סוף סוף, התעוררות לבנה באמריקה
גזענות ואלימות הן היסודות החזקים ב-DNA של ארה"ב, שנבנתה על טבח אינדיאנים וסחר עבדים. חלק מהלבנים החלו להתמודד עם הנושא
(צילום: AFP)
אחד מסימני ההיכר הבולטים של גרג פופוביץ', מאמן סן אנטוניו ספרס מה-NBA, הוא העובדה שהוא מדבר מעט מאוד. פופ לא מבין למה צריך לקשקש כל כך הרבה על כדורסל אם אפשר רק לשחק. זה נותן משמעות מיוחדת לפעמים שבהן הוא כן מחליט לדבר. למרבה המזל, פופוביץ' הוא אחד האנשים החכמים והנאורים ביותר בספורט האמריקני, וכשהוא מדבר – באמת מדבר – בדרך כלל בוקעים ממנו פנינים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בסוף השבוע האחרון הוא החליט לדבר במשך שלוש דקות רצופות על ההרג הנורא של ג'ורג' פלויד. "בצורה מוזרה", אמר פופוביץ' במונולוג חנוק מדמעות, "הרגע המכונן ביותר בטרגדיה הזו היה המבט על פני השוטר. זה הרגע בו אנשים לבנים ראו כמה נונשלנטי, כמה סתמי, כמה קל היה לו להרוג ככה אדם שחור. כולנו ראינו תמונות של אנשים שחורים נתלים מעצים, אבל מעולם לא חשבתי שאראה לינץ' במו עיניי בזמן אמת. אנחנו, אנשים לבנים, צריכים לקום ולשנות את זה. לא חשוב מה יהיה המחיר, אנחנו הלבנים צריכים לתקן את הגזענות באמריקה".
פופוביץ' מעולם לא חשש להתבטא בנושאים פוליטיים וחברתיים נפיצים, אבל הדברים האלה, ובעיקר האמוציות שהתלוו אליהם, סימלו שינוי גדול בהרבה שמתחולל. האדמה באמת זזה. בניגוד לכל המחאות הדומות הקודמות שראתה אמריקה, הפעם המפגינים ברחובות כבר לא היו רק שחורים. הצטרפו אליהם מיליוני מפגינים לבנים שהחליטו, סוף-סוף, לעשות משהו עם הפריבילגיה שלהם.
זה התבטא גם במהירות שבה התייצבו כל התאגידים הגדולים מאחורי ההפגנות. הנושא הנפיץ של גזענות ואלימות שוטרים כלפי שחורים, שמותגים גדולים ברחו ממנו פעם לכל עבר, הוא עכשיו כמעט בון-טון. להגיד Black Lives Matter הפך פתאום לדבר הכי קולי שאפשר לעשות, ואפילו מיט רומני, שהיה המועמד הרפובליקאי לנשיאות ב-2012, צעד ביום ראשון עם המפגינים בספקטקל שעד לפני שבועיים אי אפשר היה אפילו לדמיין.
(צילום: AFP PHOTO / Facebook / Darnella Frazier,gettyimages)
אבל גזענות היא מחלה ממארת, והתעלמות ממנה לא תגרש אותה. קהילות שחורות באמריקה נושמות אוויר פחות צלול ושותות מים פחות נקיים. שיעור תמותת אימהות שחורות במהלך לידה גבוה בהפרש עצום מלבנות. ילדים שחורים נענשים בבית הספר הרבה יותר מילדים לבנים. שחורים הולכים לכלא על עבירות שלבנים אפילו לא נעצרים בגללן. והמשטרה, נו, היא פשוט רקובה לגמרי.
כל זה הוא גזענות ממסדית, ומכל זה אמריקה הלבנה התעלמה במשך עשרות שנים, אבל לפחות חלקים ממנה מתחילים להבין שאי אפשר יותר. אם המחלה הזו לא תטופל כאן ועכשיו, היא תאכל למוות את הניסוי האמריקני. ככה זה כשהחטא הראשוני הופך לצורת חיים.
ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ציפי שמילוביץ
מתוך אלבום משפחתי
מומלצים
