שתף קטע נבחר

הלקח של הילרי קלינטון לפוליטיקאיות בישראל

היא אמנם הפסידה ב-2016 אבל סדקה את תקרת הזכוכית המגדרית. הסדרה התיעודית עליה היא חובת צפייה לאיילת שקד, מירי רגב ואחרות

 

הילרי קלינטון מתוך הסדרה 'הילרי' (צילום: מתוך הסדרה 'הילרי', באדיבות yes)
הילרי קלינטון (צילום: מתוך הסדרה 'הילרי', באדיבות yes)

סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית שעלתה לאחרונה לאוויר ("הילרי", המשודרת בהוט 8), סוקרת את הקריירה הפוליטית של הילרי קלינטון, שגילמה את התקווה הפמיניסטית בארה"ב להיות הנשיאה הראשונה בהיסטוריה האמריקנית. במקביל זו גם טרגדיה אישית של מי שבדומה למלך סיזיפוס מהמיתולוגיה היוונית דחפה כל העת סלע ענק עד לפסגה, רק כדי לצפות בו מתגלגל למטה בחזרה.

 

 

קלינטון היא האישה המתועדת ביותר בפוליטיקה בארה"ב, אבל הסדרה בת ארבעת הפרקים מאפשרת הצצה אינטימית יותר להתנהלות שלה. הבמאית נאנט בורשטיין התלוותה אליה במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ב-2016 והשתתפה במפגשים הפנימיים ביותר של הצוות שלה. לפי הסקרים זה היה אמור להיות תיעוד מסע הניצחון שלה. במקום זה קיבלנו טקס אשכבה מפואר.

 

ובכל זאת יש בו לקח חשוב לפוליטיקאיות בארה"ב וגם בישראל, מאחר שעובדת היותה אישה הייתה מרכיב מרכזי בקמפיין שלה. דונלד טראמפ אמר עליה בתחילת הקמפיין: "הקלף היחיד של קלינטון בזירה הפוליטית הוא הקלף הנשי. אם הייתה גבר, הייתה זוכה ב-5% מן הקולות בלבד. גם הנשים לא אוהבות אותה".

 

קלינטון נאלצה להתמודד עם עולם הדימויים שממשיך ללוות נשים בפוליטיקה אפילו במאה ה-21. במסעות הבחירות שלה ניצבו גברים רפובליקנים עם השלט "תגהצי את החולצה שלי", ויועצת שלה אמרה לה "אנשים אומרים שבתור אישה תקבלי החלטות באופן רגשי". חרף האיפוק המפורסם שלה, קלינטון פרצה בצחוק בלתי נשלט וענתה: "והרי אנשים אומרים שאין לי רגשות בכלל".

 

בכך היא העלתה, בלי משים, את בעיית הדימוי שלה כאדם קר ומתוכנת. לאחר שהפסידה לברק אובמה בפריימריז לנשיאות ב-2008 במדינה איווה, היא הזילה דמעה והרושם היה שנשברה. דייוויד אקסלרוד, יועץ התקשורת של אובמה, נשמע דווקא מוטרד: "זה שהיא נראית אנושית דווקא יכול לעזור לה".

גם פוליטיקאיות בישראל נאלצות להתמודד עם הדימוי של "ביצ'ית". בבחירות 2013 אמרה יו"ר מפלגת העבודה דאז שלי יחימוביץ': "לאישה עם כוח קוראים כוחנית, לאישה עם מוסר קוראים מוסרנית ולאישה שלא מתחבאת בצניעות מתחת לשולחן קוראים אגרסיבית. כשזה נוגע לאישה, אין ספק שקל מאוד לעשות דה-לגיטימציה לתכונות שהן לגמרי קונבנציונליות, ואפילו הכרחיות, כדי להיות מנהיג".

 

 

איילת שקד (צילום: יאיר שגיא)
ח"כ איילת שקד(צילום: יאיר שגיא)

ציפי לבני, כשעמדה בראשות קדימה, התמודדה עם הטענה שנשים לא יכולות לקבל החלטות ביטחוניות. אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה לקראת בחירות 2009, תקף אותה בריאיון רדיו וקרא לה "ציפורה" במה שנתפש כלגלוג. הוא התייחס לתשדיר המפורסם, שגם קלינטון וגם לבני העלו בקמפיין שלהן: "מי אתה רוצה שיענה לטלפון שיצלצל ב-3:00 בלילה?". ברק השיב: "היא לא בהכרח יכולה לתת את התשובות, לא ב-3:00 בלילה ולא ב-15:00 בצהריים".

 

לבני, שהייתה קצינה בצה"ל ושליחת המוסד בצרפת, זכתה בבחירות ההן ב-28 מנדטים, יותר מבנימין נתניהו שקיבל 27 מנדטים ומברק שקיבל 13. אבל הגוש החרדי, שמדיר נשים מרשימותיו לכנסת, הדיר גם את לבני מתפקיד ראש הממשלה.

 

מירי רגב, ששרתה כקצינה בדרגת תת-אלוף, נאלצת להתמודד עם הדימוי הקולני והנטייה שלה לחולל פרובוקציות. פוליטיקאים גברים כבר עשו קריירה מטאורית בזכות התנהלות דומה, אבל עבור אישה זה לא מנומס. רגב מאמינה כנראה שאין לה דרך אחרת לגייס תשומת לב בגלל עובדת היותה אישה. אם תחליט להתנהג אחרת, אפשר שמעמדה יהיה אחר לגמרי.

 

איילת שקד הייתה צריכה להיות סיפור הצלחה פוליטי גדול לפי תוכנת מחשב של יועצי תקשורת. היא עוברת מסך מצוין ומקרינה נחישות ועוצמה. אבל משום מה היא מנסה להיבחר בידי ציבור דתי ברובו, ועבור אישה חילונית זוהי משוכה גבוהה מדי. כל ניסיונותיה להצטרף לליכוד נבלמו בנחישות בידי נתניהו. הוא כנראה יודע גם למה.

הילרי קלינטון קיבלה כשלושה מיליון קולות יותר מטראמפ בבחירות 2016 בספירה הכוללת, אבל נוצחה בשל שיטת האלקטורים בארה"ב. ההפסד הזה עורר דווקא גל של אופטימיות בקרב נשים פוליטיקאיות שהודיעו כי הן הולכות "בדרכה של הילרי".

 

בבחירות האמצע לבתי הנבחרים ולתפקידי מושלים ב-2018 התמודדו מספר שיא של נשים. גם בפריימריז של 2020 לבחירת המועמד הדמוקרטי לנשיאות התייצבו למרוץ שש נשים, שיא נוסף. קלינטון לא זכתה, אבל סללה את הדרך לאחרות.

 

וזה המסר עבור פוליטיקאיות ישראליות שעדיין מנסות לפרוץ את תקרת הזכוכית שהותקנה מעל ראשיהן בשל היותן נשים: הדבר יכול לקרות בעידן שאחרי נתניהו, שלא מאפשר גם לפוליטיקאים גברים להגיע לראשות הממשלה. לבני גנץ, ישראל כץ ויאיר לפיד, יכולות לקום מתחרות אמיתיות.

 

  • ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים