שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פליטות הפחמן הדו-חמצני שהובילו להכחדה המונית

    ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שפליטות עצומות של פחמן דו-חמצני מפעילות געשית היו הגורם להכחדת מינים המונית שהתרחשה לפני כ-200 מיליון שנה

    ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שלכמות העצומה של פחמן דו-חמצני, שנפלטה לאטמוספרה כתוצאה מפעילות געשית, כנראה בבסיס האגן האטלנטי הקדום, הייתה השפעה ישירה על שינוי קיצוני באקלים של כדור הארץ, להתחממותו, ולעלייה דרסטית בחומציות האוקיינוסים. שילוב תנאים אלה הביאו להכחדה המונית של מינים רבים במעבר בין עידן הטריאס לעידן היורה (לפני כ-200 מיליון שנה) - כך לפחות עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications.

     

     

    בעבר הפרה-היסטורי של כדור הארץ התרחשו חמש מגה-הכחדות של החי והצומח ומספר רב של הכחדות מינוריות יותר (לכן, ההכחדה ההמונית שמתרחשת כיום בעולם נקראת ההכחדה השישית והיא לראשונה בהיסטוריה של כדור הארץ ברובה המוחלט מעשה ידי אדם). היקפן, אופן התרחשותן, והגורמים להן - מעסיקים את החוקרים מזה שנים רבות. עד כה זוהו גורמים אפשריים להכחדות אלו: פרצי קרינת גמא, פגיעות מטאורים, עידני קרח שהביאו עמם ירידה דרסטית במפלס פני הים, התפרצויות געשיות שהציפו אל פני השטח במיליוני קילומטרים מעוקבים של לבה רותחת וגזים רעילים כגון גופרית דו-חמצנית (SO2).

     

    עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"

    עת הקורונה, עידן משבר האקלים

    מה נעשה עם כל האוכל שאגרנו?

    מסכת מגן יד שנייה

     

    על פי התיאוריה הגיאולוגית המקובלת בימינו, בעידן הטריאס כל היבשות הקיימות בימינו היו מחוברות יחדיו ליבשת אחת קדומה בשם פנגיאה. מערב אפריקה היתה מחוברת לאמריקות, שהיו מחוברות בצפון לגוש אירו-אסיה. על היבשה התרוצצו מגוון יצורים, רובם זוחלים אמניוטים (בעלי מי שפיר עוברים), שהיו מותאמים לתנאי היובש ששררו בשטחים אדירים בפנים היבשת שהיו מדבריים בשל ריחוק מהים, ובמחצית השנייה של הטריאס גם דינוזאורים קדומים, שעדיין לא שלטו בעולם החי. הים שרץ סילוניות (כמו תמנונאים ודיונונאים) וכן זוחלי ענק ימיים כמו פלסיוזאורים.

     

    איור (צילום: shutterstock)
    איור(צילום: shutterstock)

     

    בסוף עידן הטריאס ותחילת עידן היורה (לפני כ-200 מיליון שנה) הביאה פעילות סיסמית אדירה באזור CAMP (Central Atlantic Magmatic Province) להתפרצויות געשיות שהחלו תנועות לוחות שהפרידה בין היבשות והיווצרות האוקיינוס האטלנטי.

     

    על פי המחקר החדש, בועות פחמן דו-חמצני, שנמצאו כלואות בתוך סלעים בזלתיים-מגמתיים שנוצרו בסוף הטריאס, מעידות על הנזק הסביבתי הנורא שגרמו ההתפרצויות הגעשיות הללו. לפי הממצאים החדשים, כ-100,000 קילומטרים רבועים של לבה, שזרמו לאורך תקופה שמוערכת בכ-500 שנה פלטו לאטמוספרה כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני, וגרמו לעלייה בטמפרטורות, לעליית מפלס פני הים ולהחמצת האוקיינוסים (עלייה בחומציות מי הים). אלו בתורן הביאו להכחדת עשרות אחוזים מהמינים שהתקיימו לפני ההתפרצות - הן ביבשה והן בים.

     

    "מדובר בעבודה מרשימה ורחבת היקף ביותר. מבחינה מינרולוגית, נדגמו סלעים בזלתיים מעשרות אתרים בכדור הארץ. החוקרים חישבו שעל פני מאות שנים ספורות, זמן מאוד קצר מבחינה גיאולוגית, נפלטו כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה", אומר. פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה.

     

    החוקרים מעריכים כי היקף פליטות הפחמן הדן-חמצני שהשתחררו לאטמוספירה כתוצאה מהפעילות הגעשית דומה להיקף של פחמן דו-חמצני שצפויה האנושות לשחרר לאטמוספרה במהלך כל המאה ה-21, ומתריעים כי אם אכן התקיימה סיבתיות כזו, אנו עלולים לעמוד בפני הכחדה נוספת מעשה ידי אדם בעידן שלנו.

     

    "גם בימינו פעילות געשית אינטנסיבית מחוללת פליטה של גזים לאטמוספרה - הרי געש גדולים יכולים בפרץ פעילות אינטנסיבית של כמה שבועות לפלוט כמות פחמן דו-חמצני שמשתווה לכלל הפעילות האנושית באותה שנה", מוסיף יאיר. "מה שברור זה שהמאמר החדש מחזק מאוד את התיאוריה האקלימית כסיבה הסבירה להכחדה ההמונית".

     

    הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים