לכל הילדים מגיעה ילדות בטוחה

בשיתוף מובילאיי

רעב קיומי, אבטלה קשה ופחד ממשי מהיזרקות לרחוב ללא קורת גג מחוסר יכולת לעמוד בתשלומי השכירות. אם עבור רובנו התבטא משבר הקורונה בעיקר בבהלה עזה מפני הנגיף המאיים והבלתי נראה, הרי שאת אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל – אוכלוסיית מבקשי המקלט "השקופה", הכניס המשבר לבור כלכלי, ממנו לא היו יוצאים הפליטים ללא היד שהושטה עבורם מעמותות הסיוע השונות.

החוליה החלשה ביותר בשרשרת העגומה הזו היא ללא כל ספק כ-7000 ילדי פליטים (אריתראים, סודנים ודרום סודנים) המתגוררים רובם ככולם בדרום תל אביב.

אם ביומיום הם מתמודדים עם קשיים, הרי שבתקופות משבר המצב גרוע יותר (אילוטרציה) (צילום: shutterstock)

"ילדי הפליטים בגילי לידה ועד 3 נאלצים לשהות בשגרה בכ-80 'בייבי-סיטרים', או מה שמכונה בשם המצמרר 'מחסני ילדים', מעין גנים פיראטים, שהקימו נשים וגברים אפריקניים בין מחסנים וחנויות עם עובש על הקירות, בהם מצטופפים כ-25 תינוקות ופעוטות, מבוקר ועד שוב הוריהם מהעבודה, בשעות הערב המאוחרות", מספרת שרון טל, מנכ"לית עמותת אליפלט (אזרחים למען ילדי פליטים) ששמה לה למטרה לספק לילדי הפליטים את המענה עבורם, מענה שאינו קיים ברמה המוסדית.

הילדים, כך מתברר, שוהים ב"מחסני הילדים" הצפופים גם בחולי, ונאלצים לשרוד גם בתנאים קשים, שלעיתים כוללים גם רעב. אחיהם הבוגרים יותר, בני 3 ומעלה, מגיעים גם הם ל"בייביסיטרים" החל משעות הצהריים מאחר והם לא זכאים למסגרת של צהרון, וכך הדוחק בבייביסיטרים הופך לחונק ממש.

לכל ילד הזכות להרגיש מוגן (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

אם לא די בכך, הילדים אינם מופיעים ברשומות המדינה ואינם זכאים להגנה בהתאם לזכויות המוקנות לכלל ילדי ישראל. מנתוני אליפלט עולה כי משנת 2010 נפטרו 19 תינוקות בגני הפליטים הללו, כתוצאה מהזנחה או חולי כאשר במרבית הבייביסיטרים יש מחסור גם במזון, בתרופות, בציוד ובאמצעים בטיחותיים ורבים מהילדים חווים קשיים התפתחותיים ורגשיים עקב השהייה בגנים פירטיים אלו.

"בימי השגרה אנחנו מפעילים מערך של כ-70 מתנדבים קבועים אשר נכנסים לאחד הבייביסיטרים למשך כשעה וחצי בשבוע ומסייעים בליווי פדגוגי ורגשי לילדים", מספרת שרון, "כמו כן, אנחנו יוזמים תקופתית בדיקות רפואיות לפעוטות, כמו בדיקות שיניים ועיניים על מנת לאתר צרכים ולתת להם מענה.

משנעים חבילות סיוע

"למרכז מגיעים כ-70 ילדים ביום כאשר הוא פתוח לכלל האוכלוסייה, אך הליבה שלו היא ילדי משפחות מבקשות מקלט."

מכינים חבילות סיוע

כיצד השפיעה הקורונה על פעילות העמותה?

"עם פרוץ הקורונה 'הבייביסיטרים' נסגרו, מרכז הפעילות בשכונת שפירא נסגר אף הוא גם הוא, ומרביתם של ההורים המועסקים בתחומי הניקיון והמטבח במלונות, מסעדות וברים פוטרו במעגל הפיטורים הראשון.

"הבעיה היא שלהבדיל מהישראלים, הם לא זכאים לדמי אבטלה והם מצאו את עצמם מהר מאוד צוברים חובות. עד מהרה הבנו שמשבר הומניטרי נמצא ממש מעבר לפינה והגדלנו בצורה דרמטית את מערך סיוע המזון שלנו למשפחות. כך, מרשימה של 26 משפחות שנזקקו לתרומות מזון טרום הקורונה הגענו בשיא המשבר לכמות ענקית של קרוב ל-700 משפחות.

"במקביל למערך סיוע המזון הקמנו מערך סיוע מקוון – הקלטנו מאות שעות סיפור לקטנים, וערכנו לילדים הגדולים יותר פעילויות זום קבוצתיות עם משימות ואתגרים. במהלך הקורונה הייתה גם חונכות אישית של מתנדב עם 3 ילדים שקיים איתם פעילות אחד על אחד דרך אפליקציית הזום בסמארטפון."

שרון טל, מנכ"לית עמותת אליפלט

איך התמודדתם עם הגידול בסיוע מבחינה תקציבית?

"התקציב של הארגון חרג ב-50 אחוז בתקופה הזו, אך לשמחתי קמפיין שהעלינו לרשת נחל הצלחה גדולה והצלחנו לגייס תרומות הן מתורמים קבועים והן משלל חברות וארגונים שתרמו לנו מזון.

"המענק שקיבלנו מחברת מובילאיי היה בהחלט נדבך חשוב במערך התרומות שגייסנו.

"יחד עם זאת, אנחנו חייבים לגייס כעת עוד כספים כדי לסיים את השנה כמו שצריך וכמו שזה נראה זה הולך להיות מאתגר במיוחד כי אף אחד לא יודע באיזה מצב יהיה המשק בעוד חודשיים שלושה."

גם סיוע מקוון דרך אפליקציית זום (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

היה משהו שנתקלתם בו בקורונה והפתיע אתכם?

"כן. כתוצאה מהפיטורים ההמוניים של מבקשי המקלט הרבה מאוד משפחות לא יכלו לעמוד בתשלומי השכירות והיו בסכנה למצוא את עצמן מושלכות לרחוב וללא קורת גג. זה משהו שעוד לא חווינו בפעילות שלנו עד למשבר הקורונה.

"כמענה לכך יצאנו בקמפיין בו קראנו למשפחות שקיבלו את מענק 500 השקל לילד ולא היו זקוקות לו לתרום אותו לעמותה. הצלחנו לגייס בצורה הזו כ-120 אלף שקל ואיתם הצלחנו להחזיק למשפחות שלא הצליחו לשלם את השכירות את הראש מעל המים."

מי שעקבה מקרוב אחר צרכי המשפחות בתקופת הקורונה היא ריקי חיון, מנהלת מערך ההתנדבות של העמותה המלווה בשגרה את פעילות הבייביסיטרים ובמהלך המשבר לקחה חלק פעיל במערך תרומות המזון. "בהתחלת ימי הקורונה קיבלנו רשימות של משפחות שזקוקות לתרומות מבתי הספר בהם לומדים ילדי הפליטים בדרום תל אביב" היא מספרת. "בהמשך , מספר שבועות מפרוץ המשבר הטלפון שלנו התחיל להסתובב בקהילה וקיבלנו פתאום הצפה של טלפונים לסיוע, לעיתים 50 פניות בשעה."

היו שיחות שריגשו אותך במיוחד?

"לפני חג הפסח מישהו התקשר וסיפר לי שהוא לא הכניס אוכל לפה שלו במשך חמישה ימים. זה היה מצמרר. במקרה אחר פנה אליי אבא ממוצא אריתראי והודה לי מאוד על הסיוע באוכל. הוא אמר לי שנתתי לו הרגשה שיש אדם אחד בעולם שדואג לו. זה היה מאוד מרגש.

ריקי חיון

"היו גם שיחות קשות מהורים לפעוטות ותינוקות שאמרו שאין להם אוכל בשבילם כך שבהמשך המשבר היה מדובר על ממש קיום בסיסי מבחינת להכניס אוכל לפה של אנשים וילדים. לקראת שיא המשבר הפניות נעשו נואשות יותר ואז גם קיבלנו פניות לסיוע בתשלום לשכר דירה."

משפחות ללא יכולת להאכיל את ילדיהן (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

קהילת מבקשי המקלט הבינה בכלל מה קורה בישראל במהלך הקורונה?

"בהתחלה היה בלבול והם לא באמת הבינו מה מתרחש אבל עם הזמן דאגנו להנגיש להם את המידע בשפות שלהם. הם חוו את המצב עם המון פחד, ובניגוד למה שנטען כלפי הקהילה הם שמרו מאוד על הכללים וההנחיות ויש כאלו שעד עכשיו נמנעים מלצאת מהבית אם הם לא חייבים."

למען הפליטים

מי שכאמור סייעה בצורה משמעותית לעמותה לעבור את משבר הקורונה תוך שהיא ממשיכה להעניק סיוע קריטי לפליטים וילדיהם הייתה חברת מובילאיי שעם תחילת משבר הקורונה הצהירה כי היא תקצה תרומה נכבדה בסך כולל של 10 מיליון שקלים עבור עמותות סיוע במגוון תחומים. אל הקרן הייעודית אותה הקימה החברה פנו כ-2000 גופים מכל רחבי הארץ ובסוף התהליך הזריז בחרה מובילאיי כ-100 עמותות אשר זכו בתרומה נכבדה - אחת מהן היא אליפלט.

בשיתוף מובילאיי