הם שונים לגמרי, אבל לכולם יש דבר משותף: הכירו את דור ה-ynet

מזל טוב! אתר ynet הגיח לאוויר העולם ב-6 ביוני 2000, השבוע לפני 20 שנה. שני עשורים של תהפוכות בכל מישור שאפשר להעלות על הדעת. בחודשים האחרונים חיפשנו את הישראלים שנולדו ממש באותו יום, וביקשנו לקבל הצצה לחייהם. לשמוע מה מעניין אותם, מה משמח אותם, מה מפחיד אותם ועל מה הם חולמים. לראות איך הם גדלו - ולהבין איך אנחנו גדלנו יחד איתם. את התוצאה תוכלו לראות בשבועות הקרובים בסדרת כתבות מיוחדת - דור ה-ynet. אתם מוזמנים לצפות כאן בפרק הראשון.

מזל טוב, מילי פישיץ(צילום: חגי דקל)

מילי פישיץ מכפר יונה היא חיילת במדים, כמו רבים מבני ה-20 שחיים בישראל. אבל אל תיתנו למראה העדין שלה להטעות אתכם. היא משרתת כנהגת בגדוד חטיבת החילוץ, ויש לה רישיון מסוג C1. אם לא ידעתם, זה אומר שהיא יכולה להסיע רכבים שמשקלם עד 12 טון. בפעם הראשונה שנכנסה אל אחד מהם, רכב שהיא מגדירה כ"מפלצת", היא אפילו לא הגיעה לדוושות. "הייתי צריכה להביא איתי כרית", היא נזכרת, "אני הבת היחידה שיש לה היתר לנהוג על 'זאב', נראה לי בכל הגדוד". ואם תגידו לידה, אפילו בצחוק, שנשים נוהגות פחות טוב מגברים - אל תופתעו אם תחטפו עלבון בחזרה. "לפעמים אני אסכים, כשאני עצבנית על הכביש", היא מודה, אבל בפעמים אחרות - "אני אגיד, 'חמוד, אני נוהגת יותר טוב ממך'".

כמו רבים מבני דורה, פישיץ לא מגבילה את עצמה לתחום עניין צר. כך לדוגמה, היא מקשיבה לכל סוגי המוזיקה - ממטאל דרך מזרחית ועד צ'ייקובסקי ("חינוך רוסי", היא מסבירה). בין התמרונים בשטחים, וכשהיא לא תופסת כוננות, היא גם מעשירה את עולמה הרוחני: מגיל צעיר היא אוהבת לצייר (בין השאר היא שואבת השראה מהסדרה "ריק ומורטי"), ובמרוצת השנים תרגמה את האהבה שלה לסמלים גם לקעקועים, שאת חלקם ציירה בעצמה. "יש לי על היד אחד שעיצבתי, סמיילי שמח-עצוב, ואתה בוחר מה הוא. זה קעקוע שעשיתי בגלל אמא שלי, שהיא מאוד אופטימית, ואני פעם הייתי פסימית. הוא נותן לי פרופורציות בחיים". לבסיס היא הביאה ספרייה ניידת, והיא לא מתביישת להודות שהיא תולעת ספרים. "כשהתגייסתי אמרתי שאקרא ספר כל יום, ובאמת ביצעתי את זה. אם תבואו לחדר שלי ותפתחו את המזוודה, תמצאו שם איזה 40 ספרים שאת כולם קראתי", היא אומרת, ומשוויצה: "פעם היה לי איזה שיא קטן כזה, שקראתי שישה ספרים ביומיים וחצי. אני קוראת מהר".

את חושבת שהעולם השתפר או הידרדר מאז שנולדת?

"יש מקומות שהוא השתפר ויש מקומות שהוא הידרדר. המקומות שהוא השתפר זה הטכנולוגיה, שהתפתחה מאוד בשנים האלה", אומרת פישיץ , אבל מציינת שיש לה גם צד רע: צעירים ש"במקום לצאת החוצה ולשחק אחד עם השני או לקרוא ספר או פשוט ללמוד, מעדיפים להיות בטיקטוק כל היום".

ממה את הכי מפחדת?

"אין לי פחד. חוץ מהקטע של הברקסים".

מילי פישיץ(צילום: חגי דקל)

מי אתם, דור ה-ynet?

מילי פישיץ לא לבד, והיא חולקת את יום הולדתה לא רק עם ynet, אלא עם 387 צעירים נוספים. הסיפורים שלהם מספרים במידת מה את סיפורה של המדינה. 202 מהם נשים, ו-186 גברים. יותר מעשרה אחוזים מהם גרים בירושלים, בירת ישראל, ודווקא העיר תל-אביב, שבה נולד אתר ynet, מסתפקת בנציגות צנועה באופן מפתיע, עם מספר ישראלים שאפשר לספור על יד אחת. אפילו לבית שמש, אשדוד, חיפה, רמת גן, רחובות, באר שבע, רהט ובני ברק יש יותר נציגים.

כמה מהישראלים שחולקים עם ynet את יום ההולדת נולדו בכלל בחו"ל, בין אם זה בארצות הברית, ארגנטינה או מקסיקו. בינתיים אצלנו, יש נציגויות בכל רחבי המדינה - הצפונית שבהן ממש בגבול לבנון, והדרומית, איך לא, באילת. ואם תהיתם, בקרב ילידי 6.6.2000 אפשר למצוא גם ייצוג שווה למתנחלים ולקיבוצניקים. שם המשפחה הנפוץ ביותר אצל ילידי ה-6.6.2000 הוא כהן, באופן לא מפתיע, ואחריו מגיעים שמות כמו ביטון, גבאי, לוי ומזרחי. ואגב, יש גם מספר לא קטן של אנשים שהשמחה אצלם כפולה: שמונה זוגות תאומים נולדו בתאריך המדובר והמזל שלהם, כמה מתאים, הוא מזל תאומים.

כתבים: מיכאלה חזני, שני זהר שדמה וטלי שימשוביץ. צילום: חגי דקל