20 שנות ynet

השבוע לפני 20 שנים ynet עלה לאוויר.

מה שהיום נראה מובן מאליו – אתר שמספק חדשות ותוכן עיתונאי ברצף, באוֹן-ליין, ביום ובלילה, ביום חול וביום חג, בעיתות שלום ומלחמה – היה אז בגדר אירוע מהפכני ממש. עד אז לא היה – בישראל או בעולם - גוף אינטרנטי שהפיק בעצמו חדשות ותוכן עיתונאי. אתרי החדשות שפעלו אז, התבססו על מערכות האוֹף-ליין של הגופים שהקימו אותם – בדרך-כלל עיתוני דפוס ותחנות טלוויזיה.

ynet הציג מודל אחר לגמרי: הוא היה משוחרר מזיקה תוכנית או מערכתית לגופים חיצוניים, והקים צוות עיתונאי עצמאי משלו – כתבים, עורכים, צלמים, גרפיקאים, תחקירנים ומפיקים. הצוות הצעיר נדרש להקים אתר יש מאין. לא עוד גוף תקשורת שפועל בנתיב מסורתי ומוכר, על בסיס טכנולוגיות תקשורת נושנות, אלא מדיום שהתחיל מאפס, חי ופועל כולו על גבי פלטפורמה טכנולוגית חדשה.

את כללי המשחק בעולם החדש הזה ניסחנו וקבענו בעצמנו, וכל מהלך עיתונאי היה חלוצי מבחינה טכנולוגית. עם השנים, המתכונת ש-ynet כונן והעמיד, הפכה תו-תקן, מעין מודל לחיקוי. בכך, השפענו דרמטית על דמותו של האינטרנט הישראלי בכלל.

אבל בשני העשורים שעברו מאז גם העולם השתנה, מהקצה אל הקצה, והאתגר שעומד היום בפני ynet (והתקשורת כולה) הוא מורכב וחיוני מתמיד: לסקר מציאות שבה מושגים כמו "אמת" ו"עובדות" נתפשים כיחסיים ותלויים בעמדת המתבונן. לסקר עולם שמוצף בידע נטול היררכיה, לעיתים כוזב או שגוי, ולרוב סתם שטותי. לסקר עולם שבו מנהיגי מעצמות מייצרים "עובדות אלטרנטיביות", על פי צורכיהם הפוליטיים. עולם שבו נרטיבים רציונאליים מאבדים מכוחם, ופופוליזם נבער גובר על מומחיות ועל מקצוענות. עולם שבו מילים ומושגים שמשמעותם הייתה עד לא מזמן מובנית ומוצקה, מוטענים כעת בספק.

דווקא בעולם כזה יש נחיצות דחופה בַּמוֹדל העיתונאי המסורתי, שבו מערכת מקצועית מנסה לברור מתוך המציאות - ההזויה לעיתים והמשתנה תדירות - תמונת עולם קוהרנטית, עובדתית ולא כוזבת. במציאות כזו, שמעמידה בסימן שאלה ערכים דמוקרטיים בסיסיים, עולה ערכם של ארגוני תקשורת שנאמנים לפרקטיקות כמו איזון, אימות, אמינות, הצלבת מידע, אחריות חברתית; וחשיבותם ככלבי השמירה של החברה.

נחזור לעניין הזה בהמשך. אבל כעת, נשוב להתחלה, לסיפורו של ynet.

התחנות הראשונות

קצב האינטרנט - כלומר לעמוד בדד-ליין אפס, תוך חידוד מרבי של הדילמה הנצחית שבין הצורך לפרסם ידיעה חדשה מהר ככל האפשר, לבין הצורך לספק מידע בדוק, מהימן וראייתי.

שפת האינטרנט - כלומר למצות את יכולותיו העשירות של המדיום, את אפשרויות המולטימדיה שלו, הקישורים, הנפח הבלתי מוגבל, מהירות האחזור, וכל זאת בעיצוב שמתאים להנגשת התוכן באינטרנט. עניין העיצוב הוא מרכזי, שכן ביקשנו להגיש לקורא אתר שבו סדר היום מובן מאליו כבר עם הכניסה לעמוד הבית שלו; שמדגיש היררכיות של חשיבות התוכן, ומשלב טקסטים ודימויים באופן מיטבי. העיצוב הזה, שאז נחשב "מהפכני" ואולי גם חריג, הפך היום סטנדרט מקובל בענף.

יון פדר

האינטרנט של לפני 20 שנה היה מדיום אנרכיסטי, אפילו פרוע. פעלו בו מעט מאוד אתרי תוכן, כמה מנועי חיפוש פרימיטיביים (גוגל לא היה עדיין), לא היו אז רשתות חברתיות, ובעיקר – הוא לא נתפש כזירה הולמת לצריכת מידע אמין. וכך, לצד האתגר הראשון שלקחנו על עצמנו - להמציא קונספט עיתונאי-אינטרנטי חדש - מצאנו עצמנו נדרשים למשימה נוספת: לרכוש את אמונו של הציבור. לגרום לקוראים להכיר באינטרנט כזירה מהימנה, שראוי וכדאי לצרוך באמצעותה חדשות באופן שוטף וקבוע.

את הפתרון לאתגר הנוסף מצאנו דווקא במענה שסיפקנו לאתגר הראשון. הוכחנו מדי יום לציבור הקוראים שהחדשות של ynet עומדות בסטנדרט עיתונאי גבוה, ומהר מאוד למדנו שבישראל אין כלי שיווקי חזק יותר מהאירועים עצמם. בתוך כמה חודשים ניכרו כבר ניצניהם של הרגלי קריאה חדשים, והציבור החל בהדרגה להצביע בעכבר ולהפנים את ynet לתוך סדר יומו.

ynet הושק במתכונת צנועה. בימיו הראשונים הפעיל שלושה ערוצי תוכן בלבד – חדשות, ספורט ודעות, אולם מדי כמה חודשים נוספו לו עוד זירות סיקור וערוצים, ובתוך שנתיים כבר הגיש לגולש הישראלי את פלטפורמת התכנים הרחבה והמגוונת ביותר בתקשורת הישראלית. לצידם של ערוצים מתבקשים כחדשות, כלכלה, ספורט, תרבות ובידור, עוסק ynet באינטנסיביות גם בבריאות ובטכנולוגיה, איכות סביבה ויהדות, משפחה והורות, יחסים, אוכל רכב, תיירות, לימודים, ובתחומים רבים נוספים.

מהפכות: הטוקבקים, האינטראקטיביוּת, הווידיאו

קול הגולשים. טוקבקים ב-ynet(אילוסטרציה: Shutterstock)

לצד הטוקבקים, שהעלו והציפו את מגוון הדעות הרווח בציבור, הפעלנו את "האימייל האדום", שאפשר לכל גולש להשתתף במלאכת הדיווח ישירות אל חדר החדשות. לא מעט סיפורים בלעדיים שחשפנו נולדו באימייל האדום, כשהגולשים שיגרו באמצעותו עדויות ממקור ראשון.

מהלך נוסף שהוביל ynet משלהי 2005, על רקע פינוי רצועת עזה, היה שילוב הווידיאו כרכיב אלמנטרי בכל דיווח חדשותי. גם זה נראה היום טריוויאלי לחלוטין, אך בזמנו דובר בשינוי מוחלט של הפרדיגמה, ונדרשו כמה שנים להטמיעה לרוחב האתר. שדרוג התשתיות ורוחב הפס אפשר לנו להקים מערך צילום ועריכת וידאו, שגדל והתעצם. כך הקמנו בהמשך אולפני צילום טלוויזיוניים, הפקנו מהדורות חדשות ומגזינים, ושידרנו לייב מזירות האירועים. במקביל הקמנו מערך רדיופוני, בשיתוף עם תחנות רדיו אזוריות, שהעלה מבזקי חדשות ynet כל שעה בשילוב דיווחי כתבים.

העשור הבא

כעת, בפתחו של העשור השלישי לחייו, האחריות המוטלת עלינו גדולה מתמיד. מרכזיותו של האתר בתקשורת הישראלית, והמחויבות שלנו למיליוני הגולשים שפוקדים אותנו מדי יום ורואים בנו את מקור המידע העיקרי שלהם – מטילות עלינו חובה כבדה: להיות נוכחים בכל מקום ובכל זמן; להמשיך לסקר בהגינות ובמהימנות כל אירוע או תופעה חשובים בארץ ובעולם; להעשיר, לגוון ולשפר את היצע התוכן שלנו; להשמיע את מירב הקולות בציבור ולתת ביטוי לכל עמדה ראויה; להמשיך ולפעול תוך היענות מלאה לאתיקה העיתונאית, בלא כל תלות בממסד או גורם כוח; ולהעמיד בפני הקוראים תמונת מציאות מהימנה, עדכנית ונאמנה.

אני משוכנע שאנחנו - כל עובדי ynet, ואתם, מיליוני קוראינו שהולכים איתנו דרך ארוכה, נמשיך להלך יד ביד עוד שנים רבות. אנחנו מתחייבים בפניכם לעשות הכל כדי להצדיק גם בעתיד את אמונכם בנו, ולמלא את שליחותנו באחריות מקצועית, בנאמנות ובהגינות.

יון פדר הוא עורך ynet