בג"ץ הורה על ביטול "חוק ההסדרה" משום שאינו חוקתי

שופטי בג"ץ הורו הערב (יום ג') על ביטול "חוק ההסדרה" וקבעו שאינו חוקתי. ההכרעה התקבלה ברוב של שמונה שופטים ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. השופט נעם סולברג היה היחיד בדעת מיעוט. מהליכוד נמסר בתגובה: "מצער שבג"ץ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש". גורם בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "החלת הריבונות תפתור את רוב בעיית ההסדרה".  

בכחול לבן אמרו: "חוק ההסדרה במתכונתו מנוגד למצב החוקתי בישראל והבעייתיות המשפטית בעניינו הייתה ידועה עוד במועד אישורו בכנסת. אנו מכבדים את הכרעת בג"ץ ונדאג שהיא תמומש".

לעיון בתמצית החלטת בג"ץ - לחצו כאן

לעיון בפסיקה המלאה - לחצו כאן

בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגיעה הנגרמת לזכויות היא חמורה ומובהקת וכי אין מנוס מן המסקנה שפגיעה זו אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מן החוק עולה על תועלתו. זאת, בייחוד נוכח קיומם של אמצעים חלופיים בדין העשויים לתת מענה לתכלית הראויה שביסוד חוק ההסדרה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות לשוויון וזאת בחלק לא מבוטל מן המקרים. 

הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ דן בעתירה נגד חוק ההסדרה, שהפך לרגיש במיוחד בעת הנוכחית בשל כוונת הסיפוח של הממשלה ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. מדובר בחוק שהיה אמור "להסדיר" בדיעבד את מעמדם של כ-2,000 בתים בהתנחלויות, שנבנו על קרקעות פרטיות בבעלות פלסטינים.

ההתנחלות עפרה (ארכיון)

נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות ציינה כי "חוק ההסדרה מבקש להכשיר בדיעבד מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידי אוכלוסייה מסוימת באזור תוך פגיעה בזכויותיה של אוכלוסייה אחרת, וזאת בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית. אין מדובר בהסדר שהוא 'עיוור' לקבוצת הניזוקים שיפגעו מיישומו אלא בהסדר הפוגע ביודעין ובאופן בלתי שוויוני בזכות הקניין של תושבי האזור הפלסטינים בלבד והוא מעניק בכורה לאינטרסים הקנייניים של המתיישבים הישראלים, ללא כל בחינה פרטנית ומבלי לתת משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ'תושבים מוגנים'".

מנגד, השופט סולברג שהיה כאמור בדעת מיעוט, ציין כי "בצד בקשתה לאמץ את עמדת הממשלה ולדחות את העתירות, ביקשה הכנסת, למיצער, לשרטט קווים מנחים לתיקון החוק כדי שיעמוד בביקורת השיפוטית". לפיכך הציע השופט סולברג לצמצם את הגדרת המונח "התיישבות" כך שלא יכלול שטחים חקלאיים ושטחי ייצור, שפינויים אינו דומה לפינוי בית מגורים, וכן הציע לצמצם את הגדרת המונח "מדינה" למוסדות השלטון המרכזי בלבד ולא לכלול בהגדרה את מוסדות השלטון המקומי ואת הגופים המיישבים".

סולברג הוסיף: "חוק ההסדרה הוא חוק חריג. הוא מבקש לייצר 'פתרון לא שגרתי לבעיה קשה ולא שגרתית' (סעיף 58 לתגובה המקדמית מטעם הכנסת). כל ניסיון לבחון אפוא את חוקתיותו של חוק ההסדרה מתוך השוואה לדין ה'רגיל' – הדין המנהלי או הדין האזרחי - חורץ את גורלו, באופן בלתי נמנע, לשבט… הליך החקיקה שיקף נאמנה - לא אחת בחריפות ובעוצמה - לא רק את המחלוקת המשפטית באשר לחוק ההסדרה, אלא גם את המחלוקת הפוליטית הנוקבת שחוצצת בין תומכי החוק למתנגדיו.

"פגיעתו של חוק ההסדרה בזכויות חוקתיות, כפי שפירטה חברתי הנשיאה וכפי שאפרט אני להלן, מחייבת ביקורת שיפוטית. אולם אופיו הפוליטי של חוק ההסדרה, מחייב אותנו לזהירות יתרה בביקורת זו. מדי דיברנו בחוק ההסדרה, זכור נזכור כי להכרעתנו המשפטית, נודעת משמעות רחבה וכבדת-משקל במישור הפוליטי-מדיני. גם בכך מתבטא ייחודו של חוק ההסדרה. חוששני כי ביטול החוק לא יועיל - לא למתיישבים, גם לא לבעלי הקרקע. אלו לא נהנים, ואלו חסרים".

פרט לנשיאה חיות ולשופט סולברג, דנו בעתירה גם המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון.

השופט סולברג והנשיאה חיות(צילום: אלכס קולומויסקי)

בימין מתחו ביקורת על החלטת בג"ץ. במפלגת ימינה אמרו: "בית המשפט ממשיך לדרוס ברגל גסה את הדמוקרטיה ושוב מתערב בנושאים שאינם בתחום שיפוטו ומבטל את החלטת נבחרי הציבור. ימינה הגישה כבר את חוק פסקת התגברות שיעשה סוף לבושה הזו ויחזיר את המדינה לעם.

"מי שלא יתמוך בהתגברות כעת, יאבד את זכותו להתלונן על תחלואי מערכת המשפט. אנחנו מצפים מממשלת גנץ-נתניהו לתמוך בחוק ולא לסכלו". היו"ר נפתלי בנט אמר: "ריבונות מתחילה בריבון, בכנסת ובממשלה. התשובה לפסילת חוק ההסדרה היא בשתי פעולות: החלת ריבונות וחקיקת התגברות. ריבונות על כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. בלי גמגום, בלי מדינה פלסטינית ופסקת ההתגברות שתחזיר את הכוח לנציגי הציבור".

אדלשטיין: "על הכנסת לשרטט את מגבלות בג"ץ"

שר הבריאות יולי אדלשטיין (הליכוד) אמר: "בג"ץ איבד את זה. הוא הופך את עצמו לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת בו זמנית. חייבים לשים לכך סוף. הדרך לכך היא באמצעות פסקת ההתגברות. אם בג"ץ לא מכיר במגבלותיו - על הכנסת לשרטט את המגבלות". השר אמיר אוחנה (הליכוד) אמר: "המצב של בית משפט לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד ומציק".

השר רפי פרץ אמר: "המענה לפסילת חוק ההסדרה - ריבונות עכשיו ביהודה ושומרון. עלינו לפעול בכל הכוח כדי שזה יקרה בהקדם". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) ציין: "המבחן של נתניהו, הליכוד והחרדים, לא יהיה בהודעות גינוי חסרות כיסוי לבג"ץ על פסילת חוק ההסדרה אלא בהעברת פסקת ההתגברות בכנסת באופן מידי. יש לכך רוב גדול בכנסת וגנץ עם 12 מנדטים בסקרים יבלע כל צפרדע כדי לא להגיע לבחירות. קדימה".

"להעביר פסקת התגברות, גנץ יבלע כל צפרדע". ח"כ סמוטריץ'(צילום: יאיר שגיא)

בתנועת "רגבים" שהייתה מיוזמי החוק אמרו: "אנו מברכים את בג"ץ שהואיל היום לקרוע מפניו את מסכת הצביעות. רק בשבוע שעבר עודדו שופטי בג"ץ את המדינה, להסדיר התיישבות ערבית בלתי חוקית נרחבת בהר חברון ובנגב, תוך נקיטת צעדים הכוללים אישור למפרע של אלפי בתים, והפקעת אדמות פרטיות בבעלות יהודית. השופטים אף הדגישו באותן עתירות, כי 'בג"ץ לא מנהל את המדינה'.

"היום קבע בג"ץ כי הוא כופר בסמכותה המובנת מאליה של הרשות המחוקקת, לקבוע ולייצר פתרונות חוקיים, הגונים ומוסריים לבעיות משפטיות נקודתיות סביב מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. לפחות היום הודה בג"ץ באופן מעשי כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי".

"זה חוק שמתאים לתקופות ולמדינות מהסוג החשוך ביותר". ח"כ הורוביץ(צילום: אבי מועלם )

מנגד, יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ אמר: "טוב עשה בג"ץ שפסל את חוק ההפקעה. החוק הגזעני נועד לנשל פלסטינים מאדמותיהם הפרטיות לטובת בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות. זה חוק שמתאים לתקופות ולמדינות מהסוג החשוך ביותר. חוק ההפקעה הוא חוק של גזל שנוגד את אמות המוסר הבסיסיות ביותר. כדאי ללמוד לקח מביטול החוק הזה גם הלאה, לתוכנית הסיפוח שתיצור עוול גדול בהרבה".

שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ אמר: "בג"ץ פסל הערב את חוק ההסדרה - זו הייתה פסילה צפויה. החוק עורר בעיות קשות עוד בתהליך החקיקה שלו, ואסור היה להעביר אותו מלכתחילה. חבריי לכחול לבן ואני נדאג שפסיקות בג"ץ יכובדו, לא תהיה כל פגיעה בשלטון החוק. אני מקבל בהבנה ביקורת כשהיא נעשית בצורה מכובדת, ואני מודיע שתמיד אפעל לסייע לכל אזרח ישראלי שניתן לסייע לו ברמה האנושית ובמסגרת החוק - בין אם הוא מתנחל או קיבוצניק, יהודי, ערבי או דרוזי, דתי או חילוני".

שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן) אמר בתגובה לפסיקת בג"ץ: "הבעייתיות בחוק ההסדרה הייתה ידועה לממשלת ישראל כבר מהרגע הראשון ופסילתו הייתה צפויה לכל הגורמים במערכת הפוליטית. הכרעת בג"ץ הולכת יד ביד עם המצב החוקתי בישראל וכמובן שנכבד אותה. את המעמד החוקי של רבים מהבתים בהתנחלויות ניתן להסדיר, אולם עלינו לעשות זאת בצורה מושכלת ובהסכמה רחבה".

שר החוץ גבי אשכנזי (כחול לבן) אמר: "אנחנו מכבדים את הכרעת בג"ץ בנושא חוק ההסדרה. לבג"ץ הסמכות המלאה לבחון חקיקה במדינת ישראל. נדאג כי כל החלטה של בג"ץ תכובד ולא נאפשר כל פגיעה בשלטון החוק".

שר העבודה והרווחה איציק שמולי צידד בפסיקה. לדבריו, "בג"ץ קבע את המובן מאליו: לא הסדרה נועד להשיג החוק כי אם הכשרה בדיעבד של עושק וביזה. משכך, טוב שנפסל על ידו ברוב מוחץ ונזרק לפח האשפה. יש לחדול מההתקפה הפרועה עליו ולהכיר במציאות: העברת שטחים תתאפשר אולי רק בתוך הסדר כולל ולא כשישראל משחקת בנדמה לי שבו תוכל לקבוע הכול לבדה ובכוחה".

שר התקשורת יועז הנדל וח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) מסרו: "יש לכבד את החלטות בג"ץ גם ברגעים קשים כשאינן מתיישבות עם רצוננו. עתיד ההתיישבות לא ייקבע באולם בית המשפט אלא על ידי ממשלת ישראל שלפתחה מונחת הזדמנות היסטורית להחיל ריבונות".

"ניצחון של שוחרי הצדק"

עו"ד מיכאל ספרד, שייצג את העותרות שלום עכשיו, יש דין והאגודה לזכויות האזרח, הביע סיפוק מההחלטה. לדבריו, "חבל שהיה צריך שמונה שופטים כדי להסביר לכנסת שלגזול אדמות כדי לתת לגזלנים זה פסול. פסק הדין הוא חשוב ביותר אבל מייצג צדק בסיסי והדבר צריך להילקח בחשבון בימים אלה כשתמכננים סיפוח שיביא בהכרח לנישול עצום של אדמות בבעלות פלסטינית".

בתנועת שלום עכשיו אמרו: "חוק ההסדרה הוא אות קלון לכנסת ישראל ולדמוקרטיה הישראלית. אנו גאים ששימשנו כמבוגר האחראי שנלחם כל העת כדי לעצור אותו. הייתה זו חובתנו למנוע את הפגיעה בסיכוי לשלום, את הכשרת העבריינות וגזל האדמות השיטתי שהחוק נועד לאפשר.

"בלמנו את הניסיון הפסול להפקיע אדמות פרטיות של אנשים החיים תחת כיבוש על ידי ממשלה שלא הם בחרו לטובת התנחלויות חדשות שמטרתן לסכל הסכם מדיני. זהו ניצחון של שוחרי הצדק, השלום והדמוקרטיה ושל כל מי שמדינת ישראל חשובה לו יותר מחזון משיחי".

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר חוות דעת בעניין חוק ההסדרה, אמר: "החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון נועד לטפל בבעיה אנושית של מתיישבים ישראלים. אך הבעיה נגרמה במידה רבה כתוצאה מהתנהלות בלתי חוקית של הרשויות הישראליות ושל המתנחלים לאורך השנים. הדרך לטיפול בבעיה זו, כך גם קבע בית המשפט העליון, איננה בגרימת פגיעה קשה נוספת לזכויות של האוכלוסייה הפלסטינית, שהיא אוכלוסייה שאין לה ייצוג במוסדות קבלת ההחלטות של ישראל, וממילא יש צורך להגן עליה אף יותר בשל היותה אוכלוסייה מוגנת בשטח תחת ממשל צבאי".

פרופ' כהן הוסיף: "פסק דינו של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, מהווה תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית".

בפברואר 2017 עבר חוק ההסדרה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים. באוגוסט באותה שנה הוציא שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, צו ביניים ארעי נגד חוק ההסדרה, עד להכרעה בשורה של עתירות שהוגשו נגד החוק על ידי ארגוני שמאל וארגונים פלסטיניים.

הממשלה הקודמת מסרה בתגובתה לבג"ץ כי החוק נועד לתכלית ראויה ואין לפסול אותו. "תכליתו המרכזית של החוק היא להסיר, אחת ולתמיד, את עננת הקיפאון וחוסר הוודאות המרחפת על פני קהילות שלמות, חלקן ותיקות בשנים", נכתב בתגובה. "ממשלת ישראל סבורה כי הריסה של אלפי מבנים באזור ופינוי המשפחות, גברים, נשים וטף - גם אם העילה לכך היא פגמים חוקיים בהקמתם, לרבות חריגות לקרקעות פרטיות - היא תרחיש שיש להימנע ממנו גם במחיר של פגיעה בזכות הקניין של אנשים פרטיים".