"להיכנס לעולם של האוטיסטים הלא מדברים"

"אני גולם מדופלם, הוגה בעולם". כשנתקלתי בטקסט הזה מיד התחברתי. ידעתי שהוא נכתב על ידי אוטיסט שאינו מדבר בשם גדי שטיינברג. הוא הצליח להעביר בכמה שורות עולם שעד אז כן הכרתי, אבל היה קשה לי להיכנס לעומקו. זה היה פלא בעיניי.

"דומה אני לסוס עייף, סוס יושב ולא שפוי". חשבתי שהשיר הזה מבקש לחן. וכשהגעתי לשורות "דומה הוא לשור שפשט את קרניו, ששמש נופלת החישה שקריו" כבר הייתי בטוח שאני רוצה להיכנס לזה.

אבל אתחיל מהתחלה.

צפו בקליפ "גולם מדופלם":

רוב הדמויות בקליפ מגולמות על ידי אוטיסטים בתפקיד עצמם.

שמי רוני סיני, מחזאי ("הגלולה" בית ליסין, "אניהו" הקאמרי יחד עם אתגר קרת, "הרובוטית" הבימה יחד עם עוזי וייל). אני דוד של מתן דשא, אוטיסט בן 17 שאינו מדבר, ברמת תפקוד נמוכה.

מתן הוא מסוג האוטיסטים המצפצפים, שכשאתה נכנס אתו למסעדה מיד העיניים מופנות אליו, גם כי הוא יפה, אבל גם כי הוא משמיע קולות גבוהים ועושה תנועות של כנפי ציפור עם הידיים. עם הזמן לומדים שככה זה ואי אפשר לשפוט ויש לזה חן רב.

מאז שמתן היה קטן ולמד בבית ספר יסודי מיוחד, ידעתי שיש לו יכולת להביע את עצמו בהקלדה. לאחר חיפושים למסגרת מתאימה, גילינו שיש מקום בהרצליה שנקרא "מקום להבעה" שאותו הקימה ומנהלת יעל כהן במסירות ומקצועיות רבה. שם כל החברים לא מדברים או מדברים מעט אבל כן יכולים להקליד אותיות.

מתוך הסרטון "גולם מדופלם"

לפעמים המשפטים קטועים, לפעמים לא מובנים ולפעמים יוצא שיר. התחלתי לבוא ל"מקום להבעה" פעם בשבוע במטרה לכתוב עם האוטיסטים הלא מדברים מחזה, וככה להכיר יותר טוב את עולמם.

הכתיבה עם החברים האוטיסטים דורשת סבלנות רבה. מאמץ הכתיבה עבור אוטיסט שאינו מדבר הוא עצום. הקצב מאוד איטי, ביחס למה שאנחנו מורגלים, אבל מצד שני המשפטים שנכתבים על ידם מיוחדים מאוד ולא צפויים. יש לכתיבה שלהם חוקיות משל עצמה. במובן מסוים העבודה איתם שינתה לי את האופן שבו אני מתייחס למונח כתיבה.

במסגרת המפגשים הכרתי את גדי שטיינברג. הוריו הוציאו עבורו ספר שירים שנקרא "צחוק שדי המופלאים". זוהי אסופת שירים שהוא כתב במשך השנים. בתוך הספר מצאתי את השיר "דומה אני".

דומה אני / גדי שטיינברג

אני גולם מדופלם הוגה בעולם

נראה לי כי הכל מושלם

דומה אני לסוס עייף

סוס יושב ולא שפוי

זה בסדר בסדר נמוג הוא שומע

היום הוא בורח בפיו דומיה

ביום שיזכור מהי הדרך

יוכל לדבר גם על מה שהיה

דומה הוא לשור שפשט את קרניו

ששמש נופלת החישה שקריו

יושב שאול סביבו שומם

שקשוק ברכיו שעבש ביללותיו

נופל שיכור שהבירה בשיריו

סומק בפניו

שושן זהוב בין שיניו.

מתוך הסרטון "גולם מדופלם"

הרגשתי שהשיר מבקש לקבל חשיפה. גדי עצמו לא יכול היה לדבר איתי, כמובן, אבל מהאנרגיה שלו הבנתי שזה ישמח אותו אם השיר יתפרסם. פעם בכמה זמן מגיעים אמנים למפגש התנדבות עם האוטיסטים ביניהם, הופיעו ב"מקום להבעה" טוביה צפיר, דני רובס, סי היימן, דן תורן, נועם בנאי, תומר עפרון (שתכף נגיע אליו) ולבסוף הגיע גם שלום חנוך בכבודו ובעצמו ונתן הופעה בלתי נשכחת מול כ-20 אוטיסטים. כולם ציינו כמה הביקור ב"מקום להבעה" היה להם חזק ומלא בהשראה.

לתת להם מקום

כשתומר עפרון הגיע ל"מקום להבעה" הוא קיבל את הספר של גדי ומיד התחבר ורצה להלחין. כשהשיר הוקלט, הייתה התרגשות גדולה. ואז עלה הרעיון של לצלם קליפ. התגייסו למשימה הבמאי איתן אשכנזי והצלם עופר הררי ויצאנו לדרך. המטרה הייתה לנסות ולהיכנס לתוך העולם הפנטסטי של האוטיסטים הלא מדברים ולהראות את היופי של הפעולות השונות שלהם במרחב הציבורי. לתת להם מקום.

מתוך הסרטון "גולם מדופלם"

היה ברור שאנחנו רוצים את גדי בקליפ ואת החברים שחותרים אתו בירקון ב"מרכז דניאל לחתירה", והיתה מור ששוזרת פרחים, ויעלי שמאוד אוהבת להקשיב למוסיקה ולגעת בגיטרה. היה חסר לנו צייר אוטיסט שיוכל לצייר במהלך הקליפ.

במקרה בדיוק הלכתי לראות תערוכה של אוטיסיטים ציירים בטייבה. את התערוכה ארגנה טלי כגן, ושם פגשתי את עמית גול הצייר האוטיסט מהוד השרון. החלטנו לתת לו את הבמה בכיכר דיזינגוף ולצייר אדם עם פרח בפיו לפי מילות השיר "שושן זהוב בין שיניו".

רוב הקליפ מצולם בסלואו מושן בכיכר דיזינגוף ובירקון, ב"מרכז דניאל לחתירה" שם מתקיים מדי שבוע חוג חתירה לחברים האוטיסטים. אני מנסה למצוא דרך לכתוב מחזה עם החברים שלי האוטיסטים, אבל יכול להיות שהתהליך הזה ייקח כמה שנים. הזמן שם הוא אחר.

היום, ד', ה-18.6, מצוין בעולם יום האוטיסט הבינלאומי.