המסעדה הוותיקה נסגרה: "עד שהתחלנו לחסוך ולהרוויח הגיעה הקורונה"

משרד הבריאות החל לשחרר את המשק, ובשבוע שעבר נפתחו מאות מסעדות ברחבי הארץ, ובחלקן היה קשה להשיג מקום בקלות. עבור חלק מהמסעדות סגירת הדלתות לא הייתה זמנית. אחת מהן היא מסעדת "אמא אדמה" הוותיקה ברמת גן. "המדינה מנסה לעזור, אבל מרוב בירוקרטיה אין לך כוח", סיפר הבעלים. ynet ממשיך ללוות את העסקים שנסגרו בעקבות הקורונה.

"לא חוזרים" – פרויקט מיוחד:

בית הספר של דורון לא שרד את הקורונה

הבר האהוב לא חזר: "מתלבט אם לשלם לספקים או להביא אוכל הביתה"

ליאוניד אייזנשטדט החל את דרכו במסעדת "אמא אדמה", במתחם הבורסה ברמת גן, בשנת 2007 בתור עבוד שכיר. "עבדתי כטבח ואחר כך גם הייתי מנהל במסעדה". למרות שלא תמיד הסתדר עם בעלת המסעדה המקורית, האוכל, השירות והאנשים גרמו לו להישאר שם. כשהיא רצתה למכור את המקום, אייזנשטדט החליט לרכוש אותה.

"המקום הזה היה הבית שלי והבנתי שאני רוצה לקנות את המסעדה", סיפר. "לא היה לי הרבה כסף, אז ניגשתי לאבא שלי והוא עזר לי עם כל הקנייה הזאת. אמרתי לעצמי 'אתה חייב להצליח'".

אייזנשטדט בכניסה למסעדה. "המקום הזה היה הבית שלי"(צילום: אורי דוידוביץ)

השולחנות כבר קופלו(צילום: אורי דוידוביץ)

איינזשטדט רצה להפוך את המסעדה לטובה יותר, הוא השקיע כ-70 אלף שקלים בשיפוץ המקום, שידרג את חוויית השירות, ואפילו התחיל להתרגל למלא את הניירת. אחרי חודשים של שיפוץ הוא פתח את המסעדה, ובתקופה שלפני הקורונה הצליח להחזיר את ההוצאות.

"היו כמה חודשים טובים, אבל עד שהתחלתי להרוויח ולחסוך הגיעה הקורונה, ובשלב הזה הבנתי שהמדינה מנסה לעזור לעסקים הקטנים, אבל מרוב בירוקרטיה אין לך כוח ואתה מאבד את הרצון להמשיך".

אייזנשטדט. "מרוב בירוקרטיה אין לך כוח ואתה מאבד את הרצון להמשיך"(צילום: אורי דוידוביץ)

למרות שהמסעדה קיימת כבר 20 שנה, הבקשה לקבלת פיצויים מהמדינה נדחתה, כי היא בבעלות של איינזשטדט פחות משנתיים. אחרי יותר מחודשיים שהמסעדה הייתה סגורה, הבין ליאוניד שהוא לא יכול להמשיך להוציא כספים מהכיס, והוא נאלץ לסגור לצמיתות. "ניסיתי כל מיני דרכים אחרות, אבל עצרתי את עצמי, כי יש לי ילדים ומשפחה, וזה יותר חשוב לי מכל האהבה שלי לעסק הזה".

היום, כשהדלת נעולה, השולחנות מקופלים והמזון ארוז, הלקוחות עדיין ממשיכים להציץ מבעד לדלת הזכוכית ושואלים מתי תיפתח שוב. "מאוד עצוב לי, 15 שנים הייתי פה, הבאתי למקום הזה את הנשמה שלי", אמר אייזנשטדט. "כרגע אני ואשתי, שעבדה כאן, מחפשים עבודה. ננסה להקים את עצמנו מזה".