20 שנה אחרי הנסיגה: החיים בדרום לבנון בצל חיזבאללה

הנסיגה הישראלית מדרום לבנון, לפני 20 שנה, הותירה חלל בשליטה על האזרחים ברצועת הביטחון. החלל הזה לא נשאר זמן רב, ומי שמילא אותו הוא ארגון הטרור חיזבאללה.

לצד תפעול מוצבים ובניית מאגרי נשק בדרום לבנון, חיזבאללה החל להשתלט גם על החיים האזרחיים של תושבי הדרום, ובאמצעות ארגוני צדקה ופעילות פוליטית משפיע גם על הפן הכלכלי-חברתי באזור שכונה אז רצועת הביטחון. 20 שנה אחרי הנסיגה הישראלית, חיזבאללה הוא הריבון בדרום לבנון.

20 שנה לנסיגה מלבנון - הפרויקט המלא

חיזבאללה רואה בעצמו את המנצח הגדול של מלחמות ישראל-לבנון, ולא סתם מתייחסים בארגון ל"מלחמות". לפי הנרטיב שמשריש ארגון הטרור בקרב התושבים, חיזבאללה יצא מכל העימותים מול ישראל כשידו על העליונה, גם בתקופת רצועת הביטחון וגם במלחמת לבנון השנייה או "מלחמת תמוז", כפי שהם מכנים אותה.

לצד בניית הכוח ההתקפי של הארגון, חיזבאללה השקיע כוחות גדולים בפוליטיקה המקומית, וכיום מחזיק בסיעה גדולה ומשמעותית מאוד בפרלמנט הלבנוני - אבל ההשפעה של הארגון לא מסתיימת בין כותלי הפרלמנט ובארמון הנשיאות בבעבדא.

פעילי חיזבאללה בפעילות חינוך עם נשק בדרום לבנון(צילום: באדיבות עלמא)

במהלך 20 השנים שישראל כבר לא נמצאת בדרום לבנון השקיע חיזבאללה משאבים רבים כדי להשפיע על האוכלוסייה האזרחית באזור. הארגון מנסה לסגל לעצמו את תפקיד "מגיני הבית", ביטוי שגור בנאומיו של נסראללה ביחס לאיומים שלבנון ניצבת מולם ושאינם ישראל. כך למשל, במחאה הגדולה של אוקטובר 2019, חיזבאללה תמך בזכות להפגין, אך אנשיו פעלו באלימות בכמה מוקדים והפגנות. למעשה, ביד אחת הביע חיזבאללה תמיכה במפגינים ובזכות להפגין, וביד השנייה החזיק בעמדות מפתח שלהן השפעה ישירה על המתרחש במדינה.

מיצג ענק בדמות סולימאני מצביע לעבר ישראל

במרוצת הזמן מצאו עצמם תושבי דרום לבנון יותר ויותר תחת שליטת הארגון, גם אם זה לא בולט באופן מובהק בשטח. הארגון, שמבוסס צבאית באזור הדרום, זוכה לתמיכה ניכרת בקרב התושבים שרואים בו את המגן מפני "האויב הציוני", הצמוד לביתם. יעידו על כך אין-ספור אירועים, כולם פומביים בכוונה תחילה, שייעודם הבעת תמיכה בארגון - בין אם אלה דגלי הארגון שמתנוססים מעל הבתים או מיצג ענק בדמותו של קאסם סולימאני, שהוצב במארון א-ראס לאחר חיסולו, עם אצבע מורה לכיוון ישראל.

הארגון הקים מוזיאון במליתא שבו מוצגים כלי נשק שהשתמש בהם בלבנון השנייה, והוצגה בו גם הרקטה "חאדר 1" שלטענתו הפתיעה את ישראל.

המוזיאון הצבאי של חיזבאללה

טורניר ספורט בחסות חיזבאללה(צילום: באדיבות עלמא)

בינתיים ניצל חיזבאללה את השנים כדי להשריש את הנרטיב שלו בקרב הדור הצעיר. אנשי הארגון מגיעים לבתי הספר במדי הארגון ועם כלי נשק, "תוך הפרת החלטת האו"ם 1701, ומספרים מור"קים (סיפורי מורשת קרב - ד"ס) של הארגון וסיפורי גבורה של דמויות בולטות בחיזבאללה, כמו עימאד מורנייה ומוסטפא בדר א-דין", הצביעו במכון המחקר "עלמא" למחקרי ביטחון בגבול הצפון.

במכון טוענים שההשקעה של חיזבאללה בהיבט האזרחי של תושבי דרום לבנון, למשל בתחומי החינוך והרווחה, היא פלטפורמה שמשרתת בראש ובראשונה את האינטרס הצבאי של חיזבאללה, בכך שהיא מתחזקת למעשה את "המגן האנושי" שהארגון בונה בדרום לבנון אל מול ישראל.

מופעים וספורט במוצבים הישראליים

עם זאת, שתי נקודות מרכזיות ברצועת הביטחון שינו את ייעודן ואת פניהן. כלא אנצאר, המקום שנתפס בעיני הארגון כמתקן חקירות ועינויים קשים של ישראל נגד פעילי אמל וחיזבאללה, צפוי להפוך לקריית ספורט במימון קטארי.

כלא אנצאר בזמן שישראל שהתה בלבנון(צילום: דובר צה"ל)

לפי הפרסומים בתקשורת הלבנונית, קריית הספורט החדשה תכלול מגרש כדורגל עם מקום ל-26 אלף צופים ותיקרא "קריית הספורט של אל-אנצאר". העבודות באתר החלו בשלהי 2017, אחרי תכנון ממושך.

מבצר הבופור, אחד המוצבים המפורסמים ביותר בלבנון, הפך ליעד תיירותי שמושך אליו אלפי מבקרים מדי שנה. המקום מארח מופעים מוזיקליים, ממש כמו קיסריה בישראל. בשנה שעברה נערך במקום פסטיבל לבנוני שכלל הופעות מוזיקליות ומיצגים אור-קוליים בנושא ההיסטוריה של לבנון והמבצר – מתקופת הצלבנים ועד לנסיגה הישראלית ב-2000.

המיצג האור קולי בבופור. מהצלבנים ועד לנסיגה הישראלית

התמיכה הציבורית וההתנגדויות המעטות

בפייסבוק צצו בשנים האחרונות קבוצות "ג'נובייה", שמשמעותה "הדרומית", שמאגדות אלפים מתושבי הדרום תחת זהות אחת ומקשה אחת. ייתכן שמאחורי הקבוצות עומדים אנשים שפועלים בשם חיזבאללה, כדי להעמיק את הנרטיב של הארגון כמגן לבנון כולה ואדמתה.

תושבי דרום לבנון כבר התרגלו ולמדו לחיות לצד חיזבאללה, אבל מדי פעם ניתן לראות התנגדות והבעת עמדה נגד מה שלעיתים מכונה "ההפקרות וההפרות של חיזבאללה". הצבת הפסל של קאסם סולימאני לא עברה ללא התנגדות, וכמה מהתושבים ומהעיתונאים מחו על כך. עדות נוספת הייתה כשגורמים לבנונים רצו לקרוא רחובות על שם אנשים המזוהים עם חיזבאללה, והדבר נמנע בעקבות מחאת תושבים. 

ואולם, בסופו של דבר העובדה שרוב התושבים באזור הם שיעים, יחד עם הביקורים של אנשי הארגון בבתי הספר והפעולות הנוספות לשימור הנרטיב, הפכו את דרום לבנון למגרש הביתי והבטוח של חיזבאללה.