל יש עדיפויות אחרות בדרך כלל, במיוחד לעומת מדינות מפותחות ספורטיבית כמו גרמניה, ספרד וצרפת, אבל אם טרופר יצליח לעמוד במטרה הזאת הוא יחל את הקדנציה שלו בצורה טובה.

     

    משרד הכלכלה והתעשייה

    משרד הכלכלה והתעשייה נוסד ב-1949, אך אפילו אז, כשהמשרד המציא "עבודות יזומות" לצמצום האבטלה, לא עמדו בפני השר משימות בלתי שגרתיות כמו במשבר הקורונה.

     

    שר הכלכלה עמיר פרץ נכנס לתפקיד כשבמשק יש יותר ממיליון מובטלים ואלפי עסקים עצמאיים עלולים לקרוס בימים הקרובים. המשימה העיקרית של פרץ חשובה מאוד – החזרת המשק לפעילות מלאה ככל האפשר, בזמן קצר ככל האפשר, ותוך סיוע מרבי ל-600 אלף עצמאים.

    מפעל פניציה (צילום: שמיר אלבז )
    המשימה הראשונה - יישום תוכניות הסיוע לעסקים ולמפעלים(צילום: שמיר אלבז )

    בראש ובראשונה הוא יצטרך לדאוג לביצוע ויישום בשטח של תוכניות הסיוע למאות אלפי עסקים, ובוודאי למפעלי התעשייה, שהם מנוף הצמיחה במשק. לפי שעה, הצמיחה צפויה להיות שלילית השנה ולהקשות על החזרת העובדים למקומות העבודה בתקופת מיתון.

     

    המצב הקשה שבו נתון המשק יחייב את פרץ לפעול לשיפור כושר התחרות של המשק הישראלי בעולם, ששינה את פניו בחודשים האחרונים, ולהתאים את עצמו לתעשיות המבוקשות ביותר.

    עמיר פרץ (צילום: אבי מועלם )
    פרץ. להגביר את המאבק ביוקר המחייה(צילום: אבי מועלם )

    משימה מרכזית נוספת תהיה להגביר את המאבק ביוקר המחייה שמשתולל בשנים האחרונות ועלול לדרדר אל מתחת לקו העוני מאות אלפי ישראלים שמסתפקים כעת בדמי אבטלה. המשמעות היא הרחבת פעילות להגברת המודעות הצרכנית, הענשת מפקיעי מחירים מפוקחים ומניעת ייקורם של המוצרים שמצויים בפיקוח בתקופה הקרובה.

     

    משימה נוספת תהיה הפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי והסרת חסמים לנגישות להון כדי לעודד את הייצור המקומי. פרץ יצטרך להגביר את הקמת המפעלים והרחבתם, בעיקר באזורי עדיפות לאומית וביישובים שבהם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך.

     

    משרד השיכון והבינוי

    לשר השיכון יעקב ליצמן יש אתגר מרכזי אחד – להניע את ענף הבנייה אחרי חודשים של האטה בעקבות המשבר הפוליטי ותקנות החירום במסגרת המאבק נגד הקורונה. ההגבלות הובילו למחסור בידיים עובדות ובחומרי גלם, ואילו המצוקה הכלכלית גרמה לקונים להדיר את רגליהם ממשרדי המכירות.

     

    המשימות הבוערות שעליו לטפל בהן מיד עם היציאה מהסגר: סיוע למובטלי הקורונה בשכר דירה ובאמצעות הלוואות גישור לתשלום המשכנתא, תוספת של עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה, ומסלול סיוע לחברות בנייה שנקלעו לקשיים באמצעות הלוואות בערבות המדינה.

    פועל נפל מגובה באתר בניה ברחוב החורף באור עקיבא (צילום: דוברות איחוד הצלה)
    האתגר המרכזי - הנעת ענף הבנייה אחרי חודשים של האטה(צילום: דוברות איחוד הצלה)

    Яаков Лицман. Фото: Йоав Дудкевич ()
    ליצמן. צריך לטפל במחסור בדיור הציבורי ולמצוא פתרונות דיור לחרדים ולערבים

    בטווח הרחוק, ליצמן יצטרך להחליט מה לעשות עם תוכנית "מחיר למשתכן" שהצליחה להאט במקצת את קצב ההתייקרות, אבל לא פתרה את הבעיות היסודיות שמהן סובל הענף.

     

    סוגיה נוספת, שחשיבותה מתעצמת בעקבות המשבר הכלכלי, היא המחסור בדיור ציבורי. רשימת ההמתנה כיום לדירה של הדיור הציבורי מונה 3,690 משקי בית. משרד הבינוי חייב למצוא תקציב ומנגנון לחידוש מלאי הדיור הציבורי.

     

    משימה אחת ליצמן כבר מכיר מקרוב – למצוא פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. אך הוא יצטרך גם לפתור את מצוקת הדיור בחברה הערבית, בין היתר באמצעות קידום תוכניות בנייה על קרקעות מדינה. נכון לעכשיו יש מעט מדי תוכניות כאלה, והמעטות שיש מקודמות לאט.

     

    משרד התחבורה

    שרת התחבורה החדשה מירי רגב תצטרך להתמודד עם המשבר התחבורתי שמורגש בישראל בשנים האחרונות, ובמיוחד עם חזרת הישראלים לשגרת הקורונה.

     

    לפי הנחיות משרד הבריאות, רק 20 נוסעים יכולים לעלות על כל אוטובוס, ובשל הזנחה של שנים אין די אוטובוסים ונהגים כדי לענות על הביקושים שהולכים וגדלים. במקביל, גם אין די תשתיות לתחבורה ציבורית – עובדה שמעמידה את שירות האוטובוסים בקריסה בשעות העומס.

    תור לקו 480 לירושלים מתחנת ארלוזורוב בתל אביב (צילום:  15 דקות)
    עומס בתחבורה הציבורית בשבוע שעבר. צריך לטפל במשבר התחבורתי בישראל(צילום: 15 דקות)

    שרת התרבות מירי רגב (צילום: אבי מועלם )
    רגב. תצטרך להשיג תקציבים עצומים להגברת התחבורה הציבורית(צילום: אבי מועלם )

    רגב תצטרך להתמודד עם הפעלת הרכבת בתקופה זו, כשעבודות התשתית שבוצעו בתקופת הסגר עדיין מפריעות לתנועת הנוסעים, והפעלתה היא חלקית בלבד.

     

    כתוצאה מהמשבר בתחבורה הציבורית גם הפקקים הולכים ומתעצמים כשהנזק הכלכלי מהפקקים בשגרה עומד על כ-35 מיליארד שקלים בשנה. רגב תצטרך להפעיל את כוחה הפוליטי כדי להשיג תקציבים להעצמת שירותי התחבורה הציבורית, להשתמש ביצירתיות רבה כדי לקדם פתרונות מהירים בתקופה של קריסת השירות ולנקוט באומץ ציבורי.

     

    היא תצטרך גם ללמוד ממדינות העולם המערבי איך להכשיר בתוך ימים תשתיות העדפה לאוטובוסים, אופניים והולכי רגל, על חשבון הרכב הפרטי.

     

    משרד הפנים

    16 יישובים דרוזים וצ'רקסיים, שבהם מתגוררים כ-180 אלף תושבים, הכריזו על חודש זעם שכולל הפגנות ושביתות בקריאה לממשלה להציל את הרשויות שקורסות מבחינה כלכלית. הטיפול בכך הוא אחת מהמשימות הדחופות ביותר בקדנציה הקרובה של שר הפנים אריה דרעי.

     

    המחאה התחילה ברקע המשבר שנוצר בין הנהגת פורום הרשויות לנציגי הממשלה, לאחר שתוכנית החומש האחרונה לפיתוח במגזר הסתיימה ב-2019 ומאז לא אושרה תוכנית חדשה בשל הפלונטר הפוליטי.

    הפגנה של דרוזים וצ'רקסים בקריית הממשלה בתל אביב על הפסקת התקציבים מהממשלה (צילום: מוטי קמחי)
    מחאת הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

    אריה דרעי (צילום: אבי מועלם)
    אריה דרעי(צילום: אבי מועלם)

    בסוף דצמבר 2019 אישרה הממשלה תקציב זמני של 200 מיליון שקלים עד לאישור תוכנית החומש החדשה, אלא שאז הגיע משבר הקורונה. התסבוכת הפוליטית שבאה לאחר הבחירות כמובן לא תרמה, התקציב טרם הועבר ומענקי האיזון של הרשויות קוצצו.

     

    האבטלה ברשויות הדרוזיות והצ'רקסיות הולכת ומתרחבת, במיוחד ברקע הפיטורים הנרחבים במשק בעקבות משבר הקורונה. ראשי הרשויות מתריעים שללא סיוע מידי הם לא יוכלו להתמודד עם המצב.

     

    משרד התיירות

    שר התיירות החדש אסף זמיר מקבל למשמורת את החורבות שהותירה הקורונה מהתיירות הישראלית ויצטרך להפיח חיים במה שנראה מת ולבנות מחדש את הענף.

     

    אחת המשימות המרכזיות היא להחזיר לארץ 4 מיליון וחצי תיירים מחו"ל וזה לא פשוט לנוכח העובדה שהמגפה עדיין לא שככה בחלק מהמדינות. גם אם יצליח במשימה, הוא יצטרך לדאוג שהתיירים יתפרסו בכל רחבי הארץ ולא רק בתל אביב ובירושלים.

    פיילוט חזרה לשגרה בנתב
    נתב"ג. לנסות להחזיר לארץ את מיליוני התיירים מחו"ל(צילום: מוטי קמחי )

    אסף זמיר  (צילום: עופר חג׳יוב)
    זמיר. צריך לשקם גם את תיירות הפנים(צילום: עופר חג׳יוב)

    משימה נוספת שעומדת לפתחו היא שיקום אילת מכמעט עיר רפאים לעיר תיירות שוקקת. וגם טבריה משוועת להשקעות. שתי הערים הן חלק מפסיפס תיירות הפנים שהוזנח בשנים האחרונות. רבות מעמותות התיירות שפעלו בארץ נמצאות על סף הקריסה. ויותר מהכל – תיירות הפנים זולגת החוצה עם טיסות הלואו קוסט.

     

    כדי לשקם את תיירות הפנים לא מספיק קמפיין וזמיר יהיה חייב לדאוג למחירים אטרקטיביים. אם התייר הישראלי יודע שחבילת טיסה ומלון באירופה זולה יותר מצימר לא מאוד אטרקטיבי בישראל – תיירות הפנים לא תשוקם.

     

    בענף המלונאות ישמחו שזמיר יעביר לאחריותו את הרגולציה בנושא, למשל באמצעות צוות הנדסי במשרד שיהיה אחראי עליה. אם אפשר יהיה לקבל את כל האישורים במקום אחד – גם המחירים לצרכן ירדו.

     

    בענף התעופה משוועים לתקציבים ולשיקום חברות וזקוקים נואשות למציאת פתרון לחובת הבידוד. כמו כן, נדרש מתן מענה לעובדים ולסוכני הנסיעות שנמצאים בחל"ת וכנראה יישארו בחל"ת גם כשהמשק יצא לאט משרת הקורונה. זמיר יידרש להקצות משאבים גם לאגף הביטחון, שבו תלויות חברות התעופה הישראליות.

     

    משרד הדתות

    אחת המשימות הדחופות של שר הדתות החדש יעקב אביטן תהיה בחירת הרכבים למועצות הדתיות בכל הארץ. החוק קובע שיש לבחור מועצות עד שנה מיום הבחירות לרשויות המקומיות, אך בשל המשבר הפוליטי והעובדה שישראל הייתה בחודשים האחרונים עם ממשלת מעבר – הדבר לא קרה עד עכשיו.

     

    משימה בוערת נוספת, שכבר שנים נסחבת בגלל חילוקי דעות פוליטיים, היא מינוי עשרות רבני עיר ברחבי הארץ. בלא פחות מ-26 רשויות לא מכהן כיום אף לא רב אחד, כולל בערים גדולות כמו תל אביב, חיפה ורמת גן וכן ערים חרדיות כמו בני ברק, ביתר עילית ובית שמש. ב-68 רשויות יש רב אחד ורק בעשר רשויות בארץ מכהנים שניים – אשכנזי וספרדי.

    יעקב אביטן (צילום: יעקב כהן)
    אביטן. צריך למנות רבני ערים ומועצות דתיות(צילום: יעקב כהן)

      (צילום: אלי איטקין)
    הרבנים הראשיים לישראל. צריך להתכונן לבחירת חדשים ב-2023(צילום: אלי איטקין)

    במבט צופה פני עתיד יידרש המשרד לשירותי דת להיערך גם לבחירת רבנים ראשיים לישראל בעוד כשלוש שנים, ביולי 2023, עם תום תקופת כהונתם של הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף.

     

    בין הנושאים הנוספים שממתינים לטיפול - אישור חוק שמסדיר את הקבורה בישראל על כל היבטיה, ואת הפיקוח עליה. זאת בעקבות פסיקות בג"ץ בעניין ודו"חות חריפים של מבקר המדינה. בנוסף אביטן יצטרך לטפל ביישום החלטת בית המשפט שמחייבת ניתוק יחסי עובד-מעביד בין משגיחי הכשרות לגופים המושגחים על ידם.

     

    פרויקט נוסף שאמור לצאת לדרך בחודשים הקרובים ולא יסבול דיחוי או סחבת הוא ההיערכות לשנת השמיטה תשפ"ב, שתיכנס בסוף 2021. זאת כדי להגיע לאיזון בין דרישות ההלכה לבין הדאגה לפרנסתם של חקלאי ישראל.

     

    משרד העלייה והקליטה

    אחת המשימות הראשונות שמחכות לשרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה הוא לבנות מחדש את האמון של קהילת יוצאי אתיופיה בממשלה ובגופי המדינה. מחאת יוצאי אתיופיה, שהגיעה לשיאה בהפגנות אלימות בעקבות מותו של סלומון טקה שנורה על ידי שוטר, אמנם אינה פעילה, אך אירוע דומה עלול להציתה מחדש.

     

    ברקע נשמעות טענות ותחושה עמוקה של הקהילה, כולל בני הדור השני והשלישי שנולדו בישראל, שהם מופלים לרעה בגלל צבע עורם ונתקלים באלימות משטרתית שמגזרים אחרים לא חווים. הממשלה הקימה צוות בין-משרדי "למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה" שהגיש המלצות בנושא ב-2016, אך חלקן טרם בוצעו, וגם אלו שכן לא יצרו שינוי מספק.

       (צילום: שמואלי כהן)
    בית כנסת במחנה המעבר בגונדר. המטרה היא להעלות את בני הפלשמורה ואז לסייע בקליטתם(צילום: שמואלי כהן)

    חברת הכנסת פנינה תמנו שטה ()
    תמנו-שטה

    נושא נוסף שמטריד את הקהילה הוא העלאת בני משפחותיהם שממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר. הממשלה אישרה כבר ב-2015 את העלאת כל 7,500 קהילת בני הפלשמורה מאתיופיה, אך מאז הועלו רק כ-2,000.

     

    במהלך הקמפיין שנערך בקרב קהילת יוצאי אתיופיה לפני הבחירות הבטיח נתניהו להעלות את כל הממתינים עד לסוף 2020, בתוכנית שתאושר במאה הימים הראשונים של הממשלה. אם זה אכן יקרה, בפני תמנו-שטה תעמוד המשימה לקלוט אותם כראוי.

     

    משרד התקשורת

    משבר הקורונה הוכיח שנדרשות תשתיות תקשורת חזקות כדי לשמור על רציפות תפקודית, וזו הנקודה שצריכה להוביל את השר החדש יועז הנדל בתפקיד.

     

    בזמן שבעולם דוהרים לעבר דור 5 בסלולר, שיאפשר טכנולוגיות חכמות והעברת נתונים מהירה יותר, ישראל מפגרת מאחור. מכרז התדרים פורסם באיחור והתעכב בעקבות עתירה של חברות התקשורת. עכשיו המכרז נמצא בשלב הגשת ההצעות, בתקווה שעד סוף השנה נזכה לראות את תחילת הקמת התשתית. לטובת כך, יידרש המשרד לעודד את החברות, להגדיל את המענקים ולבטח בסוגיית אגרות התדרים.

    אנטנה סלולארית חיפה (צילום: איריס בנדר)
    אנטנה סלולרית. ישראל מפגרת אחרי מדינות מתקדמות בעולם(צילום: איריס בנדר)

    בצד הנייח, הנדל יצטרך להגיע להבנות מול בזק בסוגיית הסיבים האופטיים, שיאפשרו מהירות של עד 100 מגה באינטרנט הביתי. עד כה היא פרשה את הרשת בכ-60% מהמדינה, אך מסרבת להפעילה ללא מתווה שיבטיח החזר על ההשקעה, שכן היא מחויבת לפריסה אוניברסלית.

     

    אמנם פרטנר ו-IBC של סלקום מאיצות את פריסת הסיבים שלהן, אך המשרד יודע שבלי בזק המדינה לא תרושת במלואה. בחודשים האחרונים פורסמו כמה מתווים כדי לעודד את בזק, אך ללא סיוע כספי מהמדינה, לא נראה שהסיבים יגיעו לפריפריה בזמן הקרוב.

    יועז הנדל ב אולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
    הנדל. צריך לטפל בפריסת הסיבים ובפיקוח על נטפליקס(צילום: אבי מועלם)

    כש-HOT ו-yes נתונות לפיקוח, על סלקום ופרטנר לא חלה רגולציה כלל ומדובר למעשה בשוק פרוץ. 

     

    כמו כן, אין שום פיקוח על ענקיות המדיה העולמיות כמו נטפליקס ואמזון פריים, שנתח נכבד מהצופים רואה בהן חלופה מוחלטת ולא שירות משלים. רגולטורים רבים בעולם כבר החלו להתערב ולהחיל עליהן מגבלות, לאור הפגיעה בתרבות המקומית.

     

    בהכנת הכתבה השתתפו איתמר אייכנר, אדיר ינקו, גד ליאור, יואב זיתון, טובה צימוקי, גלעד כהן, תמר טרבלסי-חדד, אמיר אלון, אסף זגריזק, מירב קריסטל, קובי נחשוני ואמיתי גזית ואביאור אבו, כלכליסט.
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דפנה נבו, נחום סגל, 15 דקות
    משימות הממשלה החדשה
    צילום: דפנה נבו, נחום סגל, 15 דקות
    מומלצים